מקור:חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<שם> חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה), התשע״ז–2017

<מאגר 2012865 תיקון 577407>

<מקור> ((ס"ח תשע"ז, 334|החוק המקורי|20:366955)).

@ 1. הגדרות

בחוק זה –
- ”ימי המנוחה” – כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;
- ”חוזה” – חוזה בין בעל בית עסק לבין אדם, שעניינו הפעלת בית העסק במתחם שבבעלותו או בניהולו של אותו אדם.

@ 2. סייג לאכיפה

צד לחוזה הכולל תניה המתנה את קיומו של החוזה בהפעלת בית העסק ביום המנוחה של בעל בית העסק – לא זכאי לאכיפת תניה כאמור.

@ 3. סייג לביטול ולפיצויים מוסכמים

אי־הפעלת בית העסק ביום המנוחה לא תהווה עילה לביטול החוזה או לדרישת פיצויים מוסכמים על ידי צד לחוזה שאינו בית העסק.

@ 4. תחולה וסייג לתחולה

(א) הוראות חוק זה יחולו על חוזה שנכרת ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ב) הוראות חוק זה לא יחולו על חוזה למתן שירות הנדרש להפעלת מתחם שבו פועלים בתי עסק.

<פרסום> התקבל בכנסת ביום י״א בטבת התשע״ז (9 בינואר 2017). <חתימות>

  • בנימין נתניהו, ראש הממשלה
  • משה כחלון, שר הכלכלה והתעשייה
  • ראובן ריבלין, נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת