מסכת סופרים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מסכת סופרים · כא

הלכה א[עריכה]

מפסיקים לפורים – כמנהג[1] רבותינו שבמערב להתענות שלשה ימי צום מרדכי ואסתר פרודות, ולאחר הפורים שני וחמישי ושני.

הלכה ב[עריכה]

ולמה אין מתענין אותן בחודש ניסן? מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנם לשנים עשר יום, יום לכל שבט ושבט, וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב. וכן לעתיד לבוא עתיד המקדש להיבנות בניסן, לקיים מה שנאמר (קהלת א ט): "אין כל חדש תחת השמש".

הלכה ג[עריכה]

לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח, והצנועין בשביל המצה כדי שיכנסו בה בתאוה, והתלמידים מתענין בו שני וחמישי מפני חילול השם ומפני כבוד ההיכל שנשרף.

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

הערות ושינויי נוסחאות[עריכה]

  1. ^ נוסח הגר"א: מנהג.