מצודות על ישעיהו מא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ישעיהופרק מ"א • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו מ"א, ב':

מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃


 

מצודת דוד

"יתן כעפר חרבו" - חרבו נתן הרוגים מרובים כעפר הארץ וקשתו הרבה חללים כקש נדף

"ומלכים ירד" - השליטו במלכים

"יתן לפניו גוים" - ר"ל מי הוא הנותן לפניו גוים הם כדרלעמר והמלכים אשר אתו

"צדק יקראהו לרגלו" - בכל מקום מדרך כף רגלו היה קורא את הצדק לעזוב האלילים ולהאמין בה' וכאומר ומי העירו הלא אנכי ה'

"מי העיר ממזרח" - אברהם שהיה במזרח מי העירו ללכת משם ולמאס באלילי ארץ מולדתו 

מצודת ציון

"העיר" - מלשון התעוררות

"ירד" - ענין שלטנות כמו רדה בקרב אויביך (תהלים קי)

"נדף" - ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב לב)