מצודות על דברי הימים א ו
<< · מצודות על דברי הימים א · ו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בני לוי" - בעבור לייחס הנשארים חזר להזכיר כולםפסוק ב
מצודת ציון
"לבני" - הוא לעדן הנזכר למטה (א' כ"ג ז) בחלוק המשמרותפסוק ד
מצודת דוד
"לאבותיהם" - אשר מתייחסים אל אבותיהם מהבן אל האבפסוק ה
מצודת דוד
"לגרשום" - אלה התולדות אשר לגרשום
מצודת ציון
"יחת" - הוא יחיאל הנזכר למטהפסוק ז
מצודת ציון
"עמינדב" - הוא יצהר הנזכרפסוק ח
מצודת דוד
"אלקנה בנו" - לא שהיה בנו של אסיר וכמו שחושב כולם אחד בן אחד אלא אלקנה גם הוא היה בנו של קרח וגם אביאסף כמ"ש ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף (שמות ו)
"ואסיר בנו" - זה אסיר השני היה בנו של אביאסףפסוק י
מצודת דוד
"ובני אלקנה" - הוא היה בן שאול
"ואחימות" - היה בנו של עמשיפסוק יא
מצודת דוד
"אלקנה" - היה בנו של אחימות
"בני אלקנה" - ר"ל ואלה בני אלקנה צופי היה בנו וגו' וחושב אחד בן אחדפסוק יג
מצודת דוד
"ובני שמואל" - הוא שמואל הנביא בן אלקנה
"ושני" - הוא יואל האמור בשמואל א' ובשתי השמות היה נקראפסוק טז
מצודת דוד
"ואלה" - הם הנאמרים למטה
"על ידי שיר" - ר"ל לשורר בבית ה'
"ממנוח הארון" - מיום שנח הארון בירושלים כי לא זז משם כאשר מקודם שהיה מתהלך ממקום למקוםפסוק יז
מצודת דוד
"משכן אוהל מועד" - זה האוהל אשר נטה לו דוד כמ"ש בשמואל ב'
"ויעמדו כמשפטם" - כאשר יבנה הבית יעמדו שם כמשפט שתקן להם דוד על עבודתם המוטל עליהם וזהו עבודת השירפסוק יח
מצודת דוד
"ואלה העומדים" - אלה הם הראשים העומדים לשורר ובניהם עמהם
"הימן המשורר" - הוא היה הראש
"בן יואל" - הוא ושני הנזכר למעלה וכן ביתר השמות משתנה ממה שזכר למעלה וזהו על כי היו נקראים בשתי השמות וזהו כלל גדולפסוק כד
מצודת דוד
"ואחיו" - ר"ל חברו
"אסף וגו'" - גם הוא היה לראש
"אסף בן ברכיהו" - ר"ל אסף זה היה בן ברכיהו וגו'פסוק כז
מצודת דוד
"בן שמעי" - לקצר לא זכר למעלה שמעי וכאן לא הזכיר לבני בן גרשוןפסוק כט
מצודת דוד
"על השמאול" - של הימן המשורר
"איתן וגו'" - גם הוא היה לראשפסוק לג
מצודת דוד
"ואחיהם הלוים" - ושאר הלוים היו נתונים לשאר עבודת המשכן להיות שוערים וממונים על צרכי המשכןפסוק לד
מצודת דוד
"מקטירים" - הם היו מקטירים וגו' והיו ממונים לכל מלאכת קדש הקדשים כי הלוים אסורים לבוא בהפסוק לה
מצודת דוד
"ואלה בני אהרן" - אשר היו ממונים על מלאכת קדש הקדשים וחשב עד אחימעץ שהיה כהן גדול בימי רחבעםפסוק לט
מצודת דוד
"ואלה מושבותם" - אלה המקומות אשר ישבו בהן הכהנים והלוים
"לטירותם בגבולם" - מקום מוכן לטירותם בגבול הניתן להם
"לבני אהרן למשפחת הקהתי" - ר"ל ראשון למשפחת הקהתי נתנו לבני אהרן כי להם היה הגורל לקחת ראשונה
מצודת ציון
"לטירותם" - ענין ארמון כמו תהי טירתם נשמה (תהלים סט)פסוק מא
מצודת דוד
"נתנו לכלב" - כאשר צוה משה ע"פ ה'פסוק מב
מצודת דוד
"ולבני אהרן" - על שהפסיק במה שנתנו לכלב חזר לומר ולבני אהרן
"ערי המקלט" - כי כל הערים הניתן להכהנים ולהלוים היו קולטין את הרוצח וכן ארז"ל
"את חברון" - על שהזכיר השאר הזכיר שוב את חברון
"וממטה בנימין" - ואלו הנזכרים למעלה היו מבני יהודה ומבני שמעון
"שלש עשרה" - אינם מנויין כאן כי אם י"א והשנים כלולים בהמגרשים וביהושוע הזכיר כולם בשמם וקצתם בשינויי השמות ובשתיהן נקראו
"במשפחותיהם" - הנחלקים בין משפחות הכהנים וכל משפחה ישבה לבדה ולא מעורבבים
מצודת ציון
"המקלט" - הנקרא כן על שם שקולטת את הרוצחים מה שאין עיר אחרת מניחה לרוצחים לשבת עמהםפסוק מו
מצודת דוד
"הנותרים וגו'" - כי הכהנים גם המה ממשפחת מטה קהת והם כבר לקחו
"ממחצית" - להם נתנו מנחלת חצי מטה מנשה
"בגורל" - הטילו גורל מה הם הערים אשר יתנו
"ערים עשר" - עם ערי אפרים ודן הנזכרים למטהפסוק מז
מצודת דוד
"למשפחותם" - נחלקה למשפחותם כי גם המה ישבו כל משפחה לבדה
"בבשן" - אשר ישבו בבשן שעמדה בעבר הירדן כי חצי שבט מנשה שנתנו לבני קהת המה ישבו בא"י עצמהפסוק מט
מצודת דוד
"ויתנו" - לפי שעתה בא לפרש שמות הערים לזה אמר שוב ויתנו וגו'פסוק נ
מצודת דוד
"ויתנו בגורל וגו'" - לפי שלמעלה לא הזכיר את שמעון ועתה בא להזכירו לזה זכר שוב את כולם
"אשר יקראו" - רצה לומר אשר קראו ופרשו למעלה את שמות העריםפסוק נא
מצודת דוד
"וממשפחות" - ר"ל ומקצת משפחות בני קהת היו ערי גבולם וגו' ומונה כאן גם ערי בני דן עם שלא זכר את דן ולמעלה אמר ערים עשר ומפורשים הם ביהושוע והשתים החסרים כאן כללם בהמגרשיםפסוק נה
מצודת דוד
"למשפחת" - לכל משפחה לבדה
"הנותרים" - כי הכהנים שהיו מבני קהת כבר לקחופסוק סב
מצודת דוד
"הנותרים" - מבני לוי כי גרשון וקהת כבר לקחופסוק סג
מצודת דוד
"לירדן ירחו" - לירדן הסמוך לירחו וגם כאן חסרים ערים שתים וכלולים בהמגרשים
<< · מצודות על דברי הימים א · ו · >>