מנחם ציון בשלח
ה' ילחם לכם[עריכה]
ובדרך אחר נראה לי כשנדקדק מלת "יִלָּחֵם" שהוא מבנין הנפעל, שאם היה פועל יוצא היה לו לנקד הלמ"ד בשב"א וחי"ת פתוח [יִלְחַם], וביאור הענין שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, שראה את הגלות והגאולה במרכבה, והם ראו למעלה מן המרכבה, וכתיב (דברים לג, כו) רוכב שמים בעזרך, כאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, כמו שמעוררין ישראל בפעולתם בעולם הזה כך ממשיכין שפע קדושת הבורא ב"ה, ולכך צריכין ישראל להיות בשמחה ובטוב לבב, וכל עומת זה תגלה ותראה מלכותו בתוך עולמותיו בחסד ורחמים עוז וחדוה במקומו, אבל הישראל היו שרויין עתה בצרה "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה'", בעצבות, שהצעקה באה מכאב לב ומשבר רוח, ולזאת הזהירנו משה אל תיראו, כי לא טוב בעיני ה' כאשר אתם עושין פה היום לצעוק אל ה' מתוך יגון ואנחה, ובעצב אל יהי מותר, רק שצריכין אתם לחרוש ולשתוק, לשמוח ולבטוח בשם ה' הטוב והמטיב בחסדו לכל ברואיו, וז"ש ה' ילחם לכם שהוא כביכול נפעל על ידיכם, שאתם ממשיכין את הבורא ב"ה בתוך עולמותיו כבחינת מעשיכם, וע"כ אתם תחרישון אינכם רשאין לצעוק ולהעצב, כי ממילא יתמו ויכרתו ויתבטלו כל המשטינים המצירים לכם:
ויסע מלאך האלקים[עריכה]
בסעודת שחרית לשבת הנ"ל:
"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ' וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן וְגוֹ' וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם וְגוֹ'" (שמות יד, יט). הדבר ידוע שמלאך נקרא עומד כמו שנאמר (זכריה ג, ז): "מהלכים בין העומדים", לפי שהוא שכל מופשט הוא עומד תמיד במדריגה אחת, אבל בעמוד ענן נאמר וה' הולך לפניהם בעמוד ענן, שנקרא הולך, ולזאת הדבר תמוה למה הפך הכתוב הסדר שכתב גבי המלאך הולך ואצל הענן עומד, עוד קשה, ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה, שפירש"י דקאי על העמוד אש, קשה מאי רבותיה הלא בכל הלילות היה כך: אבל שורש הדבר הוא כך, שבהיותינו במצרים ניתן לנו ב' מצות דם פסח ודם מילה, שניהם לדבר אחד נתכוונו על השמחה והחדוה, כמאחז"ל (מגילה טז:) וששון זו מילה, ועל הפסח היו קורין ההלל, ומאת ה' היתה זאת לבעבור הביאם לשמחה גדולה, כי הצריך להוושע מן המעיקים והמצירים, צריך להיות בשמחה לשוש בה' ולשמוח בישועתו שיהא מובטח בחסד עליון אשר לא יבושו קוויו, ואולם בהיותם על הים וראו מצרים נוסע אחריהם, וצעקו אל ה' מכאב לב בעצבות, ועל כן שלטו המקטריגים ודינים עליהם שמצאו פתחון פה לטעון הללו עובדי עבודה זרה והללו עבודי עבודה זרה, ועל כן נאמר ויסע מלאך אלהי"ם שהוא דין: ולזאת הזהירם משה כי רע המעשה, שהעצבות הוא מסך מבדיל בינם לבין אלהיהם שנאמר בו (דה"א טז, כז): "עֹז וחדוה במקומו", רק התיצבו וראו את ישועת ה' בשמחה ובטוב לבב, ועל כן נסע מלאך אלהי"ם, פירוש שהדינים לא מצאו מקום לשרות עליהם, ונקרא הולך כי חלף הלך לו, והמסך ומבדיל השני היה הענן שנאמר ענן וערפל סביביו, ועל ידי שדבקו את עצמם בחלק ה' עליון באור פני מלך חיים שהיה פנים בפנים, ובטחו בישועתו, כלה ענן וילך עד שבא למחנה מצרים ועמד שם, כי מה שהיה נקרא הולך הוא משום שהשי"ת בכבודו ובעצמו הוליכו לפניהם:
ופעם אחת חקרתי בענין האור והחושך, שהחושך היא מציאות והאור הוא מקרה, שגם ביום בבית אפל שורה חושך, ועל כן כשהלך הענן למחנה מצרים היה חוצץ בין החושך למחנה ישראל, וממילא היה מאיר את הלילה לישראל: