מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכה א[עריכה]

אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין ומזוזות אין נכתבות אלא אשורית ר' שמעון בן גמליאל אומר אף ספרים לא היתירו שיכתוב אלא יונית:

הלכה ב[עריכה]

אע"פ שאמר רבן שמעון בן גמליאל שאף ספרים לא היתירו שיכתבו אלא יונית לא הודו לו חכמים שאמר רבי מעש' בר"ש בן גמליאל שהיה עומד על גבי הבנין בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבניו גנזו תחת הנדבך ואף חכמים עמדו בדבריהם דתנינן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדלקה בין שקוראין בהן בין שאין קוראין בהן ואע"פ כן שכתובין בכל לשון טעונין גניזה ומפני מה אין קוראין בהן מפני ביטול בית המדרש מצילין תיק הספר עם הספר ותיק של תפילין עם התפילין ואע"פ שיש לתוכן מעות ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתיר' אומ' אף למפול':

הלכה ג[עריכה]

אע"פ שאמרו אין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעל' היתירו אבל שונין ודורשי' בהם צרי' דבר נוטל ובודק אבל בשטרי הדיוטו' אע"פ שמסורגלין אסור לקרות בהן:

הלכה ד[עריכה]

ברכות שכתבו בהן ענינות הרבה מן התורה אין מצילין אותן מן הדלקה מכאן אמרו כותבי ברכו' כשורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך רבי ישמעאל לבודקו כיון שהרגיש קול פרסיותיו של ר' ישמעאל נטל תכריך של שטרות וזרקו לתוך הספל של מים בלשון הזה אמר עונש האחרון קשה מן הראשון:

הלכה ה[עריכה]

מפני מה אמרו לו מפני עניינות של תורה שהן כותבין בהן דתני ר"ש בן יוחי העוסק במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה שמקבלין עליה שכר העוסק בה"שס אין לך מדה גדולה מזו על מנת שקרא ושנה:

הלכה ו[עריכה]

לעולם הוי רץ למשנה יותר מן הש"ס דר' יוסי בר אבין אמר עד שלא שקע בו רב משניו' אבל שקע בו רב משניו' לעולם הוו רץ להש"ס יותר מן המשנה:

הלכה ז[עריכה]

אבל אמר נמשלה המקרא כמים והמשנה כיין והש"ס כקונדיטון אי איפשר לעולם בלא מים ואי איפשר לעולם בלא יין ואי איפשר לעולם בלא קונדיטון ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן כך אי איפשר לעולם בלא מקרא ובלא משנה ואי איפשר בלא הש"ס לעולם:

הלכה ח[עריכה]

ועוד נמשלה התורה במלח והמשנה בפילפלין והש"ס בבשמים וא"א לעולם בלא מלח וא"א לעולם בלא פילפלין וא"א לעולם בלא בשמים ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן כך אי אפשר לעולם בלא מקרא ואי אפשר לעולם בלא משנה ואי איפשר לעולם בלא הש"ס:

הלכה ט[עריכה]

אבל אשרי אדם שיש עמלו בהש"ס ולא שיהא דולג במקרא ובמשנה ויבא להש"ס על מנת שילמ' מקרא ומשנה ויבא להש"ס על זה נאמר הון עשיר קרי' עוזו ובחומה נשגב' במשכותו:

הלכה י[עריכה]

אבא גוריון אומר איש צדיון משום אבא גוריין לא ילמד אדם את בנו חמר ספן קדר רועה וחנוני לפי שאומנות' לסטות ר' יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והספנים רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם והכשר שבטבחים שותפו של עמלק רובן של ממזירים פקחין רובן של עבדים נאים רובן של בני אבות ביישנים רובן של בנים דומין לאחי האם תני ר"ש בן יוחי [הכשר שבעובדי כוכבים (נ"א שבגוים) בשעת מלחמה הרוג] הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שהוא עושה רצונו של המקום: