מצודות על יחזקאל יד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק י"ד • פסוק ד' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל י"ד, ד':

לָכֵ֣ן דַּבֵּר־א֠וֹתָ֠ם וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ יַעֲלֶ֨ה אֶת־גִּלּוּלָ֜יו אֶל־לִבּ֗וֹ וּמִכְשׁ֤וֹל עֲוֺנוֹ֙ יָשִׂים֙ נֹ֣כַח פָּנָ֔יו וּבָ֖א אֶל־הַנָּבִ֑יא אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בה בָ֖א בְּרֹ֥ב גִּלּוּלָֽיו׃


 

מצודת דוד

"נעניתי לו" - אקבל מענהו אשר לו להשיב עליו עם כי בא לשאול במחשבות רוב גלוליו

"ובא אל הנביא" - לשאול ממנו דבר ה'

"דבר אותם" - דבר עמהם 

מצודת ציון

"נעניתי" - ענין אמירה כמו ומה' מענה לשון (משלי טז)ור"ל אקבל מענהו ודוגמתו ונעתר להם (ישעיהו יט)ופי' יקבל עתר תפלתם