מסכת גרים ג
מראה
הלכה א
[עריכה]- איזהו גר תושב?
- כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: כל שקיבל עליו שלא להיות אוכל נבילות.
הלכה ב
[עריכה]- רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו - טמאין.
- עיסתו, ושמנו ויינו טהורים.
- ועובר על 'בל תונה', ו'בל תעשוק' ו'בל תלין פעולת שכיר'.
הלכה ג
[עריכה]- אין משיאין לו, ולא נושאין ממנו נשים,
- ולא מלוין אותו, ולא לוין ממנו ברבית.
הלכה ד
[עריכה]
לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו - אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב, בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר - בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ, - לֹא תּוֹנֶנּוּ! |
- אין מושיבין אותו בספר, ולא בנוה רע,
- אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל,
- במקום שאמנותו יוצאת, שנאמר:
- כי תצא עִמְּךָ יֵשֵׁב - בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... וגו'
הלכה ה
[עריכה]- כל ערוה שישראל מְצֻוִין עליה 'מיתת בית דין' -
- אין הגרים מְצֻוִין עליה.
הלכה ו
[עריכה]- הא, כיצד?
- היה נשוא אחות אמו ואת אחותה מאם,
- רבי מאיר אומר: יוציא,
- וחכמים אומרים: יְקַיֵּם אחת מהן.
הלכה ז
[עריכה]- ישראל שבא על בת נכרי - יִדוֹן כדיני נכרי,
- ונכרי שבא על בת ישראל - יִדוֹן כדיני ישראל.
הלכה ח
[עריכה]- גר שמת והניח בן ובת שהתגיירו עמו,
- נכסיו ועבדיו בני חורין.
- אם היו העבדים פקחין - נקנים במשיכה,
- מפני שאמרו: נכסים שאין להם אחריות נקנים בחזקה.
הלכה ט
[עריכה]- רבי אליעזר אומר: לא זו בלבד!
- אלא: אפילו היה מטייל בתוך שדהו, ובא אחד ואמר 'שדה שלי' - שדה שלו.
- וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק.
הלכה י
[עריכה]- זה בא מן הדרום, וזה בא מן הצפון:
- זה זכה במקום הלוכו, וזה זכה במקום הלוכו - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרי: זה וזה לא קנה - עד שיחזיק.
הלכה יא
[עריכה]- היו עליו כְּתוּבַת אשה ובעלי חוב,
- ואמרה האשה: 'אלו - שלי,ואלו - כְּתוּבָתי': זכתה.
- - 'אלו - כתובתי, ואלו - שלי': אין לה אלא כתובתה.
הלכה יב
[עריכה]- וכן בעל חוב שאמר: 'אלו - שלי, ואלו - חובי': זכה.
- - 'אלו - חובי, ואלו - שלי': אין לו אלא חובו.
הלכה יג
[עריכה]- היו לו שני עבדים - רועי בקר,
- ובא אחד ואמר: 'עבדים הללו והצאן - שלי הם': הרי אלו שלו.
- ואם העבדים פקחין, אומרים: 'אנו בני חורין, והצאן שלפנינו - שלנו.'