מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכה א[עריכה]

ולמה אמרו כולן כדי לקיים ברכות שבע כנגד שבע' קוראים וכן אתה אומר {אתה אומר} בכ"ב פסוקים בנביא כ"א כנגד ז' קרואים מג' ג' ואח' כנגד חזן הכנסת:

הלכה ב[עריכה]

בד"א בשלא תרגמו ושלא דרשו אבל תרגמו ודרשו המפטיר מפטיר שלשה או חמשה או ו'? בנביא ודיו:

הלכה ג[עריכה]

ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר‏[1] צריך לומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בכתובים:

הלכה ד[עריכה]

הקורא בכתובי' צריך לומר ברוך אתה ה' אלהינו מ"ה אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרות בכתבי הקודש:

הלכה ה[עריכה]

במגל' אסתר אמרו שצריך להזכיר בו זמן ולאחר קריאתה צריך הקורא לומר אלהינו מ"ה האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים בא"י האל העוזר ומושיע כנגד עלבונה של תורה מברכין ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין:

הלכה ו[עריכה]

ועוד אמרו שכן צריך ליתן שבח והודאה על הגאולה ועל הפדות וחותם בא"י האל הנקמות המשל' גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו מיד שונאיהם ואחר כך מקלס לצדיקי' ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב:

הלכה {ו}<ז>[עריכה]

רבי ברכיה רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן כד הוה מטי ר' יונתן להדין פסוקא אשר הגלה נבוכד נצר הוה אמר נבוכד נצר רשיעא שחיק שמוי למזגי לטבא טבתי' ולביש בישתי' שנאמ' זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב:

הלכה ח[עריכה]

המפטי' בנביא הוא פורס על שמע באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה היכי פתח אשרי יושבי ביתך ואחר כך עומד המפטיר ואומר אין כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ה<'>עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום אתה הוא לבדך אתה עשית את השמים ושמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחייה את כולם וצבא השמים לך משתחוים:

הלכה ט[עריכה]

מיד נכנס ואוחז המפטיר את התורה ואומר שמע ישראל פסוק הראשון בנעימה ואב העם עונין אותו אחריו:

הלכה י[עריכה]

וחוזר ואומ' אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו כנגד שלשה אבות ויש אומרים כנגד ג' קדושות:

הלכה יא[עריכה]

וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך ה' שמך לעול' ה' זכרך לדור ודור הכל תנו עוז לאלהים ותנו כבוד לתורה גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו וצריך להגביה את התורה בשמע ישראל ובאלו ייחודין שלשה גדלו לה' אתי:

הלכה יב[עריכה]

ועוד צריך על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהדר ויתקלס הנכבד והנורא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל תגלה ותרא' מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו ויחון פלטתנו ופלטת עמו ישראל ברחמיו וברוב חסדיו בשלו' ובחן ובחסד וברחמי' הוא יעשה עמנו בעבור שמו הגדול אמרו אמן:

הלכה יג[עריכה]

ואחר כך מגבי' את התורה ואומר אחד אלהינו גדול אדוננו קדוש ונורא שמו לעולם ועד ומתחיל בנעימה ואומ' ה' הוא האלהים ה' שמו ואחריו עונין אותו העם וחוזר וכופלו ועונין אותו פעמים:

הלכה יד[עריכה]

מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל האנשים ולנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל או תורת ה' תמימה משיבת נפש והמפטיר נותנו לחזן הכנסת והוא חוזר התורה לכסות ראשי הקרואים שאין כבוד להיות התורה יחידה וכיוצא בו אינו מן המובח' שיעמוד החזן יחידי לפני התיבה אלא שיעמדו עמו אח' לימינו ואחד לשמאלו כנגד אבות ויש אומרי' פורס את שמע שיאמר יוצר אור וקדוש וטעם לדבר על הברכה שמברך' על התורה ועל העבודה כך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין כשהיו מוציאין את התורה ומחזירין היו הולכין אחרים מפני כבודה:

הלכה טו[עריכה]

קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע לומר יוצר אור ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו פוחח הנראים כרעיו או בגדיו ערומי' או מי שראשו מגולה פורס את שמע ויש אומרי' בכרעיו ובגדיו ערומים פורס אבל לא בראשו מגולה אינו רשאי להוציא הזכר' מפיו בין כך ובין כך מתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו:

הלכה יו[עריכה]

סומא פורס על שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס את שמע:

הלכה יז[עריכה]

קטן שאמרו מבן שתים עשרה שנה למעלה פורס את שמע והעובר לפני התיבה והנוש' את כפיו עד שיהא בן עשרים שנה ובעל זקן אבל אם אין לו זקן והוא בן עשרים אע"פ שנרא' כסריס וי"א אפילו סריס עצמו מותר אבל אם עלה זקנו אפי' מבן י"ח מותר לעבור לפני התיבה ולישא את כפיו:

הלכה יח[עריכה]

במגלה הכל כשרין לקרוא את המגלה חוץ מחרש שוטה וקטן ר' יהודה מכשיר בקטן אמר רבי לוי מגלת אסתר צריך לקרותה בלילה ולשנות' ביום שנאמר למען יזמרך כבוד בלילה ולא <ידום> ביום לפיכך נהגו לקרותה במוצאי שבת שתים ר"מ כי החליף בכנשתא שמע קליהון דסדרא אמר עד מתי אתם עושים את התורה קרויות קרויות אמרו ליה משם יזמרך כבוד ושבקין ונהגו העם לומר כן לאומרה במוצאי שבתות של אדר עד שיעברו חמשה עשר באדר ומיקרי היכי קרי בשבת ראשונה של אדר קורי' העם ביחד עד בלילה ההוא ובמוצאי שבת שניה קורין מבלילה ההוא עד ודובר שלום לכל זרעו בשיר השירים קורין אותו בליל ימים טובים של גליות האחרונ' חציו בלילה אחד וחציו בלילה השנייה רות במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו ומשלים במוצאי יום טוב האחרון ויש אומרים בכולן מתחילין במוצאי שבת שלפניה' ונהגו העם כך שאין הלכה נקבעת עד שישב מנהג וזה שאמרו מנהג מבטל הלכה מנהג ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדע':

הלכה יט[עריכה]

וכשם שקורי' בתורה ומפטיר בנביא ביום כך חייב במגל' לקרות' ביום שנאמר ביום אשר שברו אויבי היהודי' ותני עלה כל היום כשר לקרות מגלה:

הלכה כ[עריכה]

אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים כו': תפלה שבלת עושין אותה מזוזה ומזוזה שבלת אין עושין אותה תפילין לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:

הערות[עריכה]

  1. ^ הגר"א מוסיף "ובקהלת"