מנורת המאור (אבוהב)/הנר החמישי/חתימה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת דָּבָר קַל וְדָבָר חָמוּר, לַיָּחִיד וְלָרַבִּים, כְּשֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כְּהִלְכָתָהּ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לִמְשׁוּבָתוֹ. וְזֶהוּ חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַחוֹטְאִים, שֶׁמּוֹחֶה עֲוֹנָם וְלֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ לְעוֹלָם וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמֹר כָּל תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה.

וְיִזָּהֵר אָדָם מֵהַדְּבָרִים הַמְּעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם מֻבְדָּלִים לַחֲמִשָּׁה פָנִים: הַפָּן הָאֶחָד, מִגֹּדֶל הֶעָוֹן, שֶׁהוּא עָנְשׁוֹ שֶׁאֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. הַפָּן הַשֵּׁנִי, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁנּוֹעֲלִים דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶם. הַפָּן הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי חָטָא כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ. הַפָּן הָרְבִיעִי, בִּדְבָרִים שֶׁהֵם קַלִּים בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם וְהוּא חוֹטֵא בָהֶם וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא. הַפָּן הַחֲמִשִּׁי, בִּדְבָרִים הַמּוֹשְׁכִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּכְשֶׁיַּתְחִיל לִדָּבֵק בָּהֶם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹשׁ. וְאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה פָנִים חִלְּקָם הָרַמְבַּ"ם זַ"ל אֶל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְבָרִים, בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה שֶׁל מִשְׁנֵה תוֹרָה.

וְאַל יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרוּחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁעָשָׂה, אֶלָּא יַאֲמִין בְּוַדַּאי שֶׁהוּא אָהוּב וְנֶחְמָד וְיָדִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְאוּלַי שְׂכָרוֹ כָּפוּל, מִפְּנֵי שֶׁטָּעַם טַעַם חֵטְא וְכָבַשׁ יִצְרוֹ וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ. כִּדְגָרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ תְּהִלִּים (שו"ט, יח): "לַמְנַצֵּחַ [עַל־שֹׁשָׁנִים] לִבְנֵי־ קֹרַח מִשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת" (תהלים מה, א), בּוֹא וּרְאֵה בִּבְנֵי קֹרַח, שֶׁעַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה לֹא נִקְרְאוּ יְדִידִים, מִשֶּׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה נִקְרְאוּ יְדִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמְנַצֵּחַ [עַל־שֹׁשַׁנִּים] לִבְנֵי וגו'. לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע" וגו' (שם לב, א). "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה" (משלי טו, כד), אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, שֶׁנִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִמְלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי־קֹרַח לֹא־ מֵתוּ" (במדבר כו, יא). לָמָּה? שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ לַעֲצַת אֲבִיהֶם. וּבָאֲחֵרִים כְּתִיב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" (שם טז, לג). אֲבָל אֵלּוּ שֶׁנִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה נִמְלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ" וגו' (תהלים לד, ו).

וְכֵן דָּוִד כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל לְמַעְלָה נִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע" וגו'. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הָרְשָׁעִים שֶׁנִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה נִמְלְטוּ, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר: אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת" (דניאל ד, לא) וְנִקְרַע מִקְּצַת גְּזַר דִּינוֹ. וּמָה אִם הָרְשָׁעִים, שֶׁחַיָּבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים לְמַעְלָה מוֹחֵל לָהֶם; לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי קְדֻשָּׁה, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אִם מִסְתַּכְּלִין לְמַעְלָה וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם? וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה דָּוִד מַשְׂכִּיל, פֵּרַשׁ מֵעֲוֹנוֹ וְהִתְוַדָּה עָלָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְאָמַר: "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי" וגו' (תהלים נא, ו), מָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְחִיק אֶת הַחַטָּאִים בָּה מְקָרֵב אֶת הַשָּׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי" (הושע ב, א).

וְגָרְסִינָן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה: שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כִּי מִדַּת בָּשָׂר וָדָם; שְׁנַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֶחָד מְלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא וְאֶחָד מְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁלֹּא כָּל הַמְלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא מְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא וְלֹא כָל הַמְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא מְלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא וּמְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא, הַפֶּה שֶׁאָמַר: "הוֹי גּוֹי חֹטֵא" (ישעיה א, ד) הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק" (שם כו, ב): הַפֶּה שֶׁאָמַר: "עַם כֶּבֶד עָוֹן" (שם א, ד); הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: "וְעַמֵּךָ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם ס, כא): הַפֶּה שֶׁאָמַר: "בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (שם א, ד): הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: "וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה"' (שם נד, יג); הַפֶּה שֶׁאָמַר: "גַּם כִּי־תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (שם א, טו); הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (שם סה, כד); הַפֶּה שֶׁאָמַר: " חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי" וגו' (שם א, יד); הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר: "וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה"' (שם סו, כג).

סליק נר חמישי