מצודות על נחמיה ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק ד' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ד', ד':

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה כָּשַׁל֙ כֹּ֣חַ הַסַּבָּ֔ל וְהֶעָפָ֖ר הַרְבֵּ֑ה וַאֲנַ֙חְנוּ֙ לֹ֣א נוּכַ֔ל לִבְנ֖וֹת בַּחוֹמָֽה׃


 

מצודת דוד

"ויאמר יהודה" - נחמיה מספר וקובל על הדברים אשר סבבוהו ואמר יהודה אמר הנה מרוב העבודה כבר נחלש כח אנשי הסבל והעפר המצטרך לשאת ולשפוך בחומה הלא מרובה היא

"ואנחנו" - אף לא נוכל לבנות בחומה מפחד האויב 

מצודת ציון

"כשל" - ענין חלשות ונפילת הכח כמו לכל כושל (דברי הימים ב כ"ח)

"הסבל" - ענין טעינת משא כמו נושא סבל (מלכים א' ה')