מסכת חיבוט הקבר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק א[עריכה]

א. כיצד אדם מת? באים אליו מלאכי השרת, אחד ממלאכי השרת ואחד ממלאכי מות ואחד סופר ואחד שממונה עמו, ואומר לו: קום! הגיע קיצך [ובס' מ"ע מביא: מיד יושב הסופר ומחשב ימיו ושנותיו]. אומר להם: עדיין לא הגיע קצי. מיד פותח את עיניו ורואה מלאך, [ש]ארכו מסוף העולם עד סופו, מכף רגלו ועד קדקדו מלא עיניים. לבושו [של המלאך] אש, כסותו אש, כלו אש וסכין בידו, וטפה של מרה תלויה בו – ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות. ואינו מת עד שרואה הקב"ה בעצמו, שנאמר (תהלים כב ל): לפניו יכרעו כל יורדי עפר וגו'.

ב. מיד מעיד על עצמו כל מה שעשה בעולם הזה, והוא מעיד והקב"ה חותם. אם צדיק הוא מוסר נפשו לבעליו, ואם רשע גמור הוא מקשה ערפו ומגביר יצרו. מכאן אמרו חז"ל: אפילו בשעת מיתתו של אדם רשע יצרו מתגבר עליו. רבי אליעזר בן יעקב אומר: כשם שמקשה ערפו בעולם הזה כך מקשה ערפו בשעת פטירתו כשעומד בדין, שנאמר (תהלים קיב, י): "רשע יראה וכעס" וגו'. בשעת פטירתו של צדיק מהו אומר? "הצדיק אבד" וגו' (ישעיהו נז, א); ובשעת פטירתו של רשע מהו אומר? "ובליעל כקוץ מונד" וגו' (שמואל ב כג, ו).

פרק ב'[עריכה]

א. שאלו את רבי אליעזר: כיצד דין הקבר? אמר להם: בזמן שאדם נפטר מן העולם, בא לו מלאך המוות ויושב על קברו ומכה אותו ואומר לו: קום! הגידה לי שמך. אמר לו: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע שמי. מיד מכניסו רוחו ונשמתו בגופו ומעמידן ומחייבן בדין.

ב. אמר ריב"ל: חצי אש ושלשלאות של ברזל בידו [ומכה אותו]. פעם אחד איבריו מתפרקין, פעם שני עצמותיו מתפרקין ובאין מלאכי השרת ומלקטין אותן ומעמידין אותן, ומכה אותו פעם שלישית ומבקשין ממנו דין ודנין אותו בכל מידה ומידה, יום א' ויום ב' כך דנין אותו. יום ג' דנין אותו במכות ומכהו משני עיניו, מפני שלא ראה ואמר, ומאזניו מפני שלא שמע ואמר, ומשפתיו מפני שהוציא משפתיו דברי תפלות, ומלשונו מפני שהעיד עדות שקר, ומרגליו מפני שהקדים הרגל לדבר עברה. מכאן אמרו חז"ל: כל המקדים רגליו לדבר עבירה מקדימין לו מלאך המוות. וכל המלשין על חברו מיתתו באכסרה [המיתה הכי גרועה].

פרק ג'[עריכה]

א.אמר ר"מ משום ר״א קשה יום הדין שהקב״ה דן את האדם בקבר יותר מדין של גיהנם. דין גיהנם מעשרים שנה (גירסת רדב״ז: שאין דנין בתוכה אלא רשעים ומי״ג שנה ולמעלה), אבל דין הקבר אפילו צדיקים נדונין בו, אפילו גמולי חלב אפילו יונקי שדים נדונים בו, אפילו נפלים נדונין בו, אבל אמרו חז״ל הדר בא״י ומת בע"ש קודם שקיעת החמה ונקבר בשעת תקיעת שופר בע״ש אינו רואה דין הקבר. ומה יעשה שינצל מדין הקבר? יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו ויתפלל תפלתו בכוונה, ואז אפילו מת בחו״ל ומת בע״ש אינו רואה דין הקבר ואף לא דינה של גיהנם, שנאמר קראתי מצרה לי מבטן שאול שועתי (יונה ב׳:ג׳), מצרה זו חבוט הקבר, מבטן שאול זהו דינה של גיהנם. בן עזאי אומר שלשה דינין הן ושלשתן קשין זה מזה ושלשתן לפני הקב״ה הם. רע״א וכי שלשתן לפני הקב״ה והלא דין קבר לבדו דנין אותו ודין גיהנם לבדו דנין אותו, ודין שמים לפני הקב״ה הוא, אם אין עליו דין פוטרין אותו מיד ואם לאו דנין אותו דין ארוך.

פרק ד'[עריכה]

א.א״ר יוסי בא וראה כמה בין בהמה לאדם, בהמה כמה יסורין סובלת בעולם, שוחטין אותה ומפשיטין אותה ואין עליה דין, אבל אדם כמה יסורין סובל בעוה״ז ולאחר מיתתו אם צדיק גמור הוא פוטרין אותו מן הדין ואם רשע גמור הוא דנין אותו בדינים חמורים. אמרו בשעה שאדם נפטר מן העולם לא די שהוא נבהל ממלאך המות שכלו מלא עינים וחרבו שלופה בידו, אלא שואל לו כלום עסקת בתורה ובגמילות חסדים והמלכת לקונך שחרית וערבית והמלכת (יעצת) את חבירך בנחת רוח. אם יש בו דברים הללו זורק אותו טיפה לתוך פיו ויוצאת נשמתו בלא צער כמושך נימא מחלב. ואם אין בו דברים הללו יוצאת נשמתו מגופו כגרירת קוצים מן הצמר, וכשבא מלאך המות אומר לו צדיק קונך שלחני אליך, מיד מתחנן לו, אומר לו שעה זו ואי אפשר לעברה, אלא ששמעתי מאחורי הפרגוד שהקב״ה מתקן לך מדור בגן עדן.

פרק ה'[עריכה]

א. בשעת הדין אומר לו הקב״ה לאדם, טורח גדול היה לי עליך משיצרתיך במעי אמך ולא היית נפל, וכשיצאת לאויר העולם תקנתי לך מזונות והצלתיך מן היסורין, כלום עסקת בתורה ועשית גמילות חסדים לפני. אם יש בו דברים הללו פוטרין אותו מיד מן הדין, ואם לאו מוסרין אותו לחמשה מלאכי חבלה כנגד חמשה חומשי תורה, אחד מכה ואחר מונה כדרך שמכין ומונין בב״ד (במלקות), ושלישי מוציא אור מגופו ככבשן שהאור יוצא ממנו, הרביעי מביא עשבים מרים וחמוצים מן ההרים, שאם גזל מחבירו אומרים לו דקדק בשינך לפי שאכלת גזל בשיניך, החמישי מכה את אביו ואת אמו ואומר להם מפני מה לא הדרכתם את בניכם ללמוד תורה ומעשים טובים כדי שיעשה מצות ומעשים טובים ויפרוש ממעשים רעים. מיד נותנין לו רשות להכות את אביו ואת אמו, ואם קרא ולא קיים מלקין אותו בפניהם.

סליק לה מסכת חיבוט הקבר