מצודות על נחמיה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק ב' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ב', ח':

וְאִגֶּ֡רֶת אֶל־אָסָף֩ שֹׁמֵ֨ר הַפַּרְדֵּ֜ס אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לִ֣י עֵצִ֡ים לְ֠קָר֠וֹת אֶת־שַׁעֲרֵ֨י הַבִּירָ֤ה אֲשֶׁר־לַבַּ֙יִת֙ וּלְחוֹמַ֣ת הָעִ֔יר וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־אָב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיִּתֶּן־לִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַ֖י הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽי׃


 

מצודת דוד

"ואגרת" - גם יתנו לי אגרת אל אסף השומר את הפרדס וגו' והוא היה הפקיד על עצי היער

"לקרות" - לעשות תקרות על שערי הר הבית המסבב את בית המקדש

"ולחומת העיר" - עצים לצורך בנין החומה

"אשר אבוא אליו" - רצה לומר הנעשה לצרכי לבוא אליו לשבת בו

"ויתן" - צוה לתת לי אגרות

"כיד אלהי" - כמו שהיה יד אלהי טובה עלי לתת לי חן בעיני המלך 

מצודת ציון

"הפרדס" - הוא גן מעץ פרי כמו גנות ופרדסים (קהלת ב')

"לקרות" - מלשון תקרה

"הבירה" - כן יקרא בית המקדש כמו שכתוב לא לאדם הבירה (ד ברי הימים א כ"ט)