מנורת המאור (אבוהב)/הנר השישי/הכלל השני: בדברי שלום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בִּרְדִיפַת שָׁלוֹם; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּאַהֲבַת הַחֲבֵרִים.

החלק הראשון[עריכה]

ברדיפת שלום

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

כָּל הָרוֹצֶה לִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם צָרִיךְ לוֹ לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים הַמְסַבְּבִים קְטָטָה וּמְרִיבָה, שֶׁהִיא הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם. וְהַסִּבָּה הָרְעוּעָה מִכֻּלָּם הִיא הַכַּעַס, כִּי כָּל אָדָם שֶׁמּוֹשֵׁל עָלָיו כַּעֲסוֹ לֹא יְהֵא לוֹ שָׁלוֹם מִלְּמַעְלָה וְלֹא מִלְּמַטָּה, לְפִי שֶׁבְּרֹב כַּעֲסוֹ יֶחֱטָא לַשָּׁמַיִם וְגַם יָרִיב עִם בְּנֵי אָדָם הָרְגִילִים עִמּוֹ. עַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל הַכַּעַס, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק ד מִנְּדָרִים (כב, א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל אָדָם הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל" (קהלת יא, י) וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (משלי טז, ד); וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתַּחְתּוֹנִיּוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ" (דברים כח, סה), אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הָעֵינַיִם וּמַאֲדִיב אֶת הַנֶּפֶשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ תַּחְתּוֹנִיּוֹת.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (כב, ב): אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס אֲפִילוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל־יִדְרשׁ" וגו' (תהלים י, ד). רַב יִרְמִיָּה מִדִּפְתֵּי אָמַר: אַף מְשַׁכַּח תַּלְמּוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" (קהלת ז, ט) וּכְתִיב: "וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת" (משלי יג, טז). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּיָדוּעַ שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ־ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב־פָּשַׁע" (שם כט, כב).

וְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאוֹרֵג (קה, ב), עַל מִשְׁנַת הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ, דַּאֲמַר רַבִּי אַמֵּי, דְּחַיָּב בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ מְקַלְקֵל אֶלָּא מְתַקֵּן, דְקָא עָבֵיד נַחַת רוּחַ לְיִצְרוֹ. וְרָמֵי לָהּ תַּלְמוּדָא: וּכְהַאי גַוְנָא מִי שָׁרֵי, וְהָתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן אַגְרָא, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: הַקּוֹרֵעַ בְּגָדָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְפַזֵּר מָעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר: עֲשֵׂה כָךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ: לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד; אָמַר רַבִּי חָנִין: מַאי קְרָאָה? "לֹא־יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" וגו' (תהלים פא, י), אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁהוּא בְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר הָרַע? לָא צְרִיכָא, דְּקָא עָבִיד לְמִירְמָא אֵימָתָא לְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ. כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה שָׁלִיף מְצוֹבְיָתָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב תָּבִיר מָאנֵי תְבִירֵי. רַב שֵׁשֶׁת רָמֵי לָהּ לְאַמְתֵיהּ מוֹנִינֵי אֲרֵישָׁא. וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (כט, ב): אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה,, אַחוּהָ דְרַב סַלָּא חֲסִידָא; לֹא תִכְעַס וְלֹא תֶחֱטָא; וּכְשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ - הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וְצֵא. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: זוֹ תְפִלַּת הַדֶּרֶךְ.

וְגַם הַכַּעַס מְסַבֵּב לָאָדָם לְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בִּפְסָחִים, פֶּרֶק אֵלּוּ דְבָרִים (סו, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל אָדָם הַכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנוּ וְאִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. חָכָם מִנָּלָן? מִמּשֶׁה, דִּכְתִיב: "וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל־פְּקוּדֵי" וגו' (במדבר לא, יד) וּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא וגו' אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת־משֶׁה" (שם שם, כא), מִכְּלָל דְּמשֶׁה אִיעַלָּם מֵינֵיהּ. וְאִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, מִנָּלָן? מֵאֱלִישָׁע, דִּכְתִיב: "לוּלֵי פְּנֵי- יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא וגו' וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וגו' וַתְּהִי עָלָיו יַד ה"' (מלכים־ב ג, יד - טו).

אָמַר רַבִּי מַנֵּי: כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס אֲפִילוּ פּוֹסְקִין לוֹ גְדוּלָה מִן הַשָּׁמַיִם מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָתוֹ. מִנָּא לָן? מֵאֱלִיאָב, דִּכְתִיב: "וַיִּחַר־אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹאמֶר וגו' אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ" וגו' (שמואל־א יז, כח); וְכִי אָזִיל לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְמִימְשְׁיחִינְהוּ, בְּכוּלְהוּ כְּתִיב בְּהוּ: "גַּם־בָּזֶה לֹא־ בָחַר ה"' (שם טז, ח - ט) וּבֶאֱלִיאָב כְּתִיב: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־ שְׁמוּאֵל אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ" (שם שם, ז), מִכְּלָל דְּמֵעִקָּרָא הֲוְיָא חָזֵי וְאִימְאִיס הַשְׁתָּא.

וְהַמִּדָּה הַמְשֻׁבַּחַת לְכָל מַשְׂכִּיל וּבָהּ יִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא יִכְעַס וְיִסְבֹּל עֶלְבּוֹנוֹ וְיַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וְיִמְחֹל לְמִי שֶׁפָּשַׁע לוֹ, וּבָזֶה יִמָּחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו מִן הַשָּׁמַיִם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז, א): אָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.

פרק שני[עריכה]

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: " וַיִּקְרָא- לוֹ ה' שָׁלוֹם" (שופטים ו, כד). וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ נָתַן לָהֶם קִצְבָּה וְתַכְלִית, חוּץ מִשְּׁנֵי דְבָרִים, הַתּוֹרָה וְהַשָּׁלוֹם. תּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" וגו' (תהלים קיט, צו); שָׁלוֹם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ" (ישעיה ט, ו).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת דָּבָר בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּאוֹר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) וְהָאוֹר מַכְנִיס שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי עוֹלָם. וְזֵכֶר לַדָּבָר: " יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם" וגו' (ישעיה מה, ז).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁבּוֹ מְסַיְּמִין הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בִּרְכַּת "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם"; וּבָהּ מְסַיְּמִין בְּרָכוֹת שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, שֶׁהוּא "וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם"; וְסִיּוּם הַקָּרְבָּנוֹת - שָׁלוֹם, דִּכְתִיב: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה (ו) לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלָמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, לז). וְנִתַּן לְאוֹהֲבֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ" וגו'(תהלים קיט, קסה); וְנִתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם" (ישעיה נד, יג). וְגַם לְעוֹשֵׂי תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִים שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" וגו' (שם נז, יט) וְכָל שֶׁכֵּן לַחֲסִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶשְׁמְעָה מַה־יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם" וגו' (תהלים פה, ט); וְנִתַּן לָעוֹשֵׂה צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיה לב, יז).

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, כִּי שֵׁם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהָיָה נִכְתַּב בִּקְדוּשָׁה, נִמְחָה עַל הַמַּיִם לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף מַסֶּכֶת סֻּכָּה (נג, א): הַנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָן דָּוִד? אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּשָׁעָה שֶׁכָּרָה דָוִד שִׁיתִין - קָפָא תְהוֹמָא וּבָעָא לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעָלְמָא, אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַחֲתֵיהּ. אִי הָכֵי אַמַּאי קָרִי לֵיהּ מַעֲלוֹת - יְרִידוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא אִי אִיתְמַר הָכֵי אִיתְמַר: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד לִכְרוֹת שִׁיתִין - קָפָא תְהוֹמָא וּבָעָא לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעָלְמָא. אָמַר דָּוִד: אִיכָּא דְּיָדַע לְמִכְתַּב שֵׁם וּמִשְׁדֵי בֵיהּ? וְלָא הֲוָה דְקָא אָמַר לֵיהּ מִידֵי. עַד דַּאֲמַר דָּוִד: כָּל הַיּוֹדֵעַ לוֹמַר דָּבָר זֶה וְאֵינוֹ אוֹמֵר - יֵחָנֵק בִּגְרוֹנוֹ. נָשָׂא אֲחִיתֹפֶל קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, אָמַר: וּמַה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמְרָה תוֹרָה: שֶׁמִּי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. שָׁדָא שֵׁם וְנָחַת תְּהוֹמָא שִׁיתְסַר אַלְפֵי גַרְמִידֵי. כֵּיוָן דְּחָזָא דְּנָחִית טְפֵי, אָמַר: כַּמָּה דְמִידְלֵי טְפֵי מִירְטַב עָלְמָא, אָמַר הַנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַסְקֵיהּ חַמֵיסַר אַלְפֵי גַרְמִידֵי. אָמַר אַבַּיֵּי: שְׁמַע מִינָה סוֹמְכָא דְאַרְעָא אַלְפָא גַרְמִידֵי הוּא. וְהָא קָא חֲזִינָא דְכָרִינָן פּוּרְתָא וְאָתֵי מַיָּא? אָמַר רַב מְשַׁרְשִׁיָא: הַנְהוּ סוּלְמֵי דִפְרָת.

וְהָרוֹדֵף אַחַר הַשָּׁלוֹם נִקְרָא תַלְמִידוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁהָיְתָה כָךְ מִדָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּבוֹ שִׁבְּחוֹ הַכָּתוּב, דִּכְתִיב: "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו" וגו' (מלכים ב, ו). וְעַל זֶה אָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק דַּרְכָּן: וְכֵן הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן: שָׁמַע עַל שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְרִיבִין, הוֹלֵךְ אֵצֶל הָאֶחָד וְאוֹמֵר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי. וְהוּא אוֹמֵר: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי, מַה יְּבַקֵּשׁ מוֹרִי כָּאן? וְהוּא אוֹמֵר פְּלוֹנִי חֲבֵרְךָ שִׁגְּרַנִּי אֶצְלְךָ לְפַיֶּסְךָ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר: אוֹי לִי שֶׁסָּרַחְתִּי עַל חֲבֵרִי. מִיָּד אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה מְהַרְהֵר בְּדַעְתּוֹ וְאוֹמֵר: וְכִי כָזֶה הַצַּדִּיק בָּא אֵלַי לְפַיְּסֵנִי. וְעַל כֵּן הָיָה אוֹמֵר לוֹ: רַבִּי, אֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי עָלָיו. וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הָאַחֵר וְאוֹמֵר לוֹ כֵּן. פָּגְשׁוּ שְׁנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, זֶה אוֹמֵר לָזֶה: יִמְחֹל לִי מוֹרִי, שֶׁאֲנִי סָרַחְתִּי, וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה כֵּן. שָׁמַע עַל בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַבַּעַל וְאוֹמֵר לוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁנִּתְגָּרֵיתָ עִם אִשְׁתְּךָ, אִם אַתָּה מְגָרֵשׁ אוֹתָה, סָפֵק תִּמְצָא כְמוֹתָהּ, סָפֵק לֹא תִמְצָא כְמוֹתָהּ; וְעוֹד, אִם אַתָּה מוֹצֵא וּמִתְנַצֵּיתָ עִמָּהּ, תְּחִלַּת דְּבָרֶיהָ אוֹמֶרֶת לְךָ: כָּךְ עָשִׂיתָ לְאוֹתָהּ אִשָּׁה רִאשׁוֹנָה.

וְעַל זֹאת הָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מַה כְתִיב בֵּיהּ? "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־משֶׁה [וגו'] שְׁלשִׁים יוֹם" (דברים לד, ח) וּבְאַהֲרֹן כְּתִיב: "וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ, כט), אֲפִילוּ נָשִׁים; וְלֹא נָשִׁים בִּלְבָד, אֶלָּא אֲפִילוּ קְטַנִּים מִתְפַּלְשִׁים וּבוֹכִים, לְקַיֵּם מַהּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִבְכְּוּ אֶת־אַהֲרֹן". תָּאנָא: שְׁמוֹנִים אֶלֶף בַּחוּרִים קְרוּאִים בְּשֵׁם אַהֲרֹן יָצְאוּ אַחֲרֵי מִטָּתוֹ, מִמָּאן דָהֲוָה בָעֵי לְגָרְשָׁהּ וְהָדַר וְאִיעַבְרָה. וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וכו'.

וַאֲמְרִינָן עֲלָה בְּפֶרֶק דַּרְכָּן: תַּנְיָא: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו, דִּתְנַן: בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. וּכְתִיב בַּמִּדְרָשׁ: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא).

פרק שלישי[עריכה]

לְפִי שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁלוֹם בֵּין הַחֲבֵרִים, וְגַם בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּדְבָרִים הַמְסַבְּבִים אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְהִזְהִירוּ מֵהַדְּבָרִים המּוֹנְעִים הַשָּׁלוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ו, ב): אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: כָּל הָרָגִיל לִיתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ וְיוֹם אֶחָד לֹא נָתַן, עוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (תהלים לד, טו); וְאִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם נִקְרָא גַּזְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: " בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם" (ישעיה ג, יד).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם, פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא (יז, א): מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּאַבַּיֵּי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה וּבְמַעֲנֶה רַךְ, מֵשִׁיב חֵמָה וּמַרְבֶּה שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו, וַאֲפִילוּ עִם גּוֹי בַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וּמְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וַאֲפִילוּ גּוֹי בַּשּׁוּק.

וְגַם אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין, פֶּרֶק הַנִּזָּקִין, בַּמִּשְׁנָה, עַל דְּבָרִים רַבִּים "מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם": כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, אַחֲרָיו לֵוִי, אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל; מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לְאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶן גֶּזֶל - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם; וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֶּזֶל גָּמוּר. [מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהֶן גֶּזֶל - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֶּזֶל גָּמוּר]. עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶׁתַּחְתָיו גֶּזֶל - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם; וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֶּזֶל גָּמוּר. אֵין מְמַחִין עֲנִיֵּי גוֹיִים בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה - מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל לֹא תִבְרֹר וְלֹא תִטְחֹן עִמָּהּ; אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא טְמֵאָה, אֲבָל לֹא בִזְמַן שֶׁהִיא טְהוֹרָה, אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע עִמָּהּ, שֶׁאֵין מַחְזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחְזִיקִין יְדֵי גוֹיִים בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

גַּם מָצִינוּ תְּנָאִים שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהִנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, וְגַם אַחֵרִים הַנִּקְרָאִים "תְּנָאֵי בֵית דִּין", וְכֻלָּם הֵם לְדַרְכֵי שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבֶּה בְּיִשְׂרָאֵל קְטָטָה וְתַחֲרוּת, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק מְרֻבֶּה (פ, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: עֲשָׂרָה תְנָאִים הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁמַּרְעִין בְּחוּרְשִׁין וּמְלַקְּטִין עֵצִים מִשְּׂדוֹתֵיהֶם וּמְלַקְּטִין עֲשָׂבִים מִכָּל מָקוֹם וכו'. כִּדְאִיתָא הָתָם.

וּכְדֵי לְהוֹסִיף בֵּין יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, שֶׁאִם יִתֵּן אֶחָד מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת (י, ב): אָמַר רָבָא בַּר מְחַסְיָא, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרִיָּה, אָמַר רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא, יג). תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי: "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם", אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם. מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ. מַאי עָבֵיד לֵיה? אָמַר אַבַּיֵּי: דְּשָׁאֵיף לֵיהּ מִשְׁחָא וּמָלֵי לֵיהּ כֻּחְלָּא, וְהָאִידְנָא דְּחַיְישִׁינָןלִכְשָׁפִים, אָמַר רַב פַּפָּא, דְּשָׁאֵיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֵינִי וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שם לד, כט)? לָא קָשְׁיָא, הָא בְּמִילְתָא דַעֲבִידָא לְאִגְלוּיֵי, הָא בְּמִילְתָא דְלָא עֲבִידָא לְאִגְלוּיֵי. וְהָא שַׁבָּת מִילְתָא דַעֲבִידָא לְאִגְלוּיֵי הוּא? מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא עֲבִידָא לְאִגְלוּיֵי.

החלק השני[עריכה]

באהבת החברים

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון[עריכה]

לְפִי שֶׁצָּרְכֵי בְנֵי אָדָם מְרֻבִּין מִצָּרְכֵי שְׁאַר הַבְּרִיּוֹת וְרֻבָּם צְרִיכִין בְּתִקּוּנָם לִמְלָאכוֹת רַבּוֹת, בִּשְׁאֵרָם וּכְסוּתָם, וּלְאֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת צְרִיכִים פּוֹעֲלִים רַבִּים, יִתְחַיֵּב לִהְיוֹת שִׁתּוּפָם וְחֶבְרַת קְצָתָם לִקְצָתָם דָּבָר טִבְעִי לָהֶם וְהֶכְרֵחִי בִמְצִיאוּתָם. וְגַם לָזֶה רָמְזָה תוֹרָה, בְּאָמְרָהּ: "לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם" וגו' (בראשית ב, יח). וְחַכְמֵי הַמֶּחְקָר אָמְרוּ: הָאָדָם מְדִינִי בְּטֶבַע.

וּלְפִי שֶׁחֶבְרַת הָרַבִּים לֹא תִשְׁלַם, כִּי אִם בִּהְיוֹת בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, צִוְּתָה תוֹרָה בְּתִקּוּנֵי סִדְרֵי בְנֵי אָדָם וְהַנְהָגַת קְצָתָם עִם קְצָתָם בִּדְבָרִים רַבִּים שֶׁהֵם סִיּוּעַ לָזֶה. וְהֵם: לִגְמֹל חֶסֶד עִם כָּל אָדָם וּלְהָשִׁיב הַמַּשְׁכּוֹן לַנִּצְרָךְ לְעִתִּים יְדוּעִים וְלַעֲזֹב מֵעַל בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא לוֹ, וּלְהָקִים וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה וְשֶׁלֹּא יִשְׂנָא אֶת אָחִיו בִּלְבָבוֹ וְשֶׁלֹּא יִנְקֹם וְשֶׁלֹּא יִנְטֹר, וּדְבָרִים אַחֵרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם מִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים הַנִּכְלָלִים בְּתוֹךְ סוּג אֶחָד, וְהוּא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ" (ויקרא יט, יח) וּפֵרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַאי דְּלָךְ סָנֵי לַחֲבֵרְךָ לָא תַעֲבֵיד, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת לא, א), עַל אוֹתוֹ שֶׁבָּא לְהִתְגַיֵּר לִפְנֵי הִלֵּל הַזָּקֵן וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּלַמְּדֵהוּ תוֹרָה בְּרֶגֶל אַחַת, כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סימן כט, וסימן שיג).

וְקָשָׁה הִיא דְבַר הַשִּׂנְאָה, שֶׁמְּסַבֶּבֶת לוֹ לָאָדָם לָבוֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: "וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב" וגו' (דברים יט, יא). כִּדְאִיתָא בְּנֵר ב, כְּלָל ו, חֵלֶק ב פֶּרֶק א (סימן סג).

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּרִאשׁוֹנָה (כג, א): תַּנְיָא: "לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר" (ויקרא יט, יח), אֵי זוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵי זוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה, אָמַר לוֹ: הַשְּׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְךָ. אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ. אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִּי קַרְדֻּמְךָ. זוֹ הִיא נְקִימָה. נְטִירָה, אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְךָ. אוֹמֵר לוֹ: לָאו. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ וַאֲמַר לֵיהּ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ. אוֹמֵר לֵיהּ: הֵילָךְ, אֵינִי כְמוֹתְךָ, שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִּי קַרְדֻּמְּךָ. זוֹ הִיא נְטִירָה וכו'.

וּלְעוֹלָם יְקַבֵּל אָדָם עֲצַת אוֹהֲבוֹ, אֲפִילוּ אוֹמֵר לוֹ דִּבְרֵי תוֹכֵחוֹת וְחֵרוּפִין, כִּי לְטוֹבָתוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן, כְּדֵי לְהַחְזִירוֹ לְמוּטָב וּלְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ רָעָה. וְיִתְרַחֵק מֵעֲצַת שׂוֹנְאוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא מְהַלְּלוֹ וּמְשַׁבְּחוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְהַחְנִיפוֹ, עַד שֶׁיַּתְמִיד בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין קה, ב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב: "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת" וגו' (משלי כז, ו)? טוֹבָה קִלְלַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, שֶׁקִּלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה קִלְּלָם בְּקָנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִכָּה ה' אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם" (מלכים־א יד, טו), מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחְלִיף וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, אֲפִילוּ כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁדּוֹמְמוֹת הַרוּחוֹת עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ; אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן. אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָן בְּאֶרֶז, מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף, וַאֲפִילוּ כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנָּשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית עוֹקַרְתּוֹ, וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו.

וּבִזְמַן שֶׁהָאַהֲבָה בֵּין הַחֲבֵרִים - מַרְבָּה הָרֵעוּת וְהַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וּכְשֶׁיִּמְצָא אָדָם חָבֵר אָהוּב נֶאֱמָן לוֹ יִקְנֵהוּ בְכָל יְכָלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק א מֵאָבוֹת (משנה ו): וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. לָכֵן הוֹצִיאוּ בִּלְשׁוֹן קִנְיָן, וְלֹא אָמַר: "וַעֲשֵׂה לְךָ חָבֵר", אוֹ: "הִתְחַבֵּר לְאַחֵרִים", רְצוֹנָם לוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם שֶׁיִּקְנֶה לוֹ אוֹהֵב לְעַצְמוֹ שֶׁיְּתַקֵּן בּוֹ כָּל עִנְיָנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא. וְאִם לֹא יִמְצָאֵהוּ צָרִיךְ שֶׁיִּמְשְׁכֵהוּ לְאַהֲבָה עַד שֶׁיַּשִּׂיג אוֹהֵב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ תָּמִיד אַחַר רְצוֹנוֹ, עַד שֶׁתִּתְחַזֵּק אַהֲבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הַמּוּסָר: כְּשֶׁתֹּאהַב - אֱהֹב עַל מִדּוֹת אוֹהֲבֶיךָ, וְאַל תֹאהַב עַל מִדּוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁיְּכַוֵּן כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לְהָפִיק רְצוֹן חֲבֵרוֹ יִהְיֶה כַּוָּנַת שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד דָּבָר אֶחָד בִּלְתִּי סָפֵק. וְיִרְבֶּה הַחִבָּה בֵּינֵיהֶם.

פרק שני[עריכה]

כְּשֶׁאָדָם מִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי מִצְוָה וּגְמִילוּת חֶסֶד וְשָׁלוֹם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁד בַּחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. וְגַם מִן הַשָּׁמַיִם מְשַׁלְּחִין לוֹ שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבָּא אוּמְנָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם גָּדוֹל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ (תענית כא, ב): אַבָּא אוּמְנָא הֲווּ מַיתוּ לֵיהּ שְׁלָמָא מֵרְקִיעָא כָּל יוֹמָא, וּלְאַבַּיֵּי מִמַּעֲלֵּי שַׁבַּתָּא לְמַעֲלֵּי שַׁבַּתָּא, וּלְרָבָא מִמַּעֲלֵּי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי לְמַעֲלֵּי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי. הֲוָה קָא חָלְשָׁה דַעְתֵּיהּ דְּאַבַּיֵּי עַל דְּאַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעוֹבְדֵיהּ. מַאי עוֹבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא? הֲוָה עָבֵיד לְהוּ דוּכְתָּא לְגַבְרֵיהּ לְחוּדַייהוּ וּלְנָשֵׁי לְחוּדַייהוּ. וַהֲוָה לֵיהּ לְבוּשָׁא דְּאִית בֵּיהּ קַרְנָא דַהֲוַת בְּזִיעָא כִּי כּוּסִילְתָּא, דְּכִי הֲוָת אָתְיָא אִתְּתָא הֲוָה מַלְבִּישׁ לָהּ, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִיסְתַּכֵּל בָּהּ. וַהֲוָה לֵיהּ דוּכְתָּא מִבָּרָא לְמִרְמָא בֵּיהּ פְרִיטֵי; מָאן דְּאִית לֵיהּ רָאמֵי בֵיהּ וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ [הֲוָה יָתִיב וְיָתִיב וְ] לָא מִיכְסִיף. וְכַד הֲוָה חָזֵי אִינֵישׁ דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, הֲוָה יָהֵב לֵיהּ פְּרִיטֵי וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל אִיבְרֵי נַפְשָׁךְ. זִמְנָא חָדָא שָׁדַר אַבַּיֵּי זוּגָא דְרַבָּנָן לְמִבְדְקֵיהּ. אָזְלוּ לְבֵיתֵיהּ וְאַכְלִינְהוּ וְאַשְׁקִינְהוּ וּמָךְ לְהוּ בִסְתַּרְקֵי. לְצַפְרָא כַרְכִינְהוּ וְאַיתִינְהוּ לְשׁוּקָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לְשַׁימִינְהוּ מַר. אֲמַר לְהוּ: הָכֵי וְהָכֵי שָׁווּ. אָמְרוּ לוֹ: דִּלְמָא שָׁווּ טְפֵי? אֲמַר לְהוּ: בְּהָכֵי שָׁקְלֵי לְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: בְמַאי חֲשַׁדְתִּינָן? אֲמַר לְהוּ: אֲמִינָא, מִילְתָא דְמִצְוָה אִית לְהוּ לְרַבָּנָן וּכְסִיפָא לְהוּ מִילְתָא לְמֵימָר. אָמְרוּ לֵי:הּ לִשְׁקְלִינְהוּ מַר. אֲמַר לְהוּ: מֵהַהִיא שְׁעְתָּא אֲסַחְתֵיהּ לְדַעְתִּי מִינָאִי וְיְהַבִיתִינְהוּ לִצְדָקָה. חָלשׁ דַּעְתֵּיהּ דְרָבָא בִּדְאַבַּיֵּי. אָמְרוּ לֵיהּ: מִסְתַּיָךְ דְּקָא מִגְנָא זְכוּתָךְ אֲכוּלָא כְּרַכָּא.

רְאוּ כַּמָּה הָיוּ מַעֲשָׂיו טוֹבִים. וּגְדוֹלָה שֶׁבְּכֻלָּם אֵיךְ הָיָה דָנָם לְכַף זְכוּת בְּדָבָר זֶה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּפִרְקָא קַמָּא דְּאָבוֹת (משנה ו): וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

וְזֶהוּ סִבַּת מְנִיעַת הַקְּטָטָה בֵּין הַחֲבֵרִים וְרִבּוּי הַשָּׁלוֹם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכַף זְכוּת, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק מְפַנִּין (קכז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת דָּנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן לַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן וְנִשְׂכַּר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנַי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. תֵּן לִי בְּהֵמוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי בְּהֵמוֹת. תֵּן לִי קַרְקָעוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי קַרְקָעוֹת. אֲמַר לֵיהּ: תֵּן לִי פֵרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. תֵּן לִי כָרִים וּכְסָתוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. הִפְשִׁיל טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ לְבֵיתוֹ. וְאַחַר הָרֶגֶל נָטַל שְׂכָרוֹ בְּיָדוֹ וְעִמּוֹ מַשְׂאוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֵּן לִי שְׂכָרִי" וְאָמַרְתִּי לְךָ "אֵין לִי" - בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְרַקְמַטְיָא בְזוֹל נִזְדַמֵּן לְרַבִּי וְלָקַח בָּהֶן. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֵּן לִי בְהֵמוֹת". וְאָמַרְתִּי לְךָ "אֵין לִי" - בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻשְׂכָּרוֹת הֵן בְּיַד אַחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לִי "תֵּן לִי קַרְקָעוֹת" וְאָמַרְתִּי לְךָ "אֵין לִי" - בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מוּחְכָרוֹת הֵן בְּיַד אַחֵרִים. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֵּן לִי פֵרוֹת" וְאָמַרְתִּי לְךָ "אֵין לִי" - בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָן מְעֻשָּׂרוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֵּן לִי כָרִים וּכְסָתוֹת" וְאָמַרְתִּי לְךָ "אֵין לִי" - בָּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי? אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ רַבִּי כָּל נְכָסָיו לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהִדַּרְתִּי כָּל נְכָסַי מִפְּנֵי הוֹרְקְנוֹס בְּנִי, שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁבַּדָּרוֹם וְהִתִּירוּ לִי אֶת נִדְרִי. וְאַתָּה שֶׁדַּנְתַּנִּי לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לְכַף זְכוּת.

תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁפָּדָה רִיבָה אַחַת בַּת יִשְׂרָאֵל וְלַמָּלוֹן הִשְׁכִּיבָה תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו. לְמָחָר יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁכַּבְתִיהָ אֶצְלִי - בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָרַבִּי. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי - בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ רָאָה רַבִּי קֶרִי. אָמַר לָהֶם: כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת.

תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת הֻצְרַךְ דָּבָר לַחֲכָמִים אֵצֶל מַטְרוֹנִיתָא אַחַת שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִים אֶצְלָהּ. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ אֶצְלָהּ? אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אֲנִי אֵלֵךְ. הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְתַלְמִידָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתָהּ חָלַץ תְּפִלָּיו בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנַס וְנָעַל דֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם. אַחַר שֶׁיָּצָא, יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁחָלַצְתִּי תְּפִלַּי - בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי? כְּסָבוּר רַבִּי, דִּבְרֵי קְדוּשָׁה אַל יִכָּנְסוּ בִמְקוֹם הַטּוּמְאָה. בְּשָׁעָה שֶׁנָּעַלְתִי דֶלֶת אַחֲרַי - בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא דְּבַר מַלְכוּת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבַלְתִּי - בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי? אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא נִתְזָא צִינוֹרָא מִפִּיהָ עַל בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף זְכוּת הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לְכַף זְכוּת.

לָמַדְנוּ כַּמָּה טוֹב לָדוּן לְאָדָם כָּשֵׁר לְכַף זְכוּת וְיִגְרֹם אַהֲבָה וְאַחְוָה בֵּין הַחֲבֵרִים. וְהַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים הוּא רַע וְנֶעֱנָשׁ בְּגוּפוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק הַזּוֹרֵק (צז, א): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי" וגו' (שמות ד, א), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, כְּבָר יִשְׂרָאֵל הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה"' (שם יד, לא), בְּנֵי מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: "וְהֶאֱמִן בַּה"' (בראשית טו, ו); אֲבָל אַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין, דִּכְתִיב: "יַעַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" (במדבר כ, יב). וְלָקָה, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא־נָא יָדְךָ" וגו' (שמות ד, ו).

וּמִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ - מֻכְפָּל שְׂכָרוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק כָּל כִּתְבֵי (שבת קיח, ב): אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ.

פרק שלישי[עריכה]

הֶרְגֵּל הַיְּשִׁיבָה וְהַלְּוָיָה עִם הַחֲבֵרִים הִיא סִבָּה לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה בֵינֵיהֶם. וְאִם יַרְגִּילוּ דִבּוּרָם בְּדִבְרֵי תוֹרָה תִּהְיֶה הָאַהֲבָה יְתֵירָה. וְגַם כְּשֶׁיִּפָּטְרוּ לְדַרְכָּם כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ יְדַבְּרוּ בִּדְבַר הֲלָכָה וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִזְכְּרֶנּוּ וְיַתְמִיד הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (לא, א): תָּאנֵי מַר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: לְעוֹלָם אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ זוֹכְרוֹ.

רַב פַּפָּא אַלְוֵהּ לְרַב שִׂימֵי בַּר אַשֵּׁי מִפּוּם נַהֲרָא וְעַד בֵּי צִינִיָאתָא דְבָבֶל. כִּי מְטָא הָתָם אֲמַר לֵיהּ: וַדַּאי, דְּאַמְרִיתוּ הַנֵּי בֵּי צִינִיָאתָא דְבָבֶל אִיתְנְהוּ מִשְׁנֵי דְאָדָם הָרִאשׁוֹן? אֲמַר לֵיהּ: אַדְכַּרְתָּן מִילְתָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם" (ירמיה ב, ו)? מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָבַר בָּהּ אִישׁ, מֵהֵיכָן יֵשֵׁב אָדָם שָׁם? אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֵישֵׁב - נִתְיַשְּׁבָה, וְשֶׁלֹּא גָזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֵישֵׁב - לֹא נִתְיַשְּׁבָה.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, [פֶּרֶק אַל יִפָּטֵר]: אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵאֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרוֹ.

וּכְשֶׁאַהֲבָה הִיא גְדוֹלָה בֵּין הַחֲבֵרִים מְבָרֵךְ כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁנִּפְטָרִין לְדַרְכָּם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ה, ב): רַב נַחְמָן וְרַב יִצְחָק הֲווּ יָתְבֵי בִסְעוּדָתָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא לָן מַר מִילֵי דְאַגַּדְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: הָכֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בִכְדִי סָפְדֵי סָפְדַיָא וְחָנְטוּ חָנְטַיָא וְקָבְרוּ קָבְרַיָּא? אֲמַר לֵיהּ: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ: "וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וגו' וְאַל־ תֵּחַת וגו' וְאֶת־זַרְעֲךָ" וגו' (ירמיה ל, י), מֵקִישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַּרְעוֹ בַחַיִּים אַף הוּא בַחַיִּים. כִּי הֲווּ מִיפְטְרֵי מֵהַדָּדֵי אֲמַר לֵיהּ: לִיבָרְכָן מַר. אֲמַר לֵיהּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְצָמֵא וְעָיֵף, וּמָצָא אִילָן גָּדוֹל, שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתָה מִמֵּימָיו וְיָשַׁב בְּצִלּוֹ. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמַר לוֹ: אִילָן אִילָן, בַּמֶּה אֲבָרֶכְךָ? אִם אוֹמַר, שֶׁיְּהוּ פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִין - הֲרֵי פֵרוֹתֶיךָ מְתוּקִין; שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה - הֲרֵי צִלְּךָ נָאֶה; שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ - הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן, שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִים מִמְּךָ יִהְיוּ כְמוֹתְךָ. אַף אַתָּה בַּמֶּה אֲבָרֶכְךָ? אִם בְּתוֹרָה - הֲרֵי תוֹרָה; אִם בְּעֹשֶׁר - הֲרֵי עֹשֶׁר; וְאִם בְּבָנִים - הֲרֵי בָנִים; אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל (עא, א): אָמַר רַב, דְּכִי מִיפְטְרִי רַבָּנָן מִפּוּמְבְּדִתָא אָמְרֵי: מְחַיֶּה חַיִּים יִתֵּן לְךָ חַיִּים אֲרוּכִים וּמְתֻקָּנִים.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה (ברכות יז, א): כִּי הֲווּ מִיפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַבִּי אַמֵּי, וְאָמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַבִּי חֲנַנְיָא, הֲווּ אָמְרִין הָכֵי: רַבֵּינוּ, עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְחַיֶּיךָ, אַחֲרִיתְךָ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְתִקְוָתְךָ לְדוֹר דּוֹרִים. פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת שִׂפְתוֹתֶיךָ יַבִּיעוּ דַעַת, לְשׁוֹנְךָ תַּרְחִישׁ רְנָנוֹת. לִבְּךָ יֶהֱגֶה בִינָה, כִּלְיוֹתֶיךָ תַּעֲלֹזְנָה מֵישָׁרִים, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה וְרַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין.

כִּי הֲווּ מִיפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַב חִסְדָּא, וְאָמְרֵי לָהּ מִבֵּי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרֵי הָכֵי: "אַלּוּפֵינוּ" (תהלים קמד, יד). וגו', מַאי " אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים", רַב וּשְׁמוּאֵל, וְאָמְרֵי לָהּ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אֲמַר: "אַלּוּפֵינוּ" בַּתּוֹרָה, וּ"מְסֻבָּלִים" בְּמִצְווֹת; וְחַד אֲמַר: "אַלּוּפֵינוּ" בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, וּ"מְסֻבָּלִים" בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. מַאי "אֵין פֶּרֶץ" (שם)? שֶׁלֹּא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ דוֹאֵג: "וְאֵין יוֹצֵאת" (שם), שֶׁלֹּא תְּהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אֲחִיתֹפֶל; "וְאֵין צְוָחָה" (שם), שֶׁלֹּא תְהֵא סִיעָתֵנוּ כְּסִיעָתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ גֵחֲזִי; "בִּרְחֹבֹתֵינוּ" (שם), שֶׁלֹּא יְהֵא לָנוּ בֵן וְלֹא תַלְמִיד שֶׁמַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָרַבִּים, כְּיֵשׁ"וּ הַנּוֹצְרִי.

וְאִם יִפָּטֵר הַתַּלְמִיד מֵהָרַב וְלָן בְּאוֹתָהּ הָעִיר חַיָּב לָשׁוּב אֶצְלוֹ לְמָחֳרַת לִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, כִּדְאָמְרִינָן נַמֵּי בְפִרְקָא קַמָּא דְּמוֹעֵד קָטָן (ט, א): רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַרְמַאי וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וכו', אִיפְטוֹר מִינֵיהּ מֵאוּרְתָּא וּבְצַפְרָא וכו'. כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בִּכְלָל שֶׁל נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה, חֵלֶק ה', פֶּרֶק ב' (סימן קעח). וּבָזֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ יַרְבֶּה הָאֲהָבָה וְהַשָּׁלוֹם.