מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכה א[עריכה]

מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות אמר רבי חייא בר גמדא מה טעם דכתיב אל תקוץ בתוכחתו אל תעשם קוצים קוצים:

הלכה ב[עריכה]

אמר רבי לוי אמר הקב"ה אינו דין שיהו בני מתקללין ואני מתברך אמר רבי יוסי בר אבין לא מטעם הזה אלא זה שהוא עומד לקרות בתור' פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב:

הלכה ג[עריכה]

לוי בר פאטי שאל לרבי חנינ' אילין ארוריה מאי יקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן אמר לו אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים ושבמשנה תורה:

הלכה ד[עריכה]

רבי יונתן ספרא דגופתרא נחית להכא חמא לרבי אבונא ספרא קרא שיר' הבאר וברך לפניה ולאחריה א"ל ועבדי' כן א"ל עד כדון את לזו צריך כל השירו' טעונות ברכה לפניהם ולאחריהם:

הלכה ה[עריכה]

אשאלת לרבי סימון אמר לון בשם ר' יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שיר הים ועשרת הדברות וקללות שבמשנה תורה:

הלכה ו[עריכה]

אמר רבי אבי אני לא שמעתי אלא נראין הדברים בעשרת הדברות רבי יוסי בר אבין בשם רבי בתומנתי פסוקייא אחריה ובמשנ' תורה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם:

הלכה ז[עריכה]

רבי יצחק סחורה שאל את רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין לעניין כלות והמפטיר בשל שבת וראש חדש שחל להיות בחול קורין ביום ראשון ושלשה בשל ראש חדש והרביעי בשל חנוכה שכל התדיר מחבירו קודם לחבירו והואיל קרא תחילה בכל ראש חדש ביום שני יקרא ג' לחנוכה והרביעי של ראש חדש ובראשי חדשיכם עד שישלים כל השיטה ולמה כן שלא בא הרביעי אלא מחמת מוסף של ראש חדש ואם היה בשבת תורגמן או דרוש מפטירין בנביא או שלשה פסוקים או חמשה או שבעה ואינו חושש לעשרים ואחד פסוקי':

הלכה ח[עריכה]

אמר רבי יוסי בר אבי' שירת הלוים לא יפחתו לו מששה קרויות וסימניך הזי"ו לך ואלו הן האזינו זכור ירכיבהו וישמן לו כי ידין ה' עמו ויש לה פסוק שיטה מלאה מלמעלן ושיטה מלאה מלמטה כנגד כך נהגו לעשות שיטותיה של תורה:

הלכה ט[עריכה]

וסימן תחילת השיטים האזינו יערוף כשעירים כי שם ה' אקרא אל שחת לו בניו הלה' הלא הוא זכור שאל בהנחל יצב כי חלק ימצאהו יסובבנהו כנשר יפרוש ה' בדד ירכיבהו ויניקהו חמא' ואלים ודם ענב שמנת וינבל בתועב' אלהים לא שערו' ותשכח מכעס ארא' בנים כעסוני בגוי נבל ותוקד ותלה' מוסדי חצי וקטב עם חמת ומחדרי' יונק אשבית' פן ינכרו ולא ה' ואין בהם יבינו ושנים וה' הסגירם ואויבנו משדמות אשכלו' וראש חתום באוצרותי לעת וחש ועל עבדיו ואפס צור ישתו יהי עליכם ואין אלהים עמדי מחצתי כי אשא אם שנותי אשיב אשכיר מדם הרנינו ונקם:

הלכה י[עריכה]

ר' זעירא רבי ירמיה בשם רב אמר שירת הים ושירת דבורה נכתבו' אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח:

הלכה יא[עריכה]

שירת הים שלשים שיטין אז לאמר ורכבו לישועה אבי שמו שלישיו אבן ה' קמיך אפיך נוזלי אויב נפשי ברוח' אדירים כמוכה פלא בחסדך קדשך אחז אדום כל ופחד יעבר קנית לשבתך ידיך בא מי:

הלכה יב[עריכה]

סימן שירת דבורה ששים וחמש' שיטין ותשר דבורה לאמ' ברכו רזני' לה' משעיר רעשה מים סיני ענת נתיבות חדלו אם חדשים אם בישראל בעם צחורות על משאבים פרזונו עורו אבינועם ירד בעמלק מכיר ב?ן ברגליו חקקי לב המשפתים ראובן שכן ישב ישכון על נלחמו על לקחו ממסילותם גרפם נפשי שוב מרוז ישביה ה' יעל באהל נתנה ליתד עמלי' לראשו שדוד סיסר' לבא שרותי' רחמתים לסיסרא רקמתים אויביך הארץ: