מסכת ספר תורה ב

<< · מסכת ספר תורה · ב · >>

פרק ב׳

הלכה א

מניחין בין שם לשם כדי שיהיו ניכרים ובאותיות כדי שלא יהיו מעורבין עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו:

הלכה ב

מביאין בין דפין שתי אותיות משם גדול אבל לא משם קטן ואם היה משם קטן בפני עצמו אסור:

הלכה ג

מניחין תורה ריוח שתי אצבעות ובנביאים ובחומשין ריוח הגודל:

הלכה ד

מניחין (מלמעלן) [מלמטן] בתורה ריוח טפח ומלמעלה שני חלקים בטפח ובנביאים ובחומשין שלש אצבעות מלמטן ושתים מלמעלן כן וכן אם רצה להוסיף מוסיף ובלבד שלא יהיו זה וזה מרובין מן הכתב:

הלכה ה

מניחין בין ספר לספר בתורה ריוח ארבעה שיטין ובנביא של תרי עשר ג' שיטין מניחין בסוף הספר ובתחלתו כדי להקים ובתורה לא נתנו שיעור אלא עושה עמוד בסוף הספר ואינו צריך לעשות כן אלא בתחילתן:

הלכה ו

אין פוחתין ביריעה פחות מג׳ דפים ואין מוסיפין על שמונה ובקלפים לא נתנו שיעור אלא מוסיף כל מה שהוא רוצה ובלבד שלא יפחת מג' דפין:

הלכה ז

גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה בפני עצמה ואינו נמנע:

הלכה ח

יריעה שבלתה לא יטול שנים ויחזיר שנים אלא נוטל ג׳ ומחזיר ג׳ ומה שהוא מחזיר כמדת כתב הראשון:

הלכה ט

שיעור הדף כדי שהוא רואהו ובקטן לא יפחות מטפח ר' יוסי בר יהודה אומר לא יפחות מג׳ אצבעות:

הלכה י

לא יעשה ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יתר על ארכו אבל ממציעו הוא ועושה אותו מן המובחר:

הלכה יא

לא יעשה גויל וחציו צבאים אע״פ שאינו מן המובחר:

הלכה יב

אין דובקין בדבק ולא כותבין על גבי מטלית ולא תופרין במקום הכתב אמר רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלית אבל אין כותבין במקום הכתב וספר שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ: