מפרשי רש"י על דברים לא טז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק ל"א • פסוק ט"ז |
• ב • ו • יב • טז • כג • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
רש"י
"נכר הארץ" - גויי הארץ
רש"י מנוקד ומעוצב
נֵכַר הָאָרֶץ – גּוֹיֵי הָאָרֶץ (אונקלוס).
מפרשי רש"י
[ו] נכר הארץ גויי הארץ. אבל אין פירושו "אלקי נכר הארץ", שהאלקים אשר עבדו הוא נכר בארץ, כי אלקי ישראל הוא אלקי הארץ, וכל שאר אלהות הוא נכר בארץ, וכן פירש אותו הרמב"ן. דאם כן, מאי בא לומר שהוא נכר בארץ. בשלמא אי פירוש "נכר הארץ" 'גויי הארץ', יאמר לך הכתוב שיהיו נמשכים אחר גויי הארץ עד שיעבדו אלקיהם. אבל אלקים שהוא נכר בארץ, מאי בא לומר בזה. ועוד, שאחריו כתיב "אשר אתה בא בקרבו", ואם פירוש "אלקי נכר הארץ" העבודה זרה שהוא "אלקי נכר" בארץ, הוי למכתב אחריו 'אשר אתה בא בקרבה', אבל מדכתיב "בקרבו", בודאי על הגוי נזכר ב"נכר הארץ":