מסכת ציצית א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק א[עריכה]

א[עריכה]

הכל חייבים בציצית רבי שמעון פוטר בנשים מפני שהזמן גרמא כל קטן שהוא יודע להתעטף בציצית אביו עושה לו ציצית טלית שהוא מכסה ראשו ורובו חייבת בציצית:

ב[עריכה]

וסדין ב״ש פוטרין וב״ה מחייבין אפיקרסין פטורה ור׳ עקיבא אומר חייבת טלית כפולה חייבת בציצית ר׳ שמעון פוטר טלית שכולה תכלת חייבת בציצית כר שעשאו סדין וסדין שעשאו טלית הרי אלו חייבין כסות הלילה ופרסי המטה הרי אלו פטורין מן הציצית והטריגון והפילגם ופוכלתרין וארביקוה ואנטנה הרי אלו פטורין זה הכלל כל שאין לו ארבע כנפים פטור מן הציצית:

ג[עריכה]

מצות ציצית ב״ש אומרים ארבע חוטין של ארבע אצבעות וב״ה אומרים שלש חוטין של שלש אצבעות א״ר יוסי בר יהודה אף שאמרו ב״ה שלש של שלש קרובים דברי אלו להיות כדברי אלו:

ד[עריכה]

שייר את התכלת ולא שייר את הלבן את הלבן ולא את התכלת מעכב שהתכלת והלבן מעכבין זה את זה רבי אומר אינם מעכבים:

ה[עריכה]

ארבע ציציות מעכבות זו את זו מפני שכולן מצוה אחת הן ר׳ ישמעאל אומר ארבע מצות הן:

ו[עריכה]

הציצית ניתנה בתוך ג׳ אצבעות של כנף יתר מכאן פסולה ניתנה בפתיל פסולה בין טפח לפתיל כשרה, ר' אליעזר בן יעקב פוסל קצצה וחיברה כשרה ר״מ פוסל עשאה בפני עצמה כשרה:

ז[עריכה]

הלוקח טלית מן העובד כוכבים ומן הכותי ומצא בה תכלת הרי זו פסולה ומשל ישראל הרי זו בחזקתה:

ח[עריכה]

טלית שנטלה אחת מציציותיה אוחז בה ויוצא ניטלו שתים מכסה כמין טריגון ניטלו שלש אסור לצאת בה:

ט[עריכה]

אין מתירין ציצית על המת אבא שאול בן בטנית אומר אבא אמר לי כשאמות התיר לו ציציות שיש בה משום קדושה וחכמים אומרים אין בה משום קדושה אלא עושה אותה תכריך למת ומרדעת לחמור:

י[עריכה]

הצובע טלית לעצמו אם (לכסות) [לנסות] בה הרי זו פסולה צבעה אפילו ארבעה וחמשה פעמים פסולה שאין צובעין תכלת אלא בחלזון חלזון למה הוא דומה בריאתו דומה לדג וגופו דומה לרקיע ואינו עולה אלא (לשבע) [לשבעים] שנים לפיכך דמיו ביוקר:

יא[עריכה]

המוצא תכלת אף על פי שהיא שזורה פסולה שאין לוקחין תכלת אלא מן המומחה: