מצודות על שמואל א א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק א' • פסוק י"א | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א א', י"א:

וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בׇּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃


 

מצודת דוד

"ומורה וגו'" - יהיה נזיר עד עולם לבל יתגלח וכדין הנזיר

"כל ימי חייו" - רצה לומר תמיד יתבודד בעבודת ה'

"ונתתיו לה'" - רצה לומר אקבל עלי בנדר שאתן אותו לה'

"זרע אנשים" - רצה לומר בנים זכרים

"וזכרתני ולא תשכח" - כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור וכדרך המתפללים

"בעני" - במה שאני מעונה בצער ותוגיון 

מצודת ציון

"אמתך" - שפחתך

"ומורה" - תער וכן בשמשון (שופטים יג ה) ומורה לא יעלה