מעשה רוקח על המשנה/כלאים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת כלאים[עריכה]

(פה מבואר טעם על מנין הפרקים וחשבון האותיות)

במסכת כלאים יש ט' פרקים, והתחלת אותיות הם בגימטריא רמ"ב, וסופי האותיות אלף רצ"ג 1,293. ובמסכת זו מבואר כלאי זרעים ואילן, וכלאי הכרם, וכלאי בהמה, וכלאי בגדים. ומבואר בו שאין נקרא כרם פחות מחמש גפנים. כל זה צריך טעם ודעת, וה' יאיר עיני בתורתו.

ונלע"ד שמסכת זו מיירי כשהשכינה בגלות בעו"ה, ולכן נקרא כלאים, כמו ב' תיבות כלא ים, דמידת מלכות הנקרא "ים" היא כמו בבית הכלא בגלות מצד תגבורות הקליפות הנקראים "כלאים". וכל זה מצד תגבורות הדינין הקדושים של יצחק מכח עונות שלהם נתגבר קליפת עשו שהוא מצידו והחריב את מקדשינו בבית שני וכנסת ישראל אזלא בגלותא. ומקרא מלא שכנסת ישראל נקרא "כרם" דכתיב "כרם ה' צבאות בית ישראל", וכמה פסוקים כהנה. וכן השכינה נקראת "כרם" כשהיא מקבלת כל האורות, עשר ספירות. י' הוי"ה עולה כמנין כרם. ובעת הגלות נקראת כרם דל. ועל זה יהיה סובב כל המסכתא כאשר אבאר בס"ד.

לכך יש במסכת זו ט' פרקים כנגד ט' אותיות יצחק גבורה, וגם כן כנגד ט' אותיות גלות שכינה. והתחלת האותיות רמ"ב כמנין יצחק ומנין דל, שמכח מידת יצחק -- היינו גבורה -- נעשה הכרם דל, וסיהרא לית לה מגרמה כלום. וסופי האותיות אלף רצ"ג 1,293, להורות על המרכבה שלה שהלכה עמה בגלותא. וידוע שהמרכבה שלימה היא בסוד ארגמן -- א"ורפניאל ר"פאל ג"בריאל מ"יכאל נ"וריאל. ולכן אלף הוא אות אלף. ורצ"ג היא מנין רג"מן. ולכן כרם דל הוא כמנין ארגמן, להורות אף שהשכינה בגלות -- המרכבה שלה עמה כאשר ראה יחזקאל.

(פה מבואר טעם נפלא על שאין נקרא כרם פחות מה' גפנים, ועל ה' מיני כלאים המבוארים במסכת)

וזה הטעם שאין נקרא 'כרם' פחות מחמשה גפנים, היינו בסוד חמשה אורות של המרכבה שלה. וה' פעמים גפן עולה תרס"ה. שהשכינה בגלות נקראת "אסתר", בסוד הגמרא "אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר", דכשהיא בגלות המרכבה שלה מסבבין אותה ומסתירין אותה שלא ינקו הקליפות ממנה. וכבר כתבתי שיש במסכת זו חמשה עניני כלאים, היינו כלאי זרעים וכלאי אילן וכלאי כרם וכלאי בהמה וכלאי בגדים. וה' פעמים כלאים בגימטריא תק"ה עם הכולל כמנין שור, קליפת עשו, שור המועד. ולכך כשתכתוב עין שין ואו עם הג' אותיות הוא בגימטריא שור. נמצא שקליפת עשו יונק מה' כלאים אלו. וזה לעומת זה, אין כרם פחות מה' גפנים היינו ה' אורות המרכבה שלה שלא יינקו הקליפות ממנה.

וכדי לבא לעומק הענין תראה נפלאות. שידוע שיש חמשה גבורות בסוד ה' אותיות מנצפ"ך, וכדי למתק הגבורות צריך למתקם על ידי שם אהי"ה בג' מילואין, קס"א קנ"א קמ"ג, העולה תנ"ה. וגם כן ה' פעמים הויה אדני עולים תנ"ה. ובאלו היחודים ממתקים הגבורות. ועיין בכונת התפלה של ראש השנה תמצא זה באריכות ואין להאריך כאן. וה' פעמים גבורה עולה תתר"ף. וכל זה הסוד גילה לנו רבינו הקדוש כאן שכבר כתבתי שמסכת זו היא נגד מידת יצחק גבורה. ולכן כשתצטרף התחלת האותיות רמ"ב וסופי האותיות אלף רצ"ג 1,293 תמצא מכוון -- תתר"ף, המה ה' גבורות, נשאר תנ"ה היינו היחודים הנ"ל כדי למתק בהם הגבורות. וה' חסדים ימתקו ה' גבורות, ויהיה סוד הכרם בשלימות, י' פעמים הוי"ה בגימטריא כרם.

ובזה יבואר גם כן כמה משניות במסכת זו בענין זריעות חרדל, דחרדל היא גבורה בסוד חר דל, ב' תיבות. ח"ר כמנין יצחק, היינו גבורה וכדכתבתי לעיל בהתחלת האותיות רמ"ב. וחרדל בגימטריא רמ"ב, ולכך לא יזרע שדה שלימה חרדל שלא יגביר הגבורות בשדה עליונה. וכבר כתבתי שאני לא באתי אלא כעין ראשי פרקים אבל יש במסכת זו כמה וכמה רזין דרזין.

וגם מעלות מלכות בית דוד מבואר כאן, בסוד אין כרם בלא ה' גפנים, וכשתחשוב תיבת כרם וה' פעמים גפן תמצא מכוון כמנין מלכות בית דוד עם ג' כוללים. דוק ותמצא. ולכך נקראת השכינה "כרם" שהיא מלכות בית דוד.

כלל העולה שבמסכת זו הורה פחיתות עשו שהוא יונק מה' פעמים כלאים ומעלות יעקב אבינו שהוא נקרא "כרם"; כשתחשוב יעקב אבינו עם האותיות תמצא מכוון כרם. ולכן סידר אחר כך מסכת שביעית כנגד יעקב אבינו כאשר אבאר בע"ה.