מפרשי רש"י על ויקרא ז לג
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ז' • פסוק ל"ג | >>
• א • ה • ח • ט • יב • יג • טו • טז • יח • יט • כ • כד • כו • ל • לג • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃
רש"י
"המקריב את דם וגו'" - (פסחים נט, א) מי שהוא ראוי לזריקתו ולהקטיר חלביו יצא טמא בשעת זריקת דמים או בשעת הקטר חלבים שאינו חולק בבשר
רש"י מנוקד ומעוצב
הַמַּקְרִיב אֶת דַּם וְגוֹמֵר – מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִזְרִיקָתוֹ וּלְהַקְטִיר חֲלָבָיו; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים [אוֹ בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים], שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר (ספרא צו, פרק טז,ז-ח; זבחים צ"ח ע"ב).
מפרשי רש"י
[ל] יצא טמא וכו'. כאן כתב רש"י 'או שהיה טמא בשעת הקטרת החלבים', אף על גב דלעיל גבי חטאת (ו, יט) לא כתב רק 'יצא טמא בשעת זריקה וכו, מפני שכתוב כאן "ואת החלב", דמשמע דצריך שיהיה טהור בשעת הקטרת החלב. וזהו אליבא דאבא שאול (זבחים דף קב:), ולא כסתם מתניתין בפרק טבול יום (שם צח ע"ב). ומפני שמשמעות הכתוב כאבא שאול דבעינן תרוייהו, דכתיב "המקריב את דם השלמים ואת החלב", פירש אליבא דאבא שאול. וכן מוכח שם הסוגיא דהלכתא כאבא שאול, וכך הם דברי הרא"ם: