מצודות על משלי יא כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק י"א • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"א, כ"ב:

נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר
  אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃


 

מצודת דוד

"נזם זהב" - כמו אילו ישימו נזם זהב באף חזיר, הנה לא תשמור העדי זה להתקשט בה אבל תלכלך אותה בצואה; כן דרך אשה יפה אשר סר ממנה טעם ועצת החכמה, כי לא תשמור יפיה להמותר לה כי-אם להנאסר לה. ונאמר למשל על מי שמצא חכמה ואינו משתמש בה לחכמת התורה כי-אם לרמות הבריות וכדומה. 

מצודת ציון

"נזם" - עדי יושם על האף, וכן (שמות לה): "חח ונזם".

"טעם" - ענינו העצה ותוכן הדבר, כמו (איוב יב): "וטעם זקנים יקח".