מצוה:שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.
(במדבר ו, ג)
הזהיר הנזיר מאכול ענבים וכשאכל ענבים כזית לוקה. והוא אמרו וענבים לחים ויבשים לא יאכל.
הערות
קישורים
שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
שלא יאכל הנזיר ענבים לחים, שנאמר (במדבר ו, ג): "וענבים לחים וגו' לא יאכל". ואמרו ז"ל במסכת נזיר (דף לה:) וענבים לחים לא יאכל, להביא את הבוסר.
כל ענין מצוה זו, במצוה הקודמת לה.
ומשרשי ענין הנזירות אכתוב למטה במצות גידול שער הנזיר (מצוה שעד).
( ראו מצוה ר"נ )
"מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל".