לדלג לתוכן

מצודות על מיכה ד יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מיכהפרק ד' • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מיכה ד', י"ג:

ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃


 

מצודת ציון

"ודושי" - מלשון דישה

"ופרסותיך" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ"ו) ואמר בדרך שאלה

"נחושה" - נחושת

"והדקות" - ענין שחיקה כמו אדיקם ארקעם (שמואל ב כ"ב)

"והחרמתי" - ענין הקדש כמו כל חרם בישראל (במדבר י"ח)

"בצעם" - חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה)

"וחילם" - גם הוא ענין עושר כמו ושללו חילך (יחזקאל כ"ו

מצודת דוד

"וחילם וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והחרמתי" - הוא מאמר הנביא בשם ישראל אז אחרים לה' חמדת עשרם

"והדיקות" - תשחקם דק דק

"קומי ודושי" - לפי שהמשילם לעמיר אמר לשון הנופל בעמיר ור"ל הנה עתה שכולם נקבצו ובאו עמוד והרוג בהם עם כי נחלש כחך בהיותך בגולה הנה אני אחזק אותך ואשים קרנך ברזל לנגח בהם ואת פרסותיך אשים נחושה לרמוס אותם