מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי/הכלל השמיני: לגמל חסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, שַׂמֵּחַ חֲתָנִים; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בִּקּוּר חוֹלִים; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, הַלְוָיַת מֵתִים וְהֶסְפֵּדָם; הָחֵלֶק הָרְבִיעִי, נִחוּם אֲבֵלִים; הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי, בִּגְמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם.

החלק הראשון[עריכה]

לשמח חתנים

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

הָרוֹצֶה לִדָּבֵק בַּשְׁכִינָה יִלְמֹד מִמִּדַּת בּוֹרְאוֹ, וְאִם יַרְגִּיל בְּמִדּוֹתָיו נִמְצָא שֶׁמִּתְּדַבֵּק בַּשְׁכִינָה. וּכְבָר מָצִינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָם וְיָצַר אֶת הָאָדָם מֵאַיִן, הִתְקִין לוֹ חֻפּוֹת עִם חַוָּה כַּלָּתוֹ וְשִׂמַּח לָאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֻפָּתוֹ וְשָׁלַח לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹשְׁבִינָיו לִגְמֹל חֶסֶד עִמּוֹ וְהוּא בֵרְכָם בִּרְכַּת חֲתָנִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יב מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֶשֶׂר חֻפּוֹת עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם בְּגַן־עֵדֶן וְכֻלָּן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וַהֲלֹא לְכָל חָתָן אֵין עוֹשִׂין אֶלָּא חֻפָּה אַחַת וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עוֹשִׂין [שָׁלֹשׁ חֻפּוֹת, וְלַחֲלֹק כָּבוֹד לְאָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] עֶשֶׂר חֻפּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: " בְּעֵדֶן גַן־אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָּתֶךָ אֹדָם פִּטְדָה וְיַהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ" (יחזקאל כח, יג). הֲרֵי אֵלּוּ עֶשֶׂר חֻפּוֹת. וְהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְתוֹפְפִים וּמְרַקְּדִים כִּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ" וגו'. בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בּוֹאוּ וְנִגְמֹל חֶסֶד לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וּלְעֶזְרוֹ, שֶׁעַל מִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבִיבָה גְמִילוּת חֲסָדִים מִזְּבָחִים וְעֹלוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח" (הושע ו, ו). וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הוֹלְכִין לְפָנָיו כְּמוֹ רֵעִים הַמְשַׁמְּרִים אֶת הַחֻפּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ" (תהלים צא, יא) וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ חֲתָנִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּחַזָּן, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חַזָּן עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ לֶחָתָן וְלַכַּלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָם, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וּבֵרֵךְ לָאָדָם וּלְעֶזְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְבָרֵךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹאמֶר לָהֶם" וגו' (בראשית א, כח).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (עה, א): אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: עֶשֶׂר חֻפּוֹת עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן־עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים הָיִיתָ" וגו'. מַר זוּטְרָא אָמַר: אַחַת עֶשְׂרֵה, דִּכְתִיב "כָּל אֶבֶן יְקָרָה".

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּים (יח, ב): "וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם" (בראשית ב, כב), מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִינוּת לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל שׁוֹשְׁבִינוּת לַקָּטֹן וְלֹא יֵרַע לוֹ.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יח (יג): אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבֵרְכָן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן: מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל הָיוּ שׁוֹשְׁבִינָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַבִּי שַׁמְלַאי: מָצָאנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ חֲתָנִים וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת וּמְבַקֵּר חוֹלִים וְקוֹבֵר מֵתִים וּמְנַחֵם אֲבֵלִים. מְבָרֵךְ חֲתָנִים, דִּכְתִיב: "וַיְבָרֵךְ אֹתָם אֱלֹהִים" וגו'. מְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, דִּכְתִיב: " וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע" (בראשית ב, כב), בְּרָאָהּ וְקִשְּׁטָהּ. מְבַקֵּר חוֹלִים, דִּכְתִיב: " וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בֵּאלֹנֵי מַמְרֵא" (שם יח, א). קוֹבֵר מֵתִים, דִּכְתִיב: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו). מְנַחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ" (בראשית כה, יא). רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מַרְאֵה פָנִים לָאָבֵל, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ" (שם לה, ט). מַה בְּרָכָה בֵרְכוֹ? אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן: בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ.

וְאִם זֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיּוֹתָיו, מַה לַּעֲשׂוֹת לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִגְמֹל חֶסֶד זֶה עִם זֶה. וְכָל שֶׁכֵּן אִם נֶהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחוֹ, שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְוָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִבְרָכוֹת (ו, ב): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת־ה' צְבָאוֹת כִּי־טוֹב ה' כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (ירמיה לג, יא). וְאִם מְשַׂמְּחוֹ זוֹכֶה לְתוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וגו' וְקֹל שֹׁפָר" וגו' (שמות יט, טז) וּכְתִיב: "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר וגו' וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שם שם, יט) וּכְתִיב: "וְכָל־ הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וגו' וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר" וגו' (שם כ, טו) הַנָּךְ נְפִישֵׁי לְהוּ, הַנָּךְ קוֹלוֹת דִּמְעִיקָרָא הֲווּ. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: כְּאִלּוּ הִקְרִיב תּוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " מְבִיאִים תּוֹדָה בֵּית ה"' (ירמיה לג, יא). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַםִ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשׁוֹנָה אָמַר ה"' (שם). לָמַדְּנוּ מִכָּאן שֶׁמִּצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הֶחָתָן.

פרק שני[עריכה]

כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת הֶחָתָן כָּךְ מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכַּלָּה. וְנִקְּרָא זֶה גַּם כֵּן "גְּמִילוּת חֶסֶד". וּמִצְוָה לְשַׂמְּחָהּ וּלְהַלְּלָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הֶחָתָן וּלְפִי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עָלָיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה (טז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד מְרַקְּדִין לִפְנֵי הַכַּלָּה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁנָּשָׂא חִגֶּרֶת אוֹ סוּמָא, אוֹמְרִים לָהּ: כַּלָה נָאָה וַחֲסוּדָה - וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: "מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז)! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּפָנָיו אוֹ יְגַנֵּהוּ בְּפָנָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּפָנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: הָכֵי מַשְׁרוּ קַמֵּי כַלְתָּא בְּמַעֲרָבָא: לֹא כָחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִרְכּוּס - וְיַעֲלַת חֵן.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי, שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְאוֹמֵר: כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה. רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְרַקֵּד אַתְּלַת שׁוֹטִיתָא (שלשה בדין, זורק אחד ומקבל אחד). אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָא מַכְסִיף לָן סָבָא. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ, אִיפְסִיק עַמּוּדָא דְּנוּרָא בֵּינֵיהּ לְבֵית עַמָּא; וּגְמִירֵי, דְּלָא מַפְסִיק עַמּוּדָא דְּנוּרָא אֶלָּא אוֹ לְחַד בְּדָרָא אוֹ לִתְּרֵין בְּדָרָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַהֲנֵי לֵיהּ שׁוֹטִיתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרֵי לָהּ: אַהֲנֵי שְׁטוּתֵיהּ לְסָבָא. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מַרְכִּיב לָהּ אַכַּתְפֵיהּ וְרָקִיד. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן: אֲנָן מַהוּ לְמֶעֱבַד הָכֵי? אֲמַר לְהוּ: אִי דָּמֵי עֲלַיכוּ כִכְשׁוּרָא (כקורה) - לְחַיֵּי, וְאִי לָא - לָא.

עַל כֵּן הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד וְלֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הָרִאשׁוֹנִים, יִגְמֹל חֶסֶד עִם הַחֲתָנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם וִיכַבְּדֵם וִישַׁבְּחֵם וּמֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ יָבוֹא מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה.

החלק השני[עריכה]

בבקור חולים

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלִים אוֹחֵז מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (יד, א): אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (דברים יג, ה)? וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר שְׁכִינָה - וַהֲלֹא כְּתִיב: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא" (שם ד, כד)? אֶלָּא, הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים, דִּכְתִיב: "וַיַּעֲשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם" (בראשית ג, כא), אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" וגו' (שם יח, א), אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֲבֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ" (שם כה, יא), אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַר מֵתִים, דִּכְתִיב: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו). אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים. "כָּתְנוֹת עוֹר", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר; וְחַד אָמַר: דָּבָר שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ.

וְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק אֵין בֵּין הַמּוּדָר (לט, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מִנַּיִן לְבִקּוּר חוֹלִים מִן הַתּוֹרָה? דִּכְתִיב: "אִם־כְּמוֹת כָּל־הָאָדָם וגו' וּפְקֻדַּת כָּל־ הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם" (במדבר טז, כט). מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: "אִם כְּמוֹת כָּל־הָאָדָם", שֶׁהֵם חוֹלִים וּמוּטָלִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וּבְנֵי אָדָם מְבַקְּרִין אוֹתָם. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: תָּאנָא: בִּקּוּר חוֹלִים אֵין לוֹ שִׁיעוּר. מָה אֵין לוֹ שִׁעוּר? סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימָר: אֵין שִׁעוּר לְמַתַּן שְׂכָרוֹ. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: וְכָל הַמִּצְווֹת יֵשׁ שִׁעוּר לְמַתַּן שְׂכָרָן - וְהָא תְּנָן: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כִּבְמִצְוָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי: אֲפִילוּ גָּדוֹל אֵצֶל קָטָן. רָבָא אָמַר: אֲפִילוּ מֵאָה פְּעָמִים בְּיוֹם.

אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: אִם כֵּן לְעֵילוּהָ שִׁתִּין גַבְרֵי וְלוֹקְמֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּעִישׂוּרַייתָא דְּבֵי רַבִּי אֲמָרִי וּבְבֶן גִּילוֹ, דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בַּת הַנִּזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי אַחִים נוֹטֶלֶת עִשׂוּר נְכָסִין. אָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי: לִדְבָרֶיךָ, מִי שֶׁהִנִּיחַ עֶשֶׂר בָּנוֹת וּבֶן אֶחָד, אֵין לַבֵּן בִּמְקוֹם בָּנוֹת כְּלוּם! אָמַר לָהֶם: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים, שְׁנִיָּה בַּמֶּה שֶׁהִנִּיחָה חֲבֶרְתָּהּ, שְׁלִישִׁית בַּמֶּה שֶׁשִּׁיְּרָה חֲבֶרְתָּהּ - וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.

רַבִּי חֶלְבּוֹ חָלַשׁ, נָפַק אַכְרֵיז רַב כַּהֲנָא: רַבִּי חֶלְבּוֹ בָּאֵישׁ (פירוש: חלה), לָא אִיכָּא דְּקָאָתֵי. אֲמַר לְהוּ: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלָה וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו חָיָה; אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתָנִי. יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר חוֹלִים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: כָּל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת. מַאי גְּרָמָא? אִילֵימָא כָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּחְיֶה וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיָּמוּת - שֶׁיָּמוּת סָלְקָא דַעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: כָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּחְיֶה וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים לֹא שֶׁיָּמוּת וְלֹא שֶׁיִּחְיֶה.

רָבָא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְּחָלַשׁ אֲמַר לְהוּ: לָא תְגַלּוּ מִילְתָא לְאִינֵישׁ, דְּלָא לִיתְרַע מַזְלֵיהּ; מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲמַר לְה: פּוּקוּ אַכְרִיזוּ עָלַי בְּשׁוּקָא: רָבָא חָלַשׁ, רָבָא חָלַשׁ; דְּסָאנֵי לִי חָדִי לִי וּכְתִיב: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח וגו' וְהֵשִׁיב" וגו' (משלי כד, יז); דְּרָחֵים לִי לִבָּעֵי עָלַי רַחֲמֵי.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: לָא לִסְעוֹד אִינֵישׁ קְצִירָא (כלומר, לא יבקר את החולה) לָא בִּתְלָת שָׁעֵי קָמַיתָא וְלָא בִּתְלָת שָׁעֵי בַּתְרַיתָא דְּיוֹמָא, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לֵיסַח דַּעְתֵּיהּ מִן רַחֲמֵי. בִּתְלָת שָׁעֵי קָמַייתָא, דְּנִיחָא דַּעְתֵּיהּ; בַּתְרַיתָא, תַּקִּיף חוּלְשֵׁיהּ.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת (יב, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הַחוֹלֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: " ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד). וְאָמַר רַב יְהוּדָה: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מִמְּרַאשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יִסְעָדֶנּוּ" וגו'. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי: הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל וְלֹא עַל גַּבֵי שְׁרַפְרָף, אֶלָּה מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מְרַאשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יִסְעָדֶנּוּ" וגו'.

וַאֲמְרִינָן הָתָם בְּפֶרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת (יב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, אוֹמֵר: שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרֻחַם בִּזְכוּתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבְנָא אִישׁ יְרוּשָׁלַםִ בִּכְנִיסָתוֹ הָיָה אוֹמֵר: שָׁלוֹם, וּבִיצִיאָתוֹ - שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה יְעָרְבֶנּוּ עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.

פרק שני[עריכה]

מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַתּוֹרָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת (ל, ב): תָּנָא רַב יוֹסֵף: "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם" (שמות יח, כ), זֶה בֵּית חַיֵּיהֶם: " הַדֶּרֶךְ" (שם), זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים; " יֵלְכוּ" (שם), זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים; " בָהּ" (שם) זוֹ קְבוּרָה; " וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה" (שם), זֶה הַדִּין; " אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם), לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אָמַר מַר: "יֵלְכוּ",זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים, הַיְינוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים? לָא צְרִיכָא, דַּאֲפִילוּ בֶּן גִּילוֹ נַמֵּי. וְאַף־עַל־גַּב דַּאֲמַר מַר: בֶּן גִּילוֹ נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ, אֲפִילוּ הָכֵי אִבָּעְיָא לֵיהּ לְמֵיזַל. "בָהּ" זוֹ קְבוּרָה, הַיְנוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים? לָא צְרִיכָא, דַּאֲפִילוּ זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ.

וְגָדוֹל שְׂכַר הַמְבַקֵּר חוֹלִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק מְפַנִּין (קכז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים אָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֶחָד מֵהֶם בִּקּוּר חוֹלִים. כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ב מֵחֵלֶק הַכְנָסַת אוֹרְחִים (סימן קפז).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בִּנְדָרִים, פֶּרֶק אֵין בֵּין הַמּוּדָר (מ, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה"' (תהלים מא, ב) וְאֵין "דָּל" אֶלָּא חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: " דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד־לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי" (ישעיה לח, יב). אִי נַמֵּי, מִן הַדִּין קְרָא: "מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן־ הַמֶּלֶךְ" (שמואל־ב יג, ד). וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: " כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (משלי טז, ד). וְאִם בִּקֵּר מַה שְּׂכָרוֹ? מַה שְׂכָרוֹ כִּדְאָמְרִינָן: נִצֹּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם! אֶלָּא, מַה שְּׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה? "ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ" (תהלים מא, ג). "יִשְׁמְרֵהוּ" מִיֵּצֶר הָרַע; "וִיחַיֵּהוּ" מִן הַיִּסּוּרִין; "וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ", שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מְכַבְּדִין אוֹתוֹ; "וְאַל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו" (שם), שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵעִים כְּנַעֲמָן, שֶׁרִפְּאוּהוּ מִצָּרַעְתּוֹ וְאַל יִזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵעִים כִּרְחַבְעָם, שֶׁחִלְּקוּ אֶת מַמְלַכְתּוֹ.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמִדְרָשׁ תְּהִלִּים: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל" וגו' זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל" (משלי יט, יז). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מֵתִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחָלְיוֹ וּמִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקְּרוֹ מוֹסִיף אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְחָלְיוֹ. דָּבָר אַחֵר: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל", מִי שֶׁהוּא קוֹבֵר מֵת מִצְוָה. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל יֵצֶר טוֹב עַל רָע. רַבִּי אַסֵּי אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ". וְרַבָּנָן אָמְרֵי: לְמִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַמַּלְכוּת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר דְּאָמַר: מְבַקֵּר חוֹלִים? דִּכְתִיב: "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל־ עֶרֶשׂ דְּוָי" (תהלים מא, ד). וּמַאי טַעְמָא דְּמָאן דַּאֲמַר: מִי שֶׁהוּא קוֹבֵר מֵת מִצְוָה? מִשּׁוּם דִּכְתִיב: "וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ". מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אַבָּא דַּאֲמַר: מַשְׂכִּיל יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע? מִשּׁוּם דַּאֲמַר: "בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה"' (שם שם, ב), שֶׁהוּא מְמַלֵּט יֵצֶר הַטּוֹב מִיֵּצֶר הָרַע. וּמַאי טַעְמָא דְרַבִּי אַסֵּי דַּאֲמַר: הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי? מִשּׁוּם דַּאֲמַר: "וִיחַיֵּהוּ". וּמַאי טַעְמָא דְּרַבָּנָן דְּאָמְרֵי: לְמִי שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִן הַמַּלְכוּת? מִשּׁוּם דַּאֲמַר: " וְאַל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו".

כְּלַל הַדְּבָרִים: כָּל הָעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם נְצְרָךְ, אוֹ עִם נִשְׁבָּר אוֹ נִדְכֶּה, שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא לְשׁוּם שָׁמַיִם - שְׂכָרוֹ גָּדוֹל.

החלק השלישי[עריכה]

הלוות למתים והספדם

וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

לְוָיָה לַמֵּת וּקְבוּרָתוֹ הִיא גְמִילוּת חֲסָדִים עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים, וּלְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת מִתְבַּטְּלִין בְּנֵי אָדָם מִכָּל דָּבָר אַחֵר וַאֲפִילוּ מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהִיא מִצְוָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (כט, א) וּבִכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה (יז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה לַחֻפָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אֶלְעַאי, שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד תוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאֵין שָׁם כָּל צָרְכּוֹ, אֲבָל יֵשׁ שָׁם כָּל צָרְכּוֹ אֵין מְבַטְּלִין. וְכַמָּה כָּל צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִוְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פַּפָּא: תְּרֵיסָר אַלְפֵי גַבְרֵי וְשִׁיתָא אַלְפֵי שִׁפּוּרֵי; וְאָמְרֵי לָהּ: תְּרֵיסָר אַלְפֵי גַבְרֵי וּמִינֵיהוּ שִׁיתָא אַלְפֵי שִׁפּוּרֵי. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת וְאִיתֵימָא רַבִּי אַמִּי וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן: כִּנְתִינָתָהּ כָּךְ נְטִילָתָהּ, מַה נְּתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהַנֵּי מִילֵי, לְמָאן דְקָרֵי, אֲבָל לְמָאן דְּמַתְנֵי לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא.

וְהַמִּתְעַסְּקִים בְּמֵת פְּטוּרִין גַּם מִן הַמִּצְווֹת, דְּגָרְסִינָן בִּבְרָכוֹת, פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (יח, א): תַּנְיָא: הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִן קְרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.

וְחַיָּב כָּל אָדָם לְלַוּוֹת לְפִי כְּבוֹדוֹ אֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא עֲצָמוֹת, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם: תָּנוּ רַבָּנָן: הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְנֵם בְּדִיסְקְיָא וְלֹא יִתְּנֵם עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם מִנְהָג בִּזָּיוֹן, וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַגּוֹיִים אוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים - מֻתָּר. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲצָמוֹת כָּךְ אָמְרוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל הָרוֹאֶה הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עוֹבֵר מִשּׁוּם " לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ" (משלי יז, ה). וְאִם לִוָּהוּ מַה שְּׂכָרוֹ? עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: " מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל" וגו' (שם יט, יז). וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: תַּנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ וְאִם עָשָׂה כֵן עוֹבֵר מִשּׁוּם "לֹעֵג לָרָשׁ".

וְיִזָּהֵר אָדָם בִּכְבוֹד הַמֵּתִים, שֶׁהֵן יוֹדְעִין בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לִפְנֵי קְבוּרָה וְגַם אַחַר כָּךְ וּמִי מְכַבְּדָן. וְזֶה לָמַדְנוּ מִמַּאי דַּאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילָת: אֲחֵים לִי בְּהֶסְפְּדָאִי דְּהָתָם קָאִימְנָא, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל (שבת קנג, א). וְגַם מְהַנֵי עוּבְדֵי דִּבְנֵי רַבִּי חִיָּא נָפְקוּ לְקִרְיָתָא, דִּכְתִיבֵי בְּפֶרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (ברכות יח, ב) וְאִיתְנְהוּ לְקַמָּן, בְּנֵר תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּסוֹף חֵלֶק שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא. (סימן רנט).

וְגַם לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁוּת, מִמַּעֲשֶׂה דְּאִיתֵיהּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, ב): הַנְּהוּ קַפּוּלָאֵי (פירוש: חופרים) דַּהֲווּ קָא קָפְלֵי בְּאַרְעָתָא דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. נְהִים בְּהוּ (כלומר, גער בהו) רַבִּי אַחָא בַּר יֹאשִׁיָּה (שהיה נקבר שם). אָתוּ אָמְרֵי לֵיהּ: נָהִים בֶּן גַּבְרָא, אָתָא, אֲמַר לֵיהּ: מָאן אִיהוּ מַר? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא אַחָאי בַּר יֹאשִׁיָּה. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא אֲמַר רַב מָארֵי עֲתִידִים צַדִּיקֵי דַּהֲווּ עַפְרָא? אֲמַר לֵיהּ: מָארֵי? דְּלָא יְדַעְנָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: וְהָא קְרָא כְּתִיב: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה" (קהלת יב, ז). אֲמַר לֵיהּ: דְאַקְרְיָךְ קֹהֶלֶת לָא אַקְרְיָךְ מִשְׁלֵי, דִּכְתִיב: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא וּקְרַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (משלי יד, ל), כָּל שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה בְלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין וְכָל שֶׁאֵין קִנְאָה בְלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין. גָּשְׁשֵׁיהּ (פירוש:היה ממשמש בו), חָזְיֵהּ דַּהֲוָה בֵיהּ מְשָׁשָׁא, אֲמַר לֵיהּ: לֵיקוּם מַר לְגוֹ בֵיתָא. אֲמַר לֵיהּ: גָּלִית אֲדַעְתָךְ דַּאֲפִילוּ נְבִיאֵי נַמֵּי לָא קָרוּ לָךְ, דִּכְתִיב: "וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי וגו"' (יחזקאל לז, יג) אֲמַר לֵיהּ וְהָא כְתִיב: "כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט)? אֲמַר לֵיהּ: הַהוּא שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק חֶזְקַת הַבָּתִים (בבא בתרא נח, א): הַהוּא אַמְגוּשָׁא דַּהֲוָה קָא מְחַטֵּט שִׁכְבֵי, כִּי מָטָא לִמְעַרְתֵיהּ דְּרַב טוּבֵי בַּר מַתְנָא תָּפְשֵׂיהּ בְּדִיקְנֵיהּ. אֲתָא אַבַּיֵּי בָעָא בְּמִטּוּתָא מִינֵיהּ - וּשָׁבְקֵיה. לְשָׁנָה הָדַר אֲתָא, תָּפְשֵׂיהּ בְּדִיקְנֵיהּ. אֲתָא אַבַּיֵּי בָּעָא בְּמִטּוּתָא מִינֵיהּ - וְלָא שָׁבְקֵיהּ, עַד דַּאֲתָא מְסַפַּרְתָא וְגָזְיֵהּ לְדִיקְנֵיהּ.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל (שבת קנב, א): אֲמַר רַב יְהוּדָה: מֵת שֶׁאֵין לוֹ מְנַחֲמִין הוֹלְכִין עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ וכו'. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כָּל שֶׁאוֹמְרִים בִּפְנֵי הַמֵּת יוֹדֵעַ עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. פְּלִיגֵי בָהּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. חַד אָמַר: עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל; וְחַד אָמַר: עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל כָּל הַבָּשָׂר. מָאן דַּאֲמַר "עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל כָּל הַבָּשָׂר", דִּכְתִיב: " אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב" וגו' (איוב יד, כב); וּמָאן דַּאֲמַר "עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל", דִּכְתִיב: "וְיָשֹׂב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה".

הָא לָמַדְנוּ כַּמָּה מַרְגִּישִׁים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד מַה שֶּׁמַשִּׂיגִים בִּכְלָלֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְשׁוּם עֵסֶק בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

פרק שני[עריכה]

הַמִּתְעַסֵּק בִּקְבוּרַת הַמֵּתִים וְהֶסְפֵּדָם גּוֹמֵל חֶסֶד לְעַצְמוֹ, מִלְּבַד הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה לַמֵּתִים וְלִקְרוֹבֵיהֶם, לְפִי שֶׁבְּהִתְעַסְּקוֹ בָזֶה גוֹרֵם לוֹ לְשַׁבֵּר גְּאוֹן לִבּוֹ וּלְיִרְאָה מִן הַחֵטְא וּלְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי מִצְוָה בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה, דְּגָרְסִינָן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵאָבוֹת: עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלָאַיִן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וכו'. וְדָרְשׁוּ אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִפָּסוּק: " וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ" (קהלת יב, א). דַּאֲמְרִינָן: בְּאֵרְךָ, מִמָּקוֹם שֶׁנֶּחְתַּךְ; וַאֲמְרִינָן בּוֹרְךָ, שֶׁהוּא קִבְרְךָ; וַאֲמְרִינָן: בּוֹרְאֶיךָ, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְיוֹם הַדִּין.

וְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (שבת קנא, ב): תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וּמָצוּי לְךָ וְעוֹדְךָ בְּיָדְךָ. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "וּזְכֹראֶת בּוֹרְאֶיךָ בִימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ" וגו', "יְמֵי הָרָעָה" אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ז מֵחֵלֶק פַּרְנָסַת עֲנִיִּים (סימן קצה).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן, פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (כח, ב) וּבִכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק הַמַּדִּיר (עב, א): תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "טוֹב לָלֶכֶת אֶל־בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל־בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל־לִבּוֹ" (קהלת ז, ב). מַאי "וְהַחַי יִתֵּן אֶל־לִבּוֹ"? דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה, דִסְּפַד יִסְפְּדוּנֵיהּ, דִּקְבַר יִקְבְּרוּנֵיהּ, דִּטְעַן יִטְעֲנוּנֵיהּ, דִּלְוֵוי יְלַוּוּנֵיהּ, דִּידַל יִדְלוּנֵיהּ (פ' המרים קול בהספד); אִיכָּא דְאָמְרֵי; דִּי לָא יִידַל יִדְלוּנֵיהּ (פי' שאינו מרים עצמו בגסות מרימין אותו מן השמים), דִּכְתִיב: "כִּי טוֹב אֲמָר־ לְךָ עֲלֵה הֵנָּה" וגו' (משלי כה, ז).

וְאָמַר גַּם כֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א), לְפִי שֶׁבְּיוֹם הַמָּוֶת יֵצֵא מִסְּפֵקוֹת רַבּוֹת הַמְבַיְּשׁוֹת אֶת הַגּוּף וּמְכַלּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ וּבְהִוָּלְדוֹ נִכְנָס בְּכָל זֶה.

וְאָמְרוּ בַמִּדְרָשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה מְכַבְּדִין לָעֲשִׁירִים יוֹתֵר מִן הָעֲנִיִּיִם בִּדְבַר קְבוּרָתָן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל דָּבָר שָׁוֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְגַלִּין פְּנֵי עֲשִׁירִים וּמְכַסִּים פְּנֵי עֲנִיִּים, שֶׁהָיוּ פְּנֵיהֶם מֻשְׁחָרִים בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁין - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מְכַסִּין כֻּלָּם, מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹצִיאִין עֲשִׁירִים בְּדַרְגָּשׁ וַעֲנִיִּים בִּכְלִיבָה (כעין כלוב של עופות), וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁין - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מוֹצִיאִין בִּכְלִיבָה, מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר תַּחַת חוֹלֵי מֵעַיִם הַמֵּתִים, וְהָיוּ חוֹלֵי מֵעַיִם חַיִּים מִתְבַּיְּשִׁין - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַנִּיחִין תַּחַת הַכֹּל, מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל חוֹלֵי מֵעַיִם הַחַיִּים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים עַל גַּבֵּי נִדּוֹת מֵתוֹת, וְהָיוּ נִדּוֹת חַיּוֹת מִתְבַּיְּשׁוֹת - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כָּל הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל נִדּוֹת חַיּוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים עַל גַּבֵּי זָבִים מֵתִים, וְהָיוּ זָבִים חַיִּים מִתְבַּיְּשִׁין - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַטְבִּילִין עַל גַּבֵּי כָּל הָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל זָבִים חַיִּים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה יְצִיאָתוֹ שֶׁל מֵת קָשָׁה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִמִּיתָתוֹ, עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ וּבוֹרְחִין. עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנָהַג קַלּוּת רֹאשׁ בְּעַצְמוֹ לָצֵאת בִּכְלֵי פִּשְׁתָּן וְנָהֲגוּ כָּל הָעָם אַחֲרָיו בִּכְלֵי פִּשְׁתָּן. אָמַר רַב פַּפָּא: הָאִידְנָא נָהוּג עָלְמָא בִּצְרָאדָא בַּר זוּזָא (פירוש: חתיכת בגד עבה הנקנה בזוז).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: תָּנוּ רַבָּנָן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹלִיכִין לְבֵית הָאָבֵל - עֲשִׁירִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶסֶף וְשֶׁל זָהָב, עֲנִיִּים בְּסַלִּים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה, וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁין. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹלִיכִין הַכֹּל בְּסַלֵּי עֲרָבָה, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשְׁקִים בְּבֵית הָאָבֵל עֲשִׁירִים בִּזְכוּכִית לְבָנָה, עֲנִיִּים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה, וְהָיוּ הָעֲנִיִּים מִתְבַּיְשִׁין - הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מַשְׁקִים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל עֲנִיִּים.

וּכְשֶׁיִּפָּטֵר מִן הַמֵּת יֹאמַר לוֹ: "לֵךְ בְּשָׁלוֹם", כִּדְאָמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (כט, א): אָמַר רַבִּי לֵוִי: הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת, אַל יֹאמַר לוֹ: " לֵךְ לְשָׁלוֹם", אֶלָּא: "לֵךְ בְּשָׁלוֹם", דִּכְתִיב: "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל־אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" (בראשית טו, טו). וְהַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ, אַל יֹאמַר לוֹ: "לֵךְ בְּשָׁלוֹם", אֶלָּא: "לֵךְ לְשָׁלוֹם", שֶׁהֲרֵי אָמַר דָּוִד לְאַבְשָׁלוֹם: "לֵךְ בְּשָׁלוֹם" (שמואל־ב טו, ט) וְלֹא הִצְלִיחַ; יִתְרוֹ אָמַר לְמֹשֶׁה: "לֵךְ לְשָׁלוֹם" (שמות ד, יח) וְהִצְלִיחַ.

פרק שלישי[עריכה]

כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר מֵת כָּל בְּנֵי הָעִיר יִתְעַצְּבוּ עַל מִיתָתוֹ וְיִדְאֲגוּ מִמֶּנָּה וִיפַחֲדוּ עַל עַצְמָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאוֹרֵג (קה, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ עָלָיו כָּל הָאַחִין, אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ עָלָיו כָּל הַחֲבוּרָה. אֲמְרֵי לָהּ, דְּמִית גָּדוֹל; וַאֲמְרֵי לָהּ, דְּמִית קָטָן.

וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ הָאֲבֵלוּת לַקְּרוֹבִים וּסְתִימַת פִּיהֶם, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כא, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אָבֵל, שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אָסוּר בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה מֵשִׁיב וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל, מִכָּאן וָאֵילָךְ שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב כְּדַרְכוֹ. וַאֲמְרִינָן עֲלָה (כז, ב): אָמַר רַבִּי לֵוִי: אָבֵל, שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין כְּתֵפָיו וּמִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה - כְּאִלּוּ עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית, מִכָּאן וָאֵילָךְ - כְּאִלּוּ עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדוֹ בַּשּׁוּק.

וּכְשֶׁנִּפְטָר אָדָם כָּשֵׁר יִדְאֲגוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְיִבְכּוּ וְיִתְאַבְּלוּ עָלָיו, וְאִם אֵינָם עוֹשִׂים כֵּן - נֶעֱנָשִׁים, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (כה, א) וּבְפֶרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאוֹרֵג (שבת קה, ב): תַּנְיָא מִפְּנֵי מַה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים? כְּדֵי שֶׁיִּבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר. אָטוּ עֵירוֹבְנָא שָׁקְלֵי מִינֵיהּ? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּכָה וְהִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר, שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו בִּשְׁבִיל כָּבוֹד שֶׁעָשָׂה.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאוֹרֵג (שם): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְרָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: " נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי" וגו' (תהלים נו, ט). אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל אָדָם כָּשֵׁר רָאוּי לְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת־סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר־אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר־גָּעַשׁ (יהושע כד, ל). מַאי "לְהַר גָּעַשׁ"? מְלַמֵּד שֶׁגָּעַשׁ עֲלֵיהֶן הָהָר לְקָבְרָם. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל אָדָם כָּשֵׁר אֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: "וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ" (שופטים ב, ז)? אֲמַר לֵיהּ: יָמִים - הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים - לֹא. אֶלָּא מֵעַתָּה, "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם" (דברים יא, כא), הָכֵי נַמֵּי יָמִים וְלֹא שָׁנִים? בְּרָכָה שָׁאנֵי.

וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַסְפִּידִין עַל אָדָם כָּשֵׁר - עַל פַּחַד עַצְמָם מַסְפִּידִין, כִּי מֵאַחַר שֶׁתְּחִלַּת הַקַּלְקָלָה עַל אָדָם כָּשֵׁר, מַה יַּעֲשׂוּ הָאֲחֵרִים שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים לְמִקְרִים, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כה, ב): אָמַר לֵיהּ רַב אַשֵּׁי לְבַר קִיפּוּק: הַהוּא יוֹמָא מַאי אָמַרְתְּ (כלומר, כי נח נפשיה דרב אשי)? אָמַר: בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? לִוְיָתָן בְּחַכָּה הָעֳלָה, מַה יַּעֲשׂוּ דְּגֵי הָרְקָק? בְּנַחַל שׁוֹטֵף נָפְלָה חַכָּה, מַה יַּעֲשׂוּ גֵּבִים קְטַנִּים? אָמַר לֵיהּ בַּר אָבִין: חַס וְשָׁלוֹם, דְּחַכָּה וְשַׁלְהֶבֶת אֲמֵינָא בְּצַדִּיקֵי. אֶלָּא מַאי אֲמֶרֶתְּ? בְּכוּ לָאוֹבְדִים וְלֹא לַאֲבֵדָה, שֶׁהִיא לִמְנוּחָה וַאֲנָן לַאֲנָחָה. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ עֲלַייהוּ וְאִתְהַפּוּךְ כְּרָעֵיהוּ. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַב אַשֵּׁי: לָא בַּר אָבִין חָלִיץ וְלָא בַּר קִיפּוּק חָלִיץ.

עַל כֵּן כָּל בֶּן דַּעַת יֵאָנַח עַל כָּל אָדָם הַבָּא עָלָיו שׁוּם מִקְרֶה וְכָל שֶׁכֵּן עַל הַפְּטִירָה, שֶׁהִיא רֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל כָּל אָדָם. וְהַהַתְחָלָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה וִיפַחֵד עַל עַצְמוֹ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

פרק רביעי[עריכה]

כְּשֶׁהֶחָכָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם הַכֹּל חַיָּבִין לֵעָשׂוֹת כְּמוֹ קְרוֹבָיו, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כה, א): תַּנְיָא: חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו. הַכֹּל קְרוֹבָיו סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא הַכֹּל כִּקְרוֹבָיו: הַכֹּל קוֹרְעִים עָלָיו, הַכֹּל חוֹלְצִין עָלָיו, הַכֹּל מַבְרִין עָלָיו בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב סַפְרָא לָא קַרְעֵי רַבָּנָן עִילַוֵּיה. אָמְרֵי: גָּמְרִינָן מִינֵיהּ? אָמְרוּ: מִי תַּנְיָא "הָרָב שֶׁמֵּת"? " חָכָם שֶׁמֵּת" תְּנָן! וְעוֹד, שְׁמַעְתְּתֵיהּ כָּל יוֹמָא בְּפוּמִין בֵּי מִדְרָשָׁא. סָבוּר מִינָהּ מַאי דַּהֲוָה הֲוָה. אֲמַר לְהוּ אַבַּיֵּי: תַּנְיָא: חָכָם, כָּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּהֶסְפֵּדוֹ חַיָּבִין לִקְרֹעַ. סָבַר לִמִקְרַע לְאַלְתַּר אֲמַר לְהוּ אַבַּיֵּי: חָכָם כְּבוֹדוֹ בְּהֶסְפֵּדוֹ.

וְגַם כָּל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְסָפְדוֹ, דְּגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק בֶּן עַזַּאי: תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁעַת פְּטִירַת חָכָם כָּל הָעָם חַיָּבִין בְּהֶסְפֵּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ כָּל־ יִשְׂרָאֵל" (שמואל־א כח, ג). וּכְתִיב: "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל־יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ" (שם כה, א), מִדְּקָאֲמַר "כָּל־ יִשְׂרָאֵל" לָאו שְׁמַע מִינֵיהּ שֶׁנִּקְבְּצוּ? אֶלָּא שֶׁבִּכּוּהוּ בָעֲיָרוֹת. אָמְרוּ: וְכִי כְּבוֹדוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא הָיָה מְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וְשׁוֹפֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית־אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה. וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי־שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַה"' (שם ז, טז־יז). אָמַר רָבָא: גָּדוֹל שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּשְׁמוּאֵל יוֹתֵר מִבְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, דְּאִלּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּתִיב: "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, ח) וּבִשְׁמוּאֵל כְּתִיב: "וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל", אֲפִילוּ נָשִׁין וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.

תָּנוּ רַבָּנָן: כִּנּוּס לָרָעִים רָעָה לָהֶם וְרָעָה לָעוֹלָם, פִּזּוּר לָרְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים נֶעֱקָרִין מִן הָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי יא, י) וּבִזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין מִן הָעוֹלָם רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב" (ישעיה נז, א). דְּלָא תֵימָא, אִינְשֵׁי דִּידֵיהּ דְּיָדְעִין לֵיהּ לְחוּד, אֶלָּא כֻּלֵּי עָלְמָא, דִּכְתִיב: "וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב", וּכְתִיב הָתָם; "נָשַׁמָּה כָּל־הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב" (ירמיה יב, יא). אָמַר רַב אַחָא: אֵין הַצַּדִּיקִים נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם אֶלָּא בַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, דִּכְתִיב: "אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת" (דברים ד, מב) וּכְתִיב בַּתְרֵיה: "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד). תָּנוּ רַבָּנָן: מָה רָאָה יְשַׁעְיָה לוֹמַר: "הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־ לֵב", לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַצַּדִּיק נִתְפָּשׂ בַּעֲוֹן דּוֹרוֹ כִּדְבַּר אוּרְיָן, דַּאֲמַר: בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדּוֹר הַצַּדִּיקִים נִתְפָּשִׂים עַל עֲוֹן הַדּוֹר.

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּמְגִילָה (טו, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צַדִּיק אָבַד לְדוֹרוֹ אָבַד; מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה מִמֶּנּוּ מַרְגָּלִית, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הִיא מַרְגָּלִית, וְלֹא אָבְדָה אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ.

וְשׁוּב גָּרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין קיג, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: רָשָׁע בָּא לָעוֹלָם רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז" (משלי יח, ג); רָשָׁע אָבַד מִן הָעוֹלָם רִנָּה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (שם יא, י). צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַצַּדִּיק אָבָד וגו' וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי־ מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיה נז, א); הַצַּדִּיק בָּא לָעוֹלָם טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ" וגו' (בראשית ה, כט).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר (ס, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־ תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים" (שמות כב, ה), אֵימָתַי הָאֵשׁ יוֹצְאָה? בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹצִים מְצוּיִין לָהּ. וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ" (שם), "וְאָכְלָה גָּדִישׁ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְנֶאֱכַל, שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ" וגו' (שם יב, כב), כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע" (יחזקאל כא, ח). בָּכֵי רַב יוֹסֵף, כֻּלֵּי הַאי - וְאַקְדְּמִינְהוּ נַמֵּי? אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: הַאי טִיבוּתָא הִיא לְהוּ, דִּכְתִיב: " מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק".

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (בבא מציעא פג, ב): תָּנֵי רַב יוֹסֵף: מַאי דִּכְתִיב: "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ" וגו' (תהלים קד, כ)? תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ", זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה; "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר", אֵלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבּוֹ, שֶׁדּוֹמִין לְחַיּוֹת הַיַּעַר. " תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ" וגו' (שם שם, כב), "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ", לַצַּדִּיקִים; "יֵאָסֵפוּן" (שם), יֵאָסְפוּן רְשָׁעִים לַגֵּיהִנֹּם; "וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן" (שם), אֵין לְךָ כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁאֵין לוֹ מָדוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ" (שם שם, כג), יֵצְאוּ צַדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָן; "וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָרֶב" (שם), מִי שֶׁהִשְׁלִים עֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֵב.

וְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק הָיָה נוֹטֵל (כא, א): תַּנְיָא: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי: מַאי דִּכְתִיב " כִּי נֵר מִצְוָה" (משלי ו, כג) וכו' (סימן עח).

וַאֲמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (עח, ב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב "עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹשְׁלִים" (במדבר כא, כז) וכו' (סימן כב).

וּכְשֵׁם שֶׁהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת הַבָּאוֹת לַיָּחִיד אוֹ לָרַבִּים הֵם כַּפָּרָתָם, כָּךְ הַקּוֹבֵר בָּנָיו בְּחַיָּיו הוּא כַפָּרָתוֹ, שֶׁאֵין יִסּוּרִין בָּעוֹלָם גְּדוֹלִים מֵאֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ה, א): תָּנֵי תַנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וְקוֹבֵר בָּנָיו בְּחַיָּיו, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו.

וְגַם מִיתַת הַצַּדִּיקִים, מֵאַחַר שֶׁנִּתְפָּשִׂין בַּעֲוֹן הַדּוֹר וְהַחִסָּרוֹן הוּא לַדּוֹר וְלֹא לָהֶם, כִּי טוֹבָה הוּא לָהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּ בְּרָעַת הָעוֹלָם, עַל כֵּן מִיתָתָם הִיא יִסּוּרִין לְדוֹרָם וְהוּא עֹנֶשׁ יִשְׂרָאֵל וְכַפָּרָתָם לַעֲוֹנָם. וּמָצְאוּ רַבּוֹתֵינוּ סֶמֶךְ לַדָּבָר, דְּגָרְסִינָן הָתָם, פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כח, א): אָמַר רַבִּי אַמִּי: מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה מִיתַת מִרְיָם לְפָרָה אֲדֻמָּה? לוֹמַר לְךָ: מַה פָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה מִיתַת אַהֲרֹן לְבִגְדֵי כְהוּנָה? לוֹמַר לְךָ: מַה בִּגְדֵי כְהוּנָה מְכַפְּרִים אַף מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת.

פרק חמישי[עריכה]

הַמַּסְפִּיד אֶת הַמֵּת צָרִיךְ לֵידַע מִדּוֹתָיו לְשַׁבְּחוֹ בָהֶם וְלֹא בְּיוֹתֵר, דְּתַנְיָא בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות סב, א): רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הַמֵּתִים כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַסַּפְדָּנִין וּמִן הָעוֹנִין אַחֲרֵיהֶם. וְגַם הַמַּסְפִּיד נֶעֱנָשׁ אִם אֵינוֹ מְשַׁבְּחוֹ כְּפִי מַעֲלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֵרַע לְבַר אָבִין וּלְבַר קִיפּוּק, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּסוֹף פֶּרֶק ג מֵחֵלֶק זֶה (סימן ריא). וְגַם מַה שֶּׁאֵרַע לְהַהוּא טַיעָא דְּנָתוּר כִּכֵהּ וְשִׁינֵהּ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק זֶה.

עַל כֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם דַּרְכֵי הַהֶסְפֵּד הָרָאוּי לַגְּדוֹלִים, הֵבִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין קְצָת מֵהַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַסַּפְדָּנִים עַל פְּטִירַת רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם (מועד קטן כה, א): כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא וְרַב הַמְנוּנָא אַסְקִינְהוּ לְהָתָם. כִּי מָטוּ אַגִּישְׁרָא קָמוּ גַּמְלֵי. אֲמַר לְהוּ הַהוּא טַיעָא: מַאי הַאי? אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן: דְּקַיְימֵי וְעַבְדֵי יְקָרָא לְהַדָּדֵי; מַר אֲמַר: לֵיעוֹל מַר בְּרֵישָׁא וּמַר אֲמַר: לֵיעוֹל מַר בְּרֵישָׁא. אֲמַר הַהוּא טַיעָא: אִי בְּדִינָא דִּידִי - גַּבְרָא בַּר גַּבְרָא לֵיעוֹל בְּרֵישָׁא. חָלִיף גַמְלֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. נָתּוּר כִּכֵיהּ וְשִׁינֵהּ דְּהַהוּא טַיעָא. פָּתַח עַלֵיהּ הַהוּא יְנוּקָא: גֶּזַע יְשִׁישִׁים עָלָה מִבָּבֶל וְעִמּוֹ סֵפֶר מִלְחָמוֹת. קָאָת וְקִפּוֹד הֻכְפְּלוּ בְּשׁוֹד וָשֶׁבֶר הַבָּא מִשִּׁנְעָר. קָצַף עַל עוֹלָמוֹ וְחָמַס נְפָשׁוֹת וְשָׂמַח בָּהֶם כְּכַלָּה חֲדָשָׁה. רוֹכֵב עֲרָבוֹת שָׂשׂ וְשָׂמַח בְּבוֹא אֵלָיו נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק.

כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרָבִינָא פָּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָּנָא: תְּמָרִים הָנִיעוּ רֹאשׁ עַל צַדִּיק כַּתָּמָר, נָשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים עַל מֵשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים.

רַב חָנָן חַתְנֵיהּ דְבֵי נְשִׂיאָה הֲוָה וְלָא הֲוָה לֵיהּ בְּנֵי. בָּעָא רַחֲמֵי וַהֲווּ לֵיהּ. הַהוּא יוֹמָא דַּהֲווּ לֵיהּ נָח נַפְשֵׁיה. פָּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָּנָא: שִׂמְחָה לְתוּגָה נֶהֶפְכָה, שָׂשׂוֹן וְיָגוֹן הֻדְבְּקוּ; בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ נֶאֱנַח וּבְעֵת חֲנִינָתוֹ אָבַד חֲנִינוֹ. וַאֲסִיקוּ לֵיהּ חָנָן עַל שְׁמֵיהּ.

כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי פְּדָת פָּתַח עֲלֵיהּ רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: הַיּוֹם קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אֱלֹהִים" וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם" (עמוס ח, ט), וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה יוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ.

וַאֲמְרִינָן הָתָם: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא פָּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָּנָא: אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלָדָה, אֶרֶץ צְבִי גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ. אוֹי נָא לָהּ, אָמְרָה רֶקֶת (פירוש: זו טבריא), כִּי אִבְּדָה כְּלִי מִלְחַמְתָּהּ.

גַּם סִפְּרוּ לָנוּ שָׁם אֵיךְ בִּפְטִירַת הַצַּדִּיקִים הָיוּ נִרְאִין בָּעוֹלָם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִּים מְחֻדָּשִׁין, לְפִי שֶׁיִּצְטַעֲרוּ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם וְיִסְפְּדוּם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִי אֲבָהוּ אַחִיתוּ עַמּוּדֵי דְקִסְרִי דִּמְעֵי. דְּרַבִּי יוֹסֵי - שְׁפִיכוּ מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דָּמָא. דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲחָא - אִיתְחַמִּיאוּ כּוֹכְבֵי בִּימָמָא. דְּרַבִּי אַסֵּי - אִיתְעַקְּרוּ כָּל אַרְזַיָּא. דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק - אִיתְעַקְרוּ כָּל אִילָנַיָּא. דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא - נְחִיתוּ כִּיפֵי (אבנים) דְּנוּרָא מִן שְׁמַיָּא. דְּרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי סִימָאִי - אִתְעַקְּרוּ כָּל אַנְדְרוֹטְיָא (פירוש: צורות המלך שמת). דְּרַבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא אִישׁ כְּפָר עַכּוֹ - אִשְׁתָּעוּ כָּל צַלְמַיָּא וַהֲווּ לְמִיחְצְלֵיי (למחלציא. פירוש: נחלקה ונמעכה צורת הפרצופים). דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב וַחֲתָנוֹ - אִחְתְּרוּ שִׁבְעִים מַחְתָּרְתָא בִּטְבֶרְיָא. דְּרַב הַמְנוּנָא - נָחוּת כִּיפֵי דְבַרְדָא מֵרְקִיעַ. דְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף - נָשׁוּק כִּיפֵי דִפְרָת אַהֲדָדֵי (פירוש: חומות שהגשר בנוי עליהן). דְּאַבַּיֵי וְרָבָא - נָשׁוּק כִּיפֵי דְדִגְלַת אַהֲדָדֵי, כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא טָעוּן דִּקְלֵי צִיצֵי (שיצי) (פירוש: קוצים).

עַל כֵּן כָּל בֶּן דַּעַת יִבְכֶּה מְאֹד עַל פְּטִירַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם עֵינֵי הָעֵדָה, וְתִכְהֶיןָ עֵינֵיהֶם מֵרְאֹת בְּהִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיקִים מִן הָעוֹלָם וְיִסְפְּדוּם כָּרָאוּי לָהֶם.

וּלְפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְשַׁבֵּחַ לַנִּפְטָר בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, עַל כֵּן אָמְרוּ, כִּי בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל נִפְטָר הָיוּ נִכָּרִין דְּרָכָיו וְהִשָּׁאֲרוּתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנג, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מֵהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם הוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא אִם לָאו. אֵינִי - וְהָא אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילָת: אָחֵים לִי בְּהֶסְפְּדָאִי (פירוש: במיתתי התאמץ בהספדי, שיתחממו ויכמרו רחמי העם ויבכו), דְּהָתָם קָאִימְנָא? לָא קָשְׁיָא, הָא דִּמְחַמִּין לֵיהּ וְחָאִים, הָא דִּמְחַמִּין לֵיהּ וְלָא חָאִים. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: כְּגוֹן מַר, דְּסָנוּ לֵיהּ כֻּלְהוּ פּוּמְבְּדִיתָאֵי, מָאן מָחֵים לֵיה בְּהֶסְפֵּדָא? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ וְרָבָא בַּר רַב חָנָן. בָּעָא מִינֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַב: אֵי זֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא? אֲמַר לֵיהּ: כָּל שֶׁדַּעַת רַבּוֹתָיו נוֹחָה הֵימָנּוּ. "וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים" (קהלת יב, ה), בְּנֵי גָלִילָא אָמְרוּ: עֲשֵׂה דְּבָרִים שֶׁיֹּאמְרוּ לִפְנֵי מִטָּתְךָ. בְּנֵי יְהוּדָה אָמְרֵי: עֲשֵׂה דְּבָרִים שֶׁיֹּאמְרוּ לְאַחַר מִטָּתְךָ. וְלָא פְלִיגֵי, מַר כִּי אַתְרֵיהּ וּמַר כִּי אַתְרֵיהּ.

וְהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד וּמְלַמֵּד בָּעוֹלָם הַזֶּה מְבַכָּה עָלָיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיָה לָמֵד בּוֹ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה. וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהּ וּמְהַדְרָהּ כַּמָּה פְעָמִים, עַד שֶׁלָּמַד אוֹתָהּ הֵיטֵב וְהָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַסֶּכְתָּא אַחֶרֶת מִן הַתַּלְמוּד וְהָיָה שׁוֹגֶה בָהּ כָּל יָמָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, הָיָה בְּבֵיתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ פְּטִירָתוֹ. בָּאָה דְּמוּת אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לְפָנָיו וְהֵרִימָה קוֹלָהּ בִּבְכִי וּמִסְפֵּד וַתַּרְבֶּה אַנְחָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, עַד אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ הֶהָמוֹן וַתֹּאמֶר לָהֶם: סִפְדּוּ לֶחָסִיד הַזֶּה וְקִבְרוּהוּ וְכַבְּדוּ אֶת אֲרוֹנוֹ וְתִזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה כִּבְּדַנִי כָּל יָמָיו וְלֹא הָיִיתִי עֲזוּבָה וְלֹא שְׁכוּחָה. מִיָּד נִתְקַבְּצוּ כָּל הַנָּשִׁים וְיָשְׁבוּ עִמָּהּ וְעָשׂוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל וְעָצוּם וְהָאֲנָשִׁים הִתְעַסְּקוּ בְּתַכְרִיכָיו וְכָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וְאוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת. אָמְרוּ לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ: אָמְרָה לָהֶם: חֲגִיגָה שְׁמִי. כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר אוֹתוֹ חָסִיד נֶעֶלְמָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה מִן הָעַיִן. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁמַּסֶּכֶת חֲגִיגָה הָיְתָה, שֶׁנִּרְאֵית לָהֶם בְּצוּרַת אִשָּׁה וּבָאָה בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לִסְפֹּד לוֹ וְלִבְכּוֹתוֹ וּלְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד, עַל שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה אוֹתָהּ תָּמִיד וְשׁוֹקֵד לִלְמֹד בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וַחֹמֶר: וּמֶה חָסִיד זֶה שֶׁלֹּא לָמַד אֶלָּא מַסֶּכְתָּא אַחַת בִּלְבַד, כָּךְ, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה הַרְבֵּה וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים וּמַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְאִם זָכָה שֶׁיֹּאמְרוּ תוֹרָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין קֵץ לְמַתַּן שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת, פֶּרֶק כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין (לא, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים" (תהלים סא, ה), וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לָגוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים? אֶלָּא אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֹאמְרוּ דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּי. דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעִירִי: מַאי קְרָא? "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר השירים ז, י), כְּכוֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים (פירוש: גת), כֵּיוָן שֶׁאָדָם נוֹגֵעַ בָּהֶן דּוֹבֵב, אַף תַּלְמִיד חָכָם כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר.

עַל כֵּן חַיָּב כָּל הַלּוֹמֵד מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר לְאָמְרוֹ מִשְּׁמוֹ, בֵּין בְּחַיָּיו בֵּין לְאַחַר פְטִירָתוֹ. בְּחַיָּיו, שֶׁמֵּבִיא גְּאוּלָה לָעוֹלָם, כְּלוֹמַר, מְסַבֵּב טוֹבָה הַרְבֵּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּמְגִילָּה (טו, א): וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא: כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳכָי" (אסתר ב, כב). לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, כְּדַאֲמָרָן.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁפְּטִירַת הַצַּדִּיקִים הֵם עֹנֶשׁ גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹקֵחַ בְּיָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְרוֹר הַכֶּסֶף, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אַל יִתְיָאֲשׁוּ יִשְׂרָאֵל עַל זֶה מִן הַגְּאוּלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיֶה הַדּוֹר חַיָּב - בְּחַסְדּוֹ עָתִיד לִשְׁלֹחַ הַגּוֹאֵל, כִּדְאָמְרִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צח, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ - חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אַתָּה עַם־עָנִי תוֹשִׁיעַ" (תהלים יח, כח). וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כְּנָהָר - חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־יָבֹא כַנָּהָר צָר" (ישעיה נט, יט) וּכְתִיב בַּתְּרֵיהּ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (שם שם, כ).

פרק ששי[עריכה]

הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ נִפְטָרִים מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ מַנִּיחִים סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתָם אוֹ קָרוֹב לָהֶם לִכְבוֹדָם; וְגַם לְהוֹדִיעַ לְכָל הָרוֹאִים, שֶׁקִּיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה; וְגַם לְחַמֵּם הַבֶּכִי וּלְהַרְבּוֹת הַהֶסְפֵּד.

וְכֵן אָמְרוּ שֶׁעָשׂוּ לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר עִם אֲרוֹנוֹ שֶׁל תּוֹרָה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְזָכָה לָזֶה לְמַעַן הַכָּבוֹד וְהַמִּסְפֵּד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (ט, ב): יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת־אָבִיו" (בראשית נ, ז); מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, אֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ; מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב" (דברים לד, ו). וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא אַף עַל הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (ישעיה נח, ח).

וַאֲמְרִינָן עֲלָה בַּגְּמָרָא (יג, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַסְּקִים בְּבִזָּה מֹשֶׁה מִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲכַם־ לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט" (משלי י, ח). וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אֶלָּא אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר, הָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרָה לוֹ: אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ מִצְרִים וְחִפּוּהוּ וּקְבָעוּהוּ בִּנְהַר נִילוּס, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו. הָלַךְ מֹשׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוּס וְאָמַר לוֹ: יוֹסֵף, הִגִּיעַ עֵת שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עַצְמוֹתֶיךָ מִזֶּה; שְׁכִינָה וְכָל יִשְׂרָאֵל מִתְעַכְּבִין לְךָ, אִם אַתָּה מַרְאֶה אֶת עַצְמְךָ - מוּטָב, וְאִם לָאו - הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ. מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעָמַד לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְאַל תִּתְמַהּ, הֵיאָךְ בַּרְזֶל צָף? שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: " וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת־הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל־הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת־הַמָּקוֹם וַיִּקְצָב־עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל" (מלכים־ב ו, ה־ו). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וְאֵלִיָּהוּ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה צָף בַּרְזֶל מִפָּנָיו, מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בִּקְבוּרְנְטֵי (בקבורות) שֶׁל מְלָכִים הָיָה קָבוּר, הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל קְבוּרְנְטֵי שֶׁל מְלָכִים, אֲמַר לֵיהּ: יוֹסֵף, הִגִּיעָה עֵת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעָה עֵת שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל; אִם אַתָּה מַרְאֶה אֶת עַצְמְךָ - מוּטָב, וְאִם לָאו - הֲרֵי אָנוּ נְקִיִּים מִשְּׁבוּעָתְךָ. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּנְטָלוֹ מֹשֶׁה וְהֵבִיאוֹ אֶצְלוֹ.

וְכָל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאָרוֹן שֶׁל שְׁכִינָה מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה וְהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה טִּיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ? אָמְרוּ: אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה. וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל שְׁכִינָה לַהֲלֹךְ עִם מֵת? אָמְרוּ: קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֶה.

וְאָמְרוּ גַּם כֵּן עַל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהוֹשִׁיבוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ וְאָמְרוּ: קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקַמָּא (יז, א): "וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ" (דברי הימים־ב לב, לג), זֶה חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁיָּצְאוּ לְפָנָיו שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף חֲלוּצֵי כָּתֵף, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה: וַהֲלֹא לִפְנֵי אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כֵן? אֶלָּא שְׁהוֹשִׁיבוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ וְאָמְרוּ: קִיֵּם זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֶה. וְהָאִידְנָא נַמֵּי עַבְדִינָן הָכֵי, אַפוּקֵי מַפְקִינָן אַנוּחֵי לֹא מַנְחִינָן. וְאִי בָּעִית אֵימָא: אַנוּחֵי מַנְחִינָן, "קִיֵּם" לָא אֲמְרִינָן. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: כִּי הֲוָה אָזֵילְנָא בַּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְמִישְׁאַל שְׁמַעְתְּתָא, כִּי הֲוָה עַיֵּיל לְבֵית הַכִּסֵּא וְנָפֵיק וּמָשֵׁי יָדֵיהּ וּמָנַח תְּפִלֵּי וּמְבָרֵךְ וְהָדַר אֲמַר לָן: אֲפִילוּ "קִיֵּים" אֲמְרִינָן, "לִמֵּד" לָא אֲמְרִינָן. וְהָא אֲמַר מַר: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה? לָא קַשְׁיָא, הָא לְמִגְמַר הָא לְאַגְמוּרֵי.

וְזָכָה לָזֶה חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לְפִי שֶׁרִבָּה לוֹמְדֵי תוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן הָיוּ מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו "לִמֵּד", כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק חֵלֶק (צד, ב): אָמְרוּ עָלָיו עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁתָּלָה חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִדָּקֵר בַּחֶרֶב. וּבָדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה, תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה.

וְיֵשׁ מֵהַקַּדְמוֹנִים שֶׁלֹּא הָיוּ חֲפֵצִים בְּהַנָּחַת סֵפֶר תּוֹרָה, כִּדְאָמְרִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כה, א): כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא, סָבוֹר לְאוֹתוּבֵי סֵפֶר תּוֹרָה אַפּוּרְיֵהּ. אֲמַר לָהֶם רַב חִסְדָּא: מִילְתָא דְּרַבִּי [בְּחַיֵיהּ] לָא סְבִירָא לֵיהּ אֲנַן נֵיקוֹם וְנֶעֱבֵיד? דַּאֲמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֲנָא חֲזִיתֵיה לְרַב הוּנָא דְּבָעֵי לְמֵיתַב אַפּוּרְיֵהּ, וַהֲוָה יָתִיב סֵפֶר תּוֹרָה הָתָם - וְכָף כַּדָּא אַאַרְעָא וְאוֹתִיב עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה; אַלְמָא קָסָבַר, אָסוּר לֵישֵׁב עַל מִטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מֻנָּח עָלֶיהָ וכו'.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב חִסְדָּא סָבוֹר לְאוֹתוּבֵי סֵפֶר תּוֹרָה אַפּוּרְיֵהּ. אֲמַר לְהוּ רַב יִצְחָק: מִילְתָא דִּלְרַבִּי לָא סְבִירָא לֵיהּ אֲנַן נֵיקוֹם וְנֶעְבֶדֵי לֵיהּ?! סָבוּר דְּלָא לְמִישְׁלַל, אֲמַר לְהוּ רַב יִצְחָק: תַּנְיָא: חָכָם, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיר פָּנָיו מַאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה שׁוֹלֵל. לָמַדְנוּ, שֶׁלְכָל אֶחָד עוֹשִׂין כְּפִי רְצוֹנוֹ וּכְפִי מַעֲלָתוֹ וְהַמַּרְבֶּה בְּכָבוֹד יַרְבּוּ לוֹ כָּבוֹד.

פרק שביעי[עריכה]

מַסְפִּידִים לַצַּדִּיקִים וְגַם לַאֲחֵרִים, כְּשֶׁעוֹמְדִים שָׁם הַחֲכָמִים, בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת מִפְּנֵי כְבוֹדָן, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (כח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נְאוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נִכְנָסִים בָּהֶן בַּחַמָּה, מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאֵין מַסְפִּידִין בָּהֶן הֶסְפֵּד שֶׁל יָחִיד, אֲבָל קוֹרִין בָּהֶם וְשׁוֹנִין בָּהֶן וּמַסְפִּידִין בָּהֶן הֶסְפֵּד שֶׁל רַבִּים וכו'. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: מַחְוֵי רַב חִסְדָּא, כְּגוֹן הֶסְפֵּדָא דְּקָאִים בֵּי רַב שֵׁשֶׁת. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת, כְּגוֹן הֶסְפֵּדָא דְּקָאִים בֵּיהּ רַב חִסְדָּא.

רַפְרָם בַּר פַּפָּא סָפְדָהּ לְכַלָתֵיהּ בְּבֵי כְנִישְׁתָּא, אֲמַר: אִי מִשּׁוּם יְקָרָא דִּידִי אִם מִשּׁוּם יְקָרָא דִּידָהּ דְּמֵיתָא - אָתוּ כֻּלֵּי עָלְמָא לְמִיסְפְּדָהּ. רַבִּי זֵירָא סָפְדֵיהּ לְהַהוּא מֵרַבָּנָן בְּבֵי כְנִישְׁתָא, אֲמַר: אִי מִשּׁוּם יְקָרָא דִּידִי אִי מִשּׁוּם יְקָרָא דִּידֵיהּ דְּמִית - אָתוּ כֻּלֵּי עָלְמָא. רֵישׁ לָקִישׁ סָפְדֵיהּ לְהַהוּא דְּתָנֵי הִלְכְתָא בְּעֶשְׂרִין וְאַרְבַּע שׁוּרְתָא, אֲמַר: וַי דְּחַסְרָא אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּה. הַהוּא דַּהֲוָה תָּאנָא הִלְכְתָא, סִפְרָא וְסִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא - וְשָׂכִיב. אָתוּ אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן: לֵיסְפְּדֵיהּ מַר. אֲמַר: הֵיכֵי לֵיסְפְּדֵיהּ? אִי צַנָּא דְּמָלֵי סִפְרֵי. תָּא חֲזֵי מַה בֵּין תְּקִיפֵי דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לַחֲסִידֵי בָּבֶל.

וְתַלְמִיד חָכָם הַנִּפְטָר הוּא תַשְׁמִישׁ קְדוּשָׁה כְּמוֹ תִּיק שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה וְגַם סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה גּוֹנְזִין אוֹתוֹ עִמּוֹ, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (מגילה כו, ב): אָמַר רָבָא: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וַאֲפִילוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וּבִכְלֵי חֶרֶס [שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ] לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים" (ירמיה לב, יד).

וְגַם הָיוּ מוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי כְּבוֹדָם, כִּדְאָמְרִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקַמָּא (טז, ב): " וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ" (דברי הימים־ב לב, לג), רַב אָמַר, שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי נָתָן וְרַבָּנָן: חַד אָמַר: שְׁלֹשָׁה; וְחַד אָמַר: שִׁבְעָה; וְחַד אָמַר: שְׁלֹשִׁים.

וְעַל כֵּן, בִּפְטִירַת הֶחָכָם מְבַטְּלִין הַיְשִׁיבוֹת מִמְּקוֹמָן, כִּדְאָמְרִינָן בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כב, ב): תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת בֵּית מִדְרָשׁוֹ בָּטֵל, אַב בֵּית דִין שֶׁמֵּת בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין וּבְנֵי בֵית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְשַׁנִּין מְקוֹמָן וכו', נָשִׂיא שֶׁמֵּת וכו'.

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לְהַעֲלוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּכְתֻבּוֹת, סוֹף פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה (קג, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָּנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם. נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שֻׁלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מֻצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ. יוֹסֵף חָפְנִי וְשִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיַּי יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי. "הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם", דְּאוֹרַיְתָא הוּא, דִּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־ אִמֶּךָ" (שמות כ, יב)? אֵשֶׁת אָב הֲוַאי, אֵשֶׁת אָב נַמֵּי דְּאוֹרַיְתָא הִיא, דִּכְתִיב: "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ", "אֶת־ אָבִיךָ", זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ; "וְאֶת־אִמֶּךָ", זֶה בַּעַל אִמֶּךָ; וָא"ו יְתֵירָה לְרַבּוֹת אָחִיךָ הַגָּדוֹל? הַנֵי מִילֵי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לָא. "נֵר יְהֵא דָּלוּק בִּמְקוֹמוֹ, שֻׁלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ", מַאי טַעְמָא? כָּל בֵּי שִׁמְשֵׁי דְּשַׁבַּתָּא הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ. יוֹמָא חַד אֲתַת שִׁבְבָתֵיהּ וְקָא קָרְיָא אַבָּבָא, אָמְרָה לָהּ אַמְתֵיהּ: שְׁתֵיק, דְּרַבִּי יָתִיב. שָׁמְעָה רַבִּי וְתוּ לָא אָתָא, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים. "יוֹסֵף חָפְנִי וְשִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְּחַיֵּי יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי", סָבוּר מִינָהּ לְאִיעַסוּקֵי בֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא, כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּקָדִים עַרְסַייהוּ לְעַרְסֵיהּ, אָמְרֵי: שְׁמַע מִינָהּ לְהַהוּא עָלְמָא הוּא דַּאֲמַר וְהַאי דַּאֲמַר הָכֵי, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לֵימְרוּ, מִילְתָא הֲוָה בְהוּ וְעַד הָאִידְנָא זְכוּתָא דְּרַבִּי הוּא דְּאַהַנְיָא לְהוּ.

אָמַר לָהֶם: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: אַל תַּסְפִּדּוּנִי בָּעֲיָרוֹת וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. שִׁמְעוֹן בְּנִי - חָכָם, גַּמְלִיאֵל בְּנִי - נָשִׂיא, חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ. "אַל תַּסְפִּדּוּנִי בָּעֲיָרוֹת", סָבוּר מִינָהּ מִשּׁוּם טִירְחָא הוּא דְּקַאֲמַר, כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּקָא סָפְדֵי בַּכְּרַכִּים וְקָא אָתוּ כֻּלֵּי עָלְמָא אָמְרֵי: שְׁמַע מִינָהּ מִשּׁוּם יְקָרָא הוּא דְאָמַר. "הוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם", דְלָא עֲדִיפְנָא מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם" (דברים לד, ח). עַל תְּלָתִין יוֹמִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ סָפְדֵי בִּימָמָא וְגָרְסֵי בְּלֵילְיָא, סָפְדֵי בְּלֵילְיָא וְגָרְסֵי בִּימָמָא, עַד דְסָפְדוּ לֵיהּ תְּרֵיסָר יַרְחֵי שַׁתָּא.

הַהוּא יוֹמָא דַּאֲשְׁכַּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְפַק בַּת קָלָא וְאָמְרָה: כָּל מָאן דַּהֲוָה בְּאַשְׁכַּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הַהוּא כּוֹבֵס, כָּל יוֹמָא הֲוָה אָתֵי הַהוּא יוֹמָא לָא אֲתָא, כֵּיוָן דְּשָׁמַע הָכֵי, סָלִיק לְאִיגְרָא, נָפַל וּמִית. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַף כּוֹבֵס זֶה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

"שִׁמְעוֹן בְּנִי חָכָם", מַאי קַאֲמַר? הָכֵי קַאֲמַר: אַף־ עַל־פִּי שֶׁשִּׁמְעוֹן בְּנֵי חָכָם - גַּמלִיאֵל בְּנִי נָשִׂיא. אֲמַר לֵוִי: צְרִיכָא לְמֵימָר? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: צְרִיכָא לָךְ וּלְמִטְלַעְתָךְ (לוי חיגר היה); וּמַאי קָשְׁיָא לָךְ? הַאי קְרָא, דִּכְתִיב "וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי־הוּא הַבְּכוֹר" (דברי הימים־ב כא, ג) - הָתָם מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה. וְרַבִּי מַאי טַעְמָא עָבִיד הָכֵי? נְהִי דְּאֵינוֹ מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּחָכְמָה, מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּיִרְאַת חֵטְא הֲוָה.

"חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ", אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא מָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא, שֶׁהָיָה רַבִּי אָפֵס גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. יָתִיב רַבִּי אָפֵס בְּרֵישָׁא וְיָתִיב רַבִּי חֲנִינָא אֲבַרָאֵי וַאֲתָא לֵוִי וְיָתִיב גַבֵּיה. נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אָפֵס וְיָתִיב רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵישָׁא. וְלָא הֲוָה לֵיה אִינַשׁ לְלֵוִי לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ, קָם וַאֲזַל לְבָבֶל. וְהַיְנוּ דְּאָמְרֵי לֵיהּ לְרַב: גַּבְרָא רַבָּא אֲרִיכָא אָתָא, אִיקְלַע לִנְהַרְדָעָא וְדָרַשׁ: כְּלִילָא שָׁרֵי. אֲמַר: שְׁמַע מִינָהּ נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אָפֵס וְיָתִיב רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵישָׁא וְלָא הֲוָה לֵיהּ אִינַשׁ לְלֵוִי לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ וְגָם אָתָא. וְדִילְמָא רַבִּי חֲנִינָא הוּא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ וְרַבִּי אָפֵס הוּא דְיָתִיב בְּרֵישָׁא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְלֵוִי אִינַשׁ לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ וְקָם וַאֲתָא? אִבָּעֵית אֵימָא: לֵוִי לְרַבִּי אָפֵס מִיכַּף הֲוָה כַיִּיף לֵיהּ: וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כֵּיוָן דַּאֲמַר רַבִּי "חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ", לָא סַגְיָא דְּלָא הֲוָה מָלִיךְ, דִּכְתִיב בְּהוּ בְּצַדִּיקֵי: "וְתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב, כח).

וְהָא הֲוָה רַבִּי חִיָּא? נָח נַפְשֵׁיהּ. וְהָא אֲמַר רַבִּי חִיָּיא: אֲנִי רָאִיתִי קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי וְהוֹרַדְתִּי עָלָיו דְּמָעוֹת? אֵיפוֹךְ. וְהָתַנְיָא: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי הָלַךְ רַבִּי חִיָּיא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ בוֹכֶה. וַאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה? וְהָתַנְיָא: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִימָן יָפֶה הוּא לוֹ, מִתּוֹךְ הַבֶּכִי סִימָן רַע לוֹ; פָּנָיו לְמַעְלָה סִימָן יָפֶה לוֹ, פָּנָיו לְמַטָּה סִימָן רַע לוֹ; פָּנָיו כְּלַפֵּי הַכֹּתֶל סִימָן רַע לוֹ, פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם סִימָן יָפֶה לוֹ; פָּנָיו צְהֻבִּין סִימָן יָפֶה לוֹ, פָּנָיו יְרֻקִּין סִימָן רַע לוֹ; מֵת בְּעֶרֶב שַׁבָּת סִימָן יָפֶה לוֹ, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת סִימָן רַע לוֹ; בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים סִימָן רַע לוֹ, בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִין סִימָן טוֹב לוֹ; בְּחֹלִי מֵעַיִם סִימָן יָפֶה לוֹ, שֶׁרֻבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים מֵחֹלִי מֵעַיִם. אֲמַר לֵיהּ: אַתּוֹרָה וְאַמִּצְוֹת קָא בָּכִינָא. אִי בָּעֵית אֵימָא: אֵיפוֹךְ; וְאִי בָּעֵית אֵימָא: 

רַבִּי חִיָּא עוֹסֵק בְּמִצְוֹת הֲוָה וְסָבַר לָא אֲפַגְרֵיהּ (לא אבטל אותו). וְהַיְנוּ דְכִי קָא מִנְצוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי חֲנִינָא, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי חִיָּיא: בַּהֲדֵי דִידִי קָא מִנְצֵאת? דְּאִם, חַס וְשָׁלוֹם, נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל מְהַדַרְנָא לָה מִפִּלְפּוּלָאֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא: אֲנָא עֲבִידְנָא דְּלָא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, זָרַעְנָא כִּיתְנָא וַעֲבִידְנָא נִישְׁבֵּי (פירוש: מצודות) וְצַיְּדְנָא טָבֵיֵיא וַאֲרִיגְנָא (ואריכנא) מְגִלְתָּא וְכַתִיבְנָא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה לַחֲמִשָּׁה יְנוּקֵי וְאַתְנָאִי שִׁיתָא סִידְרֵי לְשִׁיתָא יְנוּקֵי, לְכָל חַד וְחַד אָמְרֵי לֵיהּ: אַתְנֵייהּ סִדְרֵיךְ לְחַבְרֵיךְ. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי: כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה חִיָּא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: אֲפִילוּ מִנָּךְ? אֲמַר לֵיהּ: הֵן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲפִילוּ מֵאַבָּא? אֲמַר לֵיהּ: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְּהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל.

אָמַר לָהֶן: לִבְנִי הַקָּטָן אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ וּמָסַר לוֹ סִדְרֵי חָכְמָה. אָמַר לָהֶן: לִבְנִי גָּדוֹל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ וּמָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת, אָמַר לֵיהּ: נְהוֹג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים וּזְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים. אֵינִי, וְהָא כְּתִיב: "וְאֶת־יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד" (תהלים טו, ד), זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: רַבִּי רַבִּי, מָרֵי מָרֵי? לָא קָשְׁיָא, הָא בְּצִנְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא.

רַבִּי מוּטָל בְּצִפּוֹרִי וּמָקוֹם מוּכָן לוֹ בְּבֵית שְׁעָרִים. וְהָתַנְיָא: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים טז, כ), הָלַךְ אַחַר רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים? אֶלָּא, כֵּיוָן דְּחָלִישׁ אַמְטְיוּהוּ לְצִפּוֹרִי, דְּמִידְלְיָא וּבָסֵים אֲוִירָא.

הַהוּא יוֹמָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי גָּזְרוּ רַבָּנָן תַּעֲנִיתָא וּבָעוּ רַחֲמֵי. אָמְרֵי: כָּל מָאן דַּאֲמַר "נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי" - יִדָּקֵר בַּחֶרֶב סְלִיקָא אַמְתֵיהּ לְאִיגְרָא וְאָמְרָה: עֶלְיוֹנִים מְבַקְּשִׁים אֶת רַבִּי וְתַחְתּוֹנִים מְבַקְּשִׁים אֶת רַבִּי - יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכוֹפוּ תַּחְתּוֹנִים אֶת עֶלְיוֹנִים. כֵּיוָן דְּחָזְיָא כַּמָּה זִמְנֵי דְּעַיִּל לְבֵית הַכִּסֵּא וְחָלַץ תְּפִלִּין וּמָנַח לְהוּ וְקָא מִצְטַעֵר, אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכוֹפוּ עֶלְיוֹנִים אֶת הַתַּחְתּוֹנִים. לָא שָׁבְקֵי רַבָּנָן מִלִּבָּעֵי רַחֲמֵי, שָׁקְלָא מָנָא וְשָׁדְיָא מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא - אִשְׁתּוּקוּ וְנָח נַפְשֵׁיה. אָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן לְבַר קַפָּרָא: זִיל עֵייל. אַשְׁכְּחֵיהּ דְּנָח נַפְשֵׁיהּ. קָרְעֵיהּ לִלְבוּשֵׁיהּ וְאַהַדְרֵיהּ לִקְרָעֵיהּ לְאַחוֹרֵיהּ וְקַאֲמַר: אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים אָחֲזוּ בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִצְחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים וְנִגְנַז אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. אָמְרוּ לֵיהּ: נָח נַפְשֵׁיהּ? אָמַר לָהֶם: אַתּוּן קָאֲמְרִיתוּ, אֲנָא לָא קָאֲמִינָא.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵי מַעְלָה וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּגַעְתִּי בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִילוּ מֵאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתִי. יָצְאָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: " יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם". "עַל מִשְׁכְּבוֹתָם", "עַל מִשְׁכָּבְךָ" מִבָּעֵי לֵיהּ? מְסַיֵיעַ לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר גַמְדָא, דַּאֲמַר רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל: בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, אוֹמְרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צַדִּיק פְּלוֹנִי בָּא. אוֹמֵר לָהֶם: יָבוֹא בְּשָׁלוֹם. וְצַדִּיקִים יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־ מִשְׁכְּבוֹתָם" (ישעיה נז, ב).

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ, אַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "יָבֹא בְּשָׁלוֹם", וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "הֹלֵךְ נְכֹחוֹ" (שם), וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־ מִשְׁכְּבוֹתָם". וּבְשָׁעָה שֶׁהָרָשָׁע נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יוֹצְאוֹת לִקְרָאתוֹ, אַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים" (שם מח, כב), וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן" (שם נ,יא), וְאַחַת אוֹמֶרֶת לוֹ: "רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת־עֲרֵלִים" (יחזקאל לב, יט).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב, ז), תְּנָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָךְ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁחִלֵּק בִּגְדֵי מַלְכוּת לַעֲבָדָיו. פִּקְחִים שֶׁבָּהֶם קִפְּלוּם וְהִנִּיחוּם בְּקֻפְסָא, טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ וְעָשׂוּ בָהֶן מְלָאכָה. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת כֵּלָיו, פִקְּחִין שֶׁבָּהֶם הֶחְזִירוּם כְּשֶׁהֵם מְגֹהֲצִים, טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הֶחְזִירוּם כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרָאת הַפִּקְחִים וְכָעַס לִקְרָאת הַטִּפְּשִׁים. עַל הַפִּקְחִים אוֹמֵר: יִנָּתְנוּ כֵּלַי לָאוֹצָר וְהֵם יֵלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם; וְעַל הַטִּפְּשִׁים הוּא אוֹמֵר: יִנָּתְנוּ כֵּלַי לִכְבִיסָה וְהֵם יֵחָבְשׁוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל גּוּפָן שֶׁל צַדִּיקִים הוּא אוֹמֵר: "יָבוֹא שָׁלוֹם־יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם"; וְעַל נִשְׁמָתָן הוּא אוֹמֵר: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמואל־א כה, כט). וְעַל גּוּפָן שֶׁל רְשָׁעִים הוּא

אוֹמֵר: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים"; וְעַל נִשְׁמָתָן הוּא אוֹמֵר: "וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע" (שם).

עַל כֵּן, הָרוֹצֶה לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם וְלִכָּנֵס בָּעוֹלָם הַבָּא בְּשָׁלוֹם, יְקַיֵּם מִצְוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם וְיִפְטֹר לַנִּפְטָרִים בְּשָׁלוֹם וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם.

החלק הרביעי[עריכה]

לנחם אבלים

וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים.

פרק ראשון[עריכה]

הַהוֹלֵךְ לְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים הָעֲגוּמִים בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְדַבֵּר עַל לִבָּם דִּבְרֵי נִחוּמִין, גּוֹמֵל עֲלֵיהֶם חֶסֶד וּמִתְדַּבֵּק בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֶּרֶק (יח): גְּמִילוּת חֲסָדִים לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מִן הַמָּקוֹם שֶׁהוּא גָּמַל חֶסֶד לְבַדּוֹ לְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּקְבָרוֹ בְּיָדוֹ. וְאִלּוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו). רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר לֹא לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ גָּמַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶסֶד, אֶלָּא אַף לְאַהֲרֹן, כְּשֶׁעָלוּ אֶל הֹר הָהָר מְרַנְּנִין כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הִנִּיחוּ אֶת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר וְיָרְדוּ לָהֶם וְלֹא גָּוַע אַהֲרֹן. וּלְגָמְלוֹ חֶסֶד מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטַל אֲרוֹנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְהֶעֱבִירוֹ מֵעַל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אֶת אֲרוֹנוֹ פוֹרֵחַ וְטָס בָּאֲוִיר - וְהֶאֱמִינוּ כִּי גָּוַע אַהֲרֹן וּגְמָלוּהוּ לוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְאוּ כָּל־הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן" (במדבר כ, כט).

לְמֹשֶׁה גָּמְלוּ חֶסֶד הָאֲנָשִׁים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה וגו' (דברים לד, ח). וּלְאַהֲרֹן גָּמְלוּ חֶסֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. לָמָּה? שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְעוֹבֵר בְּכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ גָּמְלוּ לוֹ חֶסֶד כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם וגו' (במדבר כ, כט).

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לוֹ יוֹסֵף בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ, י). גְּמִילוּת חֲסָדִים לָאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאִיזֶבֶל שֶׁהָיָה בֵיתָהּ סָמוּךְ לַשּׁוּק וְכָל מֵת שֶׁהָיָה עוֹבֵר דֶּרֶךְ שָׁם הָיְתָה יוֹצְאָה מִבֵּיתָהּ וּמַכָּה בְּכַפֵּי יָדֶיהָ וּמְקוֹנֶנֶת בְּפִיהָ וּמְהַלֶּכֶת עֶשֶׂר צְעָדוֹת. וְכָל חָתָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק הָיְתָה יוֹצְאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וּמְצַלְצֶלֶת בְּכַפֵּי יָדֶיהָ וּמְקַלֶּסֶת בְּפִיהָ וּמְהַלֶּכֶת עֶשֶׂר צְעָדוֹת. וּמִתְנַבֵּא עָלֶיהָ אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב: "בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָבֶל" (מלכים־ב ט, לו). וְהָאֵיבָרִים שֶׁהָיוּ גּוֹמְלִין לֹא שָׁלְטוּ הַכְּלָבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ וְלֹא־מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם" (שם שם, לה).

גְּמִילוּת חֲסָדִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרְגוּ שָׁאוּל וּבָנָיו אָמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהִצִּילָנוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן חַיָּבִין אָנוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִמּוֹ. עָמְדוּ כָל הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּהֶם וְהָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה לְחוֹמַת בֵּית שְׁאָן וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֶת גְּוִיַּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שְׁאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל" וגו' (שמואל־א לא, יב). לָאֲבֵלִים מְנַחֲמִין בְּלֶחֶם וְיַיִן מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּנוּ־ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵינָפֶשׁ" (משלי לא, ו). אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד הָיוּ גּוֹמְלִין חֶסֶד עִם שָׁאוּל וּבָנָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם שְׂכָרָן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, רִאשׁוֹן הוּא מְקַבֵּץ שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" (תהלים ס, ט) וְאַחַר כָּךְ "אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי" (שם) וְאַחַר כָּךְ "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (שם). "לִי גִלְעָד", זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת בְּרָמוֹת גִּלְעָד; "וְלִי מְנַשֶּׁה", כְּמַשְׁמָעוֹ; "אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי", זֶה יָרָבְעָם; "יְהוּדָה מְחֹקְקִי", זֶה אֲחִיתֹפֶל; "מוֹאָב סִיר רַחְצִי" (שם שם, י), זֶה גֵּחֲזִי; "עַל־ אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי" (שם) זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי; "עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי" (שם), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם זְכוּת וְלַעֲשׂוֹתָם רֵעִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ.

וְכָתוּב בְּסוֹף הַפֶּרֶק: מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין כֵּן לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל־יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים־ב לה, כה). רָאָה שְׁלֹמֹה שֶׁמִּדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְשֶׁבָּנָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בָּנָה שְׁנֵי שְׁעָרִים אֶחָד לַחֲתָנִים וְאֶחָד לַאֲבֵלִים וְלִמְנֻדִּים. הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין וְיוֹשְׁבִין בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים הַלָּלוּ. וְהַנִּכְנָס לְשַׁעַר חֲתָנִים יוֹדְעִין שֶׁהוּא חָתָן וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְשַׂמֵּחֲךָ בְּבָנִים וּבְבָנוֹת. וְהַנִּכְנָס בְּשַׁעַר אֲבֵלִים וְהָיָה שְׂפָמוֹ מְכֻסֶּה הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא אָבֵל וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַמָּקוֹם יְנַחֶמְךָ, וְאִם הָיָה שְׂפָמוֹ מְגֻלֶּה הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא מְנֻדֶּה, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. וַעֲלֵיהֶם הָיוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.

וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ אֲבֵלִים וַחֲתָנִים יוֹצְאִים לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם רוֹאִין אֶת הָחָתָן וּמְשַׂמְּחִין אוֹתוֹ וְרוֹאִין אֶת הָאָבֵל וְיוֹשְׁבִין עִמּוֹ עַל הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבָתָם בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וַעֲלֵיהֶם הָיוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.

פרק שני[עריכה]

הַבָּא בְּבֵית הָאָבֵל לְנַחֵם הָאֲבֵלִים יֹאמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁל טַעַם, כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ דִּין יוֹצְרָם וִיקַבְּלוּ תַּנְחוּמִין וְלֹא יִבְכּוּ וְיֵאָנְחוּ עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים (לח, א): רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְעוּלָא: קוּם נֵיזֵיל וּנְנַחֲמֵיהּ. אֲמַר: מַאי אִית לֵיהּ לְגַבֵּי נְחֶמְתָּא דְּבַבְלָאֵי, דְּגִדּוּפָא הוּא, דְּאָמְרֵי: מַאי אֶפְשָׁר לְמֶעֱבַד? הָא אֶפְשָׁר לְהוּ לְמֶעֱבַד עָבְדֵי. אֲזַל אִיהוּ לְחוּדֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב" וגו' (דברים ב, ט). וְכִי עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת? אֶלָּא נָשָׂא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ: הַשְׁתָּא וּמַה מִּדְיָנִים שֶׁלֹּא בָאוּ אֶלָּא לַעֲזֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה: "צָרוֹר אֶת־הַמִּדְיָנִים" (במדבר כה, יז), מוֹאָבִים עַצְמָם לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְךָ עוֹלֶה עַל דַּעְתִּי, שְׁתֵּי פְּרֵידוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶן, רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעֲמּוֹנִית. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְרֵדוֹת טוֹבוֹת חָס הַמָּקוֹם עַל שְׁתֵּי אוּמוֹת שֶׁל רִשְׁעָה וְלֹא הֶחֱרִיבָן, בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי שֶׁכְּשֵׁרָה הָיְתָה, אִם רָאוּי לָצֵאת מִמֶּנָּה דָּבָר טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דַּהֲוָת חַיָּה.

וְיֹאמְרוּ לָאָבֵל שֶׁלֹּא יִבְכֶּה עַל מֵתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כז, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל מֵתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי - עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה. כִּי הָא דְּרַב הוּנָא הַוְיָא הַךְ אִיתְתָא בְּשִׁבְבוּתֵיהּ, דַּהֲווּ לָהּ שְׁבַע בְּנֵי, שָׁכִיב חַד מִנַּיְיהוּ, הֲוָת בָּכְיָא עַלֵיהּ טוּבָא. אֲמַר לָהּ רַב הוּנָא: לָא תַעֲבֵיד הָכֵי. וְלָא אַשְׁגְּחָה בֵיהּ. שָׁלַח לָהּ: אִי צַיְיתִית מוּטָב, וְאִם לַאו תֵּכְנוֹשׂ הַהִיא אִיתְתָא זַוְּדָתָא (פירוש: תכריכין, שהן צדה למת) לְאִידָךְ. וּמַייתוּ. כְּדִמַּיתוּ כוּלְהוֹן, אָמַר: תִּכְנוֹשׂ זַוְּדָתָא לְנַפְשָׁהּ. וּמֵתָה. "אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ" (ירמיה כב, י), "אַל־תִּבְכוּ לְמֵת" יוֹתֵר מִדַּאי, "וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ" יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. שְׁלֹשָׁה לְבֶכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלֹשִׁים לְתִסְפֹּרֶת. מִכָּאן וָאֵילָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתֶּם מְרַחֲמִים עָלָיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ" (שם), אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָא הֲוָה אָזֵיל לְבֵי אָבְלָא אֶלָּא לְמָאן דְּאָזֵיל בְּלֹא בָנִים, דִּכְתִיב: "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב". רַב הוּנָא אָמַר: זֶה שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ.

וְאוֹתוֹ שֶׁהִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ אֵין מִיתָתוֹ אֶלָּא שְׁכִיבָה, כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ זִכְרוֹ וְכַפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (קטז, א): דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא: מַאי דִּכְתִיב: "וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי־שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו וְכִי־מֵת יוֹאָב שַׂר־הַצָּבָא" (מלכים־א יא, כא), מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה? דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֶּן נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה. וְיוֹאָב לֹא הִנִּיחַ בֵּן, וְהָכְתִיב: "מִבְּנֵי יוֹאָב עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל" (עזרא ח, ט)? אֶלָּא, דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיח בֵּן כְּמוֹתוֹ נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה.

וְהַנֶּחָמָה הִיא גְמִילוּת חֲסָדִים לַנִּפְטָר כְּמוֹ שֶׁהוּא לַאֲבֵלָיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, א): אָמַר רַב יְהוּדָה: מֵת שֶׁאֵין לוֹ מְנַחֲמִים הוֹלְכִין עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ. הַהוּא דְשָׁכִיב בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה. לָא הֲווּ לֵיה מְנַחֲמִין. כָּל יוֹמָא מַדְבַּר רַב יְהוּדָה בֵּי עֲשָׂרָה וְיָתְבֵי בְדוּכְתֵיהּ. אִתְחֲזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמָא, אֲמַר לֵיהּ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

וְהַמַּרְבֶּה בְּנֶחָמוֹת יִזְכֶּה וְיִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִיּוֹן.

פרק שלישי[עריכה]

הַמְנַחֲמִין יֵשְׁבוּ עִם הָאָבֵל בַּקַּרְקַע, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כח, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אֵין מְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע, דִּכְתִיב: "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ" (איוב ב, יג). וַאֲמַר רַב יְהוּדָה: אֵין הַמְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לִפְתֹּחַ וּלְדַבֵּר דָּבָר עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה, דִּכְתִיב: "וְאֵין־דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר" (שם), וּכְתִיב: "אַחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת־פִּיהוּ" (שם ג, א) וַהֲדַר: "וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר" (שם ד, א).

וְגַם מְכַבְּדִין אוֹתוֹ לֵישֵׁב בָּרֹאשׁ, דַּאֲמְרִינָן הָתָם וּבְסוֹף פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (כתובות סט, ב): אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִנַּיִן לָאָבֵל שֶׁיּוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶבְחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ" וגו' (איוב כט, כה). "יְנַחֵם" (שם), לַאֲחֵרִים מַשְׁמָע? אָמַר רַב נַחְמָן: " יְנֻחָם" כְּתִיב. מַר זֻטְרָא אָמַר: מֵהָכָא, " וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים" (עמוס ו, ז), מַרְזַח נַעֲשֶׂה שַׂר לַסְּרוּחִים. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בִּכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סט, א): שָׁלַח רַב עָנָן לְרַב הוּנָא: הוּנָא חַבְרִין שְׁלָם וכו' וּמָאן יָתִיב בֵּי מִרְזָחָא בְּרֵישָׁא, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק א מִכְּלָל ז מִנֵּר ב (סימן סא).

וְהַבָּא לְנַחֵם הָאֲבֵלִים, אִם יַשִּׂיג לְדַבֵּר בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בָּעִנְיָן, יֹאמַר דִּבְרֵי נֶחָמוֹת כְּנֶגֶד הָאֲבֵלִים וְדִבְרֵי שֶׁבַח כְּנֶגֶד הַמְנַחֲמִין וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת (ח, ב): רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מִקְרֵי בְּנֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וַ אֲמְרֵי לָהּ: מַתְנֵי בְּרֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה. שָׁכִיב יְנוּקָא. יוֹמָא קַמָּא לָא אָזִיל, לְמָחָר דַּבְרֵיהּ לִיהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתַרְגְּמָנֵיהּ וַאֲזַל לְגַבֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִילְתָא לְקָבֵיל יְנוּקָא. פָּתַח וְאָמַר: " וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו" (דברים לב, יט), דּוֹר שֶׁהָאָבוֹת מְנַאֲצִין בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל בְּנֵיהֶם וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם וּמֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: בָּחוּר הֲוָה וְהָכֵי קָאָמַר: "עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח ה' וְאֶת יְתֹמיו וְאֶת־ אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם וגו' וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה" (ישעיה ט, טז). מַאי "וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה"? אָמַר רַב חָנָן: הַכֹּל יוֹדְעִים לָמָּה נִכְנְסָה כַּלָּה לַחֻפָּה, אֶלָּא, דְּכָל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו וּמוֹצִיא דְּבַר נְבָלָה מִפִּיו אֲפִילוּ נֶחְתָּם לוֹ גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה נֶהְפַּךְ עָלָיו לְרָעָה. אָתוּ לִנְחוּמֵיהּ, צְעוּרֵי קָא מְצַעֲרֵי לֵיהּ? הָכֵי קַאֲמַר לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבָת לְאִיתְפּוּשֵׁי אַדָּרָא.

אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִילְתָא כְּנֶגֶד שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם. פָּתַח וְאָמַר: הָאֵל הַגָּדוֹל בְּרֹב גָּדְלוֹ, אַדִּיר וְחָזָק בְּרֹב נוֹרָאוֹת וּמְחַיֶּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

אָמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִילְתָא כְּנֶגֶד אֲבֵלִים. פָּתַח וְאָמַר אֲחֵינוּ הַמְנֻגָּעִים וְהַמְדֻכָּאִים בָּאֵבֶל הַזֶּה, תְּנוּ לְבַבְכֶם לַחְקֹר אֶת זֹאת; זֹאת הִיא עוֹמֶדֶת לָעַד, נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. רַבִּים שָׁתוּ וְרַבִּים יִשְׁתּוּ, כְּמִשְׁתֶּה הָרִאשׁוֹנִים כָּךְ מִשְׁתֶּה אַחֲרוֹנִים. אֲחֵינוּ, בַּעַל נֶחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם. בָּרוּךְ מְנַחֵם אֲבֵלִים. אָמַר אֲבַּיֵּי: "רַבִּים שָׁתוּ" לֵימָא, "וְרַבִּים יִשְׁתּוּ" לָא לֵימָא: "מִשְׁתֶּה הָרִאשֹׁנִים" לֵימָא, "מִשְׁתֶּה אַחֲרוֹנִים" לָא לֵימָא, דַּאֲמָר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְכֵן תָּאנָא מִשְּׁמֵיהּ דְרַבִּי יוֹסִי: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה? "לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעַט כִּסְדוֹם הָיִינוּ" וְגו' (ישׁעיה א, ט), מַאי אַהֲדָר לְהוּ? "שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדוֹם" וגו' (שם שם, י).

אָמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִילְתָּא כְּנֶגֶד מְנַחֲמֵי אֲבֵלִים. פָּתַח וְאָמַר: אַחֵינוּ גוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, הַמַּחֲזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן" וגו' (בראשית יח, יט), אַחֵינוּ, בַּעַל הַגְּמוּל יְשַׁלֵּם לָכֶם גְּמוּלְכֶם. בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם הַגְּמוּל.

אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִילְתָא כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. פָּתַח וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, פְּדֵה וְהַצֵּל, מַלֵּט וְהוֹשַׁע עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִן הַדֶּבֶר וּמִן הַחֶרֶב וּמִן הָרָעָב וּמִן הַשְּׁבִי וּמִן הַשִּׁדָּפוֹן וּמִן הַיֵּרָקוֹן וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ עוֹצֵר הַמַּגֵּפָה.

פרק רביעי[עריכה]

דִּבְרֵי הַנֶּחָמוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים חַכְמֵי הַתַּלְמוּד כְּתָבוּם בַּגְּמָרָא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מֵהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק אֵלוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה חֲכָמִים לְנַחֲמוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָהו וְרַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: דְּעוּ שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בְּהַגָּדָה וְאַל יִכָּנֵס אֶחָד מִכֶּם לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וַאֲנִי אַחֲרוֹן. פָּתַח רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: רַבּוּ עֲוֹנוֹתָיו, תְּכָפוּהוּ אֶבְלָיו וְהִטְרִיחַ רַבּוֹתָיו פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: "וַאֲחֵיכֶם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל" וגו' (ויקרא י, ו). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, דִּכְתִיב: "וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲֹרן אֶת־הַדָּם אֵלָיו" (שם ט, ט), כָּךְ, בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נַעֲנָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאָמַר: "וְסָפְדוּ־לוֹ כָל־יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ כִּי־זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל־קָבֶר יַעַן נִמְצָא־בוֹ דָּבָר טוֹב" (מלכים־א יד, יג). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבִיָּה בֶּן יָרָבְעָם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, דִּכְתִיב בֵּיהּ: "יַעַן נִמְצָא־בוֹ דָּבָר טוֹב", כָּךְ, בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מַאי "דָּבָר טוֹב"? פְּלִיגֵי בָהּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא, חַד אָמַר, שֶׁבִּטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ וְעָלָה לָרֶגֶל; וְחַד אָמַר, שֶׁבִּטֵּל פַּרְדְּסָאוֹת שֶׁהוֹשִׁיב אָבִיו יְרָבְעָם עַל הַדְּרָכִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר: "בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים" וגו' (ירמיה לד, ה). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה צִּדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, שֶׁהֶעֱלָה אֶת יִרְמְיָהוּ מִבּוֹר הַטִּיט, כָּךְ, בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַםִ כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן [בֶּן טַבְרִימוֹן] בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב, יא). וַאֲמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תִּרְגוּמָא דְּהַאי קְרָא לָא יְדַעְנָא מַאי קָאָמַר, בְּעִידְנָא הַהִיא יִסְגֵי מִסְפְּדָא בִּירוּשָׁלַםִ כְּמִסְפֵּד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי, דְּקָטִיל יָתֵיהּ הַדְרִמוֹן בֶּן טַבְרִימוֹן בְּבִקְעַת דּוּרָא וּכְמִסְפֵּד יֹאשִׁיָּהוּ בֶּן אָמוֹן, דְּקָטִיל יָתֵיה פַרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא דָּבָר אֶחָד טוֹב, דִּכְתִיב: " וְהַמֶּלֶךְ הָיָה" וגו' (מלכים־א כב, לה), כָּךְ, בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְהָאָבֵל יוֹדֶה לַמַּסְפִּידִים וְלַמְנַחֲמִים עַל הַכָּבוֹד שֶׁעָשׂוּ לוֹ וְיִפְטְרֵם לְשָׁלוֹם, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (מועד קטן כא, ב): מַעֲשֶׂה וּמֵתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וּבָאוּ כָל יִשְׂרָאֵל וְהִסְפִּידוּם הֶסְפֵּד גָּדוֹל. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם עָמַד רַבִּי עֲקִיבָא עַל סַפְסָל גָּדוֹל וְאָמַר: אִם בִּשְׁבִיל שְׁנֵי בָּנַי עֲשִׂיתֶם לִי זֶה הַכָּבוֹד וְאִם בִּשְׁבִיל עֲקִיבָא בָּאתֶם, הֲרֵי כַּמָּה עֲקִיבָא אִיכָּא בְּשׁוּקָא, אֶלָּא כָּךְ אֲמַרְתֶּם: "תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִּמְעַד אֲשׁוּרָיו" (תהלים לז, לא), כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשְּׂכַרְכֶם הוּא רָב. וְעַתָּה לְכוּ לְבָתֵּיכֶם לְשָׁלוֹם.

עַל כֵּן יִגְמֹל חֶסֶד לַחַיִּים וְלַמֵּתִים וִינַחֵם הָאֲבֵלִים. וּבַעַל הַגְּמוּל יְשַׁלֵּם לוֹ.

החלק החמישי[עריכה]

בגמילות חסדים עם כל אדם

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

אֶחָד מֵהָעֲמוּדִים שֶׁעוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.

וּמָצִינוּ, שֶׁהַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, כִּדְאָמְרִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (יד, א): דָּרַשׁ רַבִּי שַׂמְלַאי: תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. תְּחִלָּתָה גְּמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר" (בראשית ג, כא); וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו).

וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים הוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאוֹהֵב מִדּוֹתָיו, שֶׁהָיָה בּוֹ מִדַּת חֶסֶד, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק כֵּיצַד מְרַקְּדִין: דָּרַשׁ רָבָא: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ: רַחֲמָן וּבַיְּשָׁן וְגוֹמֵל חֲסָדִים. בִּשְׁלָמָא גּוֹמֵל חֲסָדִים, דִּכְתִיב: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וגו' (מיכה ז, כ); בַּיְּשָׁן נַמֵּי, כִּדְדָרַשׁ רָבָא, דְּדָרַשׁ רָבָא: "הִנֵּה נָא־יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־ מַרְאֶה אָתְּ" (בראשית יב, יא), וְלֹא עַד עַכְשָׁו; אֶלָּא רַחֲמָן, הָא אַבְרָהָם לֹא רָחֵים עַל בְּרֵיהּ? הַיְנוּ רְבוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, לְהוֹדִיעֲךָ חִבָּתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וּגְמִילוּת חֲסָדִים הִיא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁשְּׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה, פִּרְקָא קַמָּא: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

וְהָרוֹצֶה לִכָּנֵס בְּמַעֲלַת הַחֲסִידוּת וְלִדָּבֵק בַּמִּדּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ גְּמִילוּת חֲסָדִים יַעֲשֶׂה לְכָל אָדָם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּשׁוּם עָוֶל וְחָמָס. וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא וִיגַלְגֵּל שׁוּם נֶזֶק בְּגוּף חֲבֵרוֹ, אוֹ שׁוּם הֶפְסֵד בְּמָמוֹנוֹ עַל יָדוֹ אֲפִילוּ בִּגְרָמָא. וִיהֵא בָקִי בְּכָל דִּבְרֵי מוּסָר וּבְהַנְהָגַת הַמִּדּוֹת עִם כָּל אָדָם. וִיבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ וְעִם אַנְשֵׁי בֵיתוֹ בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד (ל, א): אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא - לְקַיֵּם מִילֵי דִנְזִיקִין; וַאֲמְרֵי לָהּ: מִילֵי דְּאָבוֹת; וַאֲמְרֵי לָהּ, דִּבְרָכוֹת. כְּלוֹמַר, בְּדִבְרֵי נְזִיקִין, יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל דִּבְרֵי נְזִיקִין שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל יָדוֹ; וּבַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, יִקְנֶה וְיִלְמֹד כָּל מוּסָר וְכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת; וּבְדִבְרֵי בְּרָכוֹת, יְשַׁבַּח וְיוֹדֶה לָאֵל יִתְבָּרַךְ הַמַּזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, וְהוּא יִלְמֹד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם בְּרִיּוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.

פרק שני[עריכה]

הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין חֶסֶד לִצְדָקָה, הַרַמְבַּ"ם ז"ל פֵּרְשׁוֹ בְּחִבּוּרוֹ הַנִּקְרָא "מוֹרֶה הַנְּבוּכִים", בְּפֶרֶק נג מִן הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמַר, שֶׁ"חֶסֶד" עִנְיָנוֹ - הַהַפְלָגָה בְּאֵי זֶה דָּבָר שֶׁמַּפְלִיגִין בּוֹ. וְשִׁמְּשׁוּ בוֹ בְּהַפְלָגַת גְּמִילוּת הַטּוֹב יוֹתֵר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כִּי לְשׁוֹן "חֶסֶד" מוֹרֶה עַל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִן הָרָאוּי, לְטוֹבָה אוֹ לְהֶפֶךְ, אֲבָל בָּרֹב אֵינוֹ כָּתוּב אֶלָּא עַל טוֹבָה יְתֵירָה. וְעוֹד אָמַר: וְיָדוּעַ שֶׁגְּמִילוּת הַטּוֹב כּוֹלֵל שְׁנֵי עִנְיָנִים: הָאֶחָד מֵהֶם, לִגְמֹל הַטּוֹב לְמִי שֶׁאֵין לוֹ חֹק עָלֶיךָ כְּלָל; וְהַשֵּׁנִי, לְהֵיטִיב לְמִי שֶׁהוּא רָאוּי לְטוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא רָאוּי. וְרֹב שִׁמּוּשׁ סִפְרֵי הַנְּבוּאָה בְּמִלַּת "חֶסֶד" הוּא בַּהֲטָבָה לְמִי שֶׁאֵין חֹק עָלֶיךָ כְּלָל. וְעַל זֶה, כָּל טוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ תִּקָּרֵא "חֶסֶד", אָמַר: "חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר" (ישעיה סג, ז). וּבַעֲבוּר זֶה, הַמְּצִיאוּת כֻּלּוֹ, רְצוֹנִי לוֹמַר, הַמְצָאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹתוֹ, הוּא חֶסֶד, אָמַר: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג), עִנְיָנוֹ, בִּנְיַן עוֹלָם חֶסֶד הוּא. וְאָמַר יִתְבָּרַךְ בְּסִפּוּר מִדּוֹתָיו: "וְרַב־חֶסֶד" (שמות לד, ו).

וּמִלַּת "צְדָקָה" הִיא נִגְזֶרֶת מִ"צֶּדֶק" וְהוּא הַיֹּשֶׁר, וְהַיֹּשֶׁר הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְכָּל בַּעַל חֹק לְחֻקּוֹ וְלָתֵת לְכָל הַנִּמְצָא מִן הַנִּמְצָאִים כְּפִי הָרָאוּי לוֹ. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ, מַה שֶּׁאָדָם נוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ לְעָנִי הַדָּחוּק בְּפַרְנָסָתוֹ, שֶׁהוּא מְחֻיָּב עָלָיו, נִקְרָא "צְדָקָה". אֲבָל מַה שֶּׁאָדָם נוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ, וְגַם לְמִי שֶׁאֵינוֹ עָנִי כָּל־כָּךְ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עַתָּה לְהִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ; וְגַם מַה שֶּׁאָדָם מְסַיֵּעַ מִגּוּפוֹ לַחֲבֵרוֹ; וְגַם לְעָשִׁיר וּלְחוֹלֶה וּלְחָתָן וּלְמֵת, אוֹ לְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּעֲשִׂיָּתוֹ נִקְרָא "חֶסֶד", לְפִי שֶׁהִיא צְדָקָה הַנַּעֲשֵׂית בְּמִדַּת חֶסֶד בְּלִי שׁוּם חִיּוּב.

וְעַל צְדָקָה כָּזֹאת, שֶׁהִיא גְמִילוּת חֲסָדִים, אָמַר: " זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד" (הושע י, יב). כִּדְאָמְרִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּקַמָּא (יז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בַּנָּאָה: מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־ מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל־הַשּׁוֹר" וגו' (ישעיה לב, כ), כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק יג מֵחֵלֶק צְדָקָה (סימן רא). וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ה, ב): מַאי דִּכְתִיב: "אַשְׁרֵיכֶם" וגו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, נַמֵּי הָתָם.

וּגְמִילוּת חֶסֶד הִיא גְּדוֹלָה מִן מִצְוַת הַצְּדָקָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה (מט, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מֵהַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" וגו', אָדָם זוֹרֵעַ, סָפֵק אוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל, קוֹצֵר - וַדַּאי אֹכֵל. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד". תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ; וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לָעֲנִיִּים בֵּין לָעֲשִׁירִים; צְדָקָה לַחַיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחֲיִּים בֵּין לַמֵּתִים.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חֶסֶד בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם עַל־יְרֵאָיו" (תהלים קג).

וּבַעֲבוּר שֶׁהַמְלַמֵּד לַאֲחֵרִים לְשֵׁם שָׁמַיִם עוֹשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד, אֲמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב, "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ" (משלי לא, כו)? וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד וְתוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? לִלְמֹד, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד; לִלְמֹד וּלְלַמְּדָהּ, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד.

וְכָל דָּבָר שֶׁנִּקְרֵאת גְּמִילוּת חֲסָדִים אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּצִנְעָה הוּא מֻבְחָר, כִּדְאִיתָא הָתָם: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב, "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה ה"' וגו' (מיכה ו, ח)? "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (שם), זֶה הַדִּין; "וְאַהֲבַת חֶסֶד" (שם), זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים; " וְהַצְנֵעַ לֶכֶת" (שם), זוֹ הוֹצָאַת הַמֵּת וְהַכְנָסַת כַּלָּה. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹת בְּפַרְהֶסְיָא אָמְרָה תּוֹרָה: "הַצְנֵעַ לֶכֶת", דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהֵעָשׂוֹת בְּצִנְעָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.