מצודות על יחזקאל ז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק ז' • פסוק י"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ז', י"ט:

כַּסְפָּ֞ם בַּחוּצ֣וֹת יַשְׁלִ֗יכוּ וּזְהָבָם֮ לְנִדָּ֣ה יִֽהְיֶה֒ כַּסְפָּ֨ם וּזְהָבָ֜ם לֹא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה נַפְשָׁם֙ לֹ֣א יְשַׂבֵּ֔עוּ וּמֵעֵיהֶ֖ם לֹ֣א יְמַלֵּ֑אוּ כִּֽי־מִכְשׁ֥וֹל עֲוֺנָ֖ם הָיָֽה׃


 

מצודת דוד

"כי מכשול" - כי המכשול הרע הזה היה בעוונם ולא על חנם

"נפשם לא ישבעו" - רצה לומר לא ימצאו לחם לקנות בהם להשביע הנפש ולמלאות המעים

"כספם וגו'" - ר"ל למה ישליכו כספם ויתעבו זהבם לפי שלא יוכלו להציל את נפשם ביום בוא עברת ה' כי האויב לא יקח כסף וזהב לפדיון נפש

"לנדה" - לרחוק ולתעוב 

מצודת ציון

"לנדה" - לרחוק ולתעוב כנדה והוא מלשון נדידה והרחקה

"עברת" - מלשון עברה וזעם