מצודות על יחזקאל כב ד
<< | מצודות על יחזקאל • פרק כ"ב • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכׇל־הָאֲרָצֽוֹת׃
מצודת ציון
"אשמת" - מלשון אשמה ורשע
"וקלסה" - ענין לעג כמו לחרפה ולקלס (ירמיהו כ)
מצודת דוד
"על כן" - בעבור עונך מסרתיך אל העמים שיחרפו אותך וילעבו בך
"ותבא וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ותקריבי ימיך" - בעצמך הקרבת ימי הגמול והתשלומין
"אשמת" - נעשית בעלת אשמה
"טמאת" - את העיר