מסכת גרים ג

<< · מסכת גרים · ג · >>

הלכה א

איזהו גר תושב?

כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה - דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: כל שקיבל עליו שלא להיות אוכל נבילות.

הלכה ב

רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו - טמאין.

עיסתו, ושמנו ויינו טהורים.

ועובר על 'בל תונה', ו'בל תעשוק' ו'בל תלין פעולת שכיר'.

הלכה ג

אין משיאין לו, ולא נושאין ממנו נשים,

ולא מלוין אותו, ולא לוין ממנו ברבית.

הלכה ד

לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו - אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב, בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר - בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ, - לֹא תּוֹנֶנּוּ!

אין מושיבין אותו בספר, ולא בנוה רע,

אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל,

במקום שאמנותו יוצאת, שנאמר:

כי תצא עִמְּךָ יֵשֵׁב - בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... וגו'

הלכה ה

כל ערוה שישראל מְצֻוִין עליה 'מיתת בית דין' -

אין הגרים מְצֻוִין עליה.

הלכה ו

הא, כיצד?

היה נשוא אחות אמו ואת אחותה מאם,

רבי מאיר אומר: יוציא,

וחכמים אומרים: יְקַיֵּם אחת מהן.

הלכה ז

ישראל שבא על בת נכרי - יִדוֹן כדיני נכרי,

ונכרי שבא על בת ישראל - יִדוֹן כדיני ישראל.

הלכה ח

גר שמת והניח בן ובת שהתגיירו עמו,

נכסיו ועבדיו בני חורין.

אם היו העבדים פקחין - נקנים במשיכה,

מפני שאמרו: נכסים שאין להם אחריות נקנים בחזקה.

הלכה ט

רבי אליעזר אומר: לא זו בלבד!

אלא: אפילו היה מטייל בתוך שדהו, ובא אחד ואמר 'שדה שלי' - שדה שלו.

וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק.

הלכה י

זה בא מן הדרום, וזה בא מן הצפון:

זה זכה במקום הלוכו, וזה זכה במקום הלוכו - דברי רבי אליעזר.

וחכמים אומרי: זה וזה לא קנה - עד שיחזיק.

הלכה יא

היו עליו כְּתוּבַת אשה ובעלי חוב,

ואמרה האשה: 'אלו - שלי,ואלו - כְּתוּבָתי': זכתה.

- 'אלו - כתובתי, ואלו - שלי': אין לה אלא כתובתה.

הלכה יב

וכן בעל חוב שאמר: 'אלו - שלי, ואלו - חובי': זכה.

- 'אלו - חובי, ואלו - שלי': אין לו אלא חובו.

הלכה יג

היו לו שני עבדים - רועי בקר,

ובא אחד ואמר: 'עבדים הללו והצאן - שלי הם': הרי אלו שלו.

ואם העבדים פקחין, אומרים: 'אנו בני חורין, והצאן שלפנינו - שלנו.'