לדלג לתוכן

מצודות על דניאל ד לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ד' • פסוק ל"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', ל"א:

וְלִקְצָ֣ת יֽוֹמַיָּא֩ אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י ׀ לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב ולעליא וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שׇׁלְטָנֵהּ֙ שׇׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃


 

מצודת דוד

"ולקצת" - ולסוף השנים שקבעו לו והם שבעה שנים כמ"ש למעלה

"אנה" - אני נבוכדנצר נשאתי את עיני אל השמים כי במשך שבעת השנים לא הכיר בעצמו מי הוא כי לא היה לו בינת אדם ובכלות הזמן התחילה דעתו לחזור אליו מעט מעט ואז הכיר בעצמו מי הוא והרגיש בדבר ונשא עיניו אל השמים לשאול עזרה מה'

"ומנדעי" - ר"ל שאלתי מה' אשר ישיב עלי הדעה והחכמה שהיה לי מאז

"ולעלאה" - ולהעליון ברכתי ולחי העולמים שבחתי ופארתי אשר ממשלתו ממשלת עולמים ומלכותו עם כל הדורות ר"ל בזמן כל הדורות