מנורת המאור (אבוהב)/הנר החמישי/הכלל הראשון: בדבר התשובה

וְנֶחְלָק לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בַּחֲרָטָה; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בָּעֲזִיבָה; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בַּצּוֹמוֹת; הַחֵלֶק הָרְבִיעִי, בִּשְׂכָרָה

החלק הראשון

בחרטה

וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים

פרק ראשון

כַּאֲשֶׁר מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּחֹלִי הַגּוּף, אִם לֹא יַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וִידַמֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בָּרִיא, אוֹ יַרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְבַקֵּשׁ רְפוּאָה וְיִמָּשֵׁךְ אַחַר הֲנָאוֹתָיו, שֶׁיִּטְבַּע בְּגוּפוֹ הַחֹלִי עַד שֶׁיָּמוּת בְּסִבָּתוֹ בְּלִי סָפֵק; כֵּן יֶאֱרַע לַחוֹלֶה בְּחֹלִי הַנֶּפֶשׁ. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בְּחָלְיָם וִידַמּוּ שֶׁהֵם בְּרִיאִים וְאֵינָם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרַע, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ" (משלי ד, יט) וְאוֹמֵר: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת" (שם יד, יב). וְיֵשׁ מִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּחָלְיוֹ וּבִהְיוֹתוֹ שָׁטוּף בְּתַאֲווֹת לֹא שָׂם לִבּוֹ לְרַפְּאוֹ אֶלָּא לְרַוּוֹת צְמָאוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח).

וְגַם כְּמוֹ שֶׁחוֹלֵי הַגּוּפוֹת יְדַמּוּ לְמָתוֹק שֶׁהוּא מַר וּלְמַר שֶׁהוּא מָתוֹק וְיִמְאֲסוּ הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִיאוּת וְיִתְאַוּוּ לְאוֹתוֹ שֶׁמְּסַבֵּב הַחֲלָאִים, כָּךְ חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ יְדַמּוּ בְּמַה שֶׁהוּא רַע שֶׁהוּא טוֹב וּבְמַה שֶּׁהוּא טוֹב שֶׁהוּא רַע וּמוֹאֲסִים בַּטּוֹב לְנַפְשָׁם וּבוֹחֲרִים בָּרַע. וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם נֶאֱמַר: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע" וגו' (ישעיה ה, כ).

וְגַם כֵּן מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּחֹלִי גוּפוֹ וּמִתְחָרֵט מֵהַדֶּרֶךְ הַהִיא אֲשֶׁר בָּהּ נוֹלַד הַחֹלִי בְּגוּפוֹ וְחָפֵץ לְרַפְּאוֹתוֹ, עַל כָּל פָּנִים יְבַקֵּשׁ רוֹפֵא לָתֵת לוֹ עֵצָה בַדָּבָר וְיִבְרַח מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר לוֹ כִּי בְסִבָּתָם אֵרַע בְּגוּפוֹ הַמִּקְרִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר שִׁנּוּ אֶת מִזְגּוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בִּבְרִיאוּתוֹ. כָּךְ מִי שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה וְאַחַר כָּךְ הִרְגִּישׁ בְּחֹלִי נַפְשׁוֹ וּמִתְחָרֵט עַל עֲווֹנוֹתָיו יְבַקֵּשׁ רְפוּאָה לְחָלְיוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַחֲכָמִים, שֶׁהֵם רוֹפְאֵי הַנֶּפֶשׁ, וְיִתְּנוּ לוֹ עֵצָה בַּדָּבָר.

נִמְצָא שֶׁהַחֲרָטָה אֲשֶׁר בָּאָה אֶל לִבּוֹ מֵהַדֶּרֶךְ הָרָעָה אֲשֶׁר הָיָה הוֹלֵךְ וְהִכִּיר רֹע מַעֲשָׂיו וְנִחָם מֵהֶם, זֶה סִבֵּב לוֹ דְּבַר הַתְּשׁוּבָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְחֹלִי הַגּוּף, שֶׁמִּי שֶׁהִרְגִישׁ בִּשְׁגִיאָה קְטַנָּה אוֹ בִּמְעַט מִשִּׁנּוּי מִזְגּוֹ וְשָׁב מִיָּד מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּרָפֵא מִיָּד, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְבַּע בְּגוּפוֹ הַחֹלִי; כֵּן מִי שֶׁהִרְגִיל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּבָא לְיָדוֹ חֵטְא בְּשׁוֹגֵג אוֹ לְתֵאָבוֹן וְהִרְגִּישׁ בּוֹ מִיָּד וְנִתְחָרֵט מִמֶּנּוּ, קַלָּה בְעֵינָיו הַתְּשׁוּבָה וְלַחֲזֹר לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, לְפִי שֶׁלֹּא הֻרְגַּל כָּל כָּךְ בִּמְשׁוּבָה.

וְכָךְ יֶאֱרַע לְתַלְמִיד חָכָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (ברכות י, א): תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַלַּיְלָה, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּיּוֹם, שֶׁמָּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. "שֶׁמָּא" סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְכָל זֶה לְפִי שֶׁמַּרְגִּישׁ מִיָּד הַשְּׁגִיאָה וְחוֹזֵר מִמֶּנָּה וְאֵינוֹ מֻרְגָּל בִּמְשׁוּבָה, שֶׁהַמֻּרְגָּל בָּהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁנַּעֲשֵׂית לוֹ הָעֲבֵרָה כְּהֵתֶּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ - הֻתְּרָה לוֹ. הֻתְּרָה לוֹ סַלְקָא דַּעְתָּךָ? אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אֲבָל הַמִּתְחָרֵט מִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה גְמוּרָה נֶחֱשֶׁבֶת לוֹ כְּמִי שֶׁעָבַר בְּשׁוֹגֵג וּמוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד. וְעַל תְּשׁוּבָה כָּזֹאת נֶאֱמַר: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה" וגו' (ירמיה ג, כב), כִּדְאִיתָא לְעֵיל (סימן כט), בִּשְׁאֵלַת רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ.

וְגַם נֶאֱמַר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" וגו' (הושע יד, ב). וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁהַזְּדוֹנוֹת, נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" וגו'. וּמִכְשׁוֹל - רוֹצֶה לוֹמַר שׁוֹגֵג.

וְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָא (כה, קסג, ב): אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ", אֲפִילוּ כָּפַרְתָּ בָּעִקָּר. אָמַר רַבִּי אֱלְעָזָר: בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם עוֹמֵד וּמְבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים וּלְאַחַר זְמַן הוּא מְבַקֵּשׁ לְהִתְרַצּוֹת לוֹ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מְבַזֶּה אוֹתִי בָּרַבִּים וּמִתְרַצֵּת לִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ! לֵךְ וְהָבֵא אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁבִּזִּיתַנִי בִּפְנֵיהֶם וַאֲנִי מִתְרַצֵּית לְךָ; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כָךְ, אָדָם מְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּשּׁוּק וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה תְשׁוּבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וַאֲנִי מְקַבֶּלְךָ.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בִּפְסִיקְתָא (שם, קנז, א): "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ", מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת וְהָיָה בָהּ זָקֵן וְהָיָה מַזְהִיר לְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה וְאוֹמֵר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ. כָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ לוֹ נִצּוֹל, וְכָל מִי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵעַ לוֹ - הָיוּ הַגְּיָסוֹת בָּאִים עָלָיו וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ. וּלְפִיכָךְ הַנָּבִיא צָוַח וְאָמַר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

תָּאנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה"' וגו' (ירמיה יז, יג), מַה הַמִּקְוֶה הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה. לְכָךְ הוֹשֵׁעַ מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

וְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּא, פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב (פד, יט): "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבּוֹר" (בראשית לז, כט), הֵיכָן הָיָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ וְכֵיוָן שֶׁנִּפְנָה, הָלַךְ וְהֵצִיץ בַּבּוֹר, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבּוֹר". אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְשׁוּבָה וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ, שֶׁבֶּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה, וְאֵי זֶהוּ? זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

וְעַל תְּשׁוּבָה כָזֹאת אָמְרוּ, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, א): אָמַר רַבִּי לֵוִי: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

פרק שני

כָּל זְמַן שֶׁיִּתְחָרֵט אָדָם מֵחַטֹּאתָיו וְיַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָתוֹ נִרְצֵית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִלְבָד שֶׁיִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֲבָל הִיא עַל שֶׁבַע מַעֲלוֹת, זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ.

הַמְּעֻלָּה וְטוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּם הִיא אוֹתָהּ שֶׁנַּעֲשֵׂית תֵּכֶף לַמְּשׁוּבָה, כְּפִי הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְהִיא מְקֻבֶּלֶת מִיָּד. וְעַל תְּשׁוּבָה כָזֹאת, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, א) וּבְפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לד, ב) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד. רוֹצֶה לוֹמַר, לְפִי שֶׁהַצַּדִּיק גָּמוּר שֶׁלֹּא חָטָא מֵעוֹלָם, הוּא בַּעֲבוּר שֶׁיִּצְרוֹ אֵינוֹ מִתְאַוֶּה לַדָּבָר, וְאוּלַי שֶׁאִם בְּטִבְעוֹ יְהֵא חַם וְיִכְסֹף לְעֶרְוָה לֹא יוּכַל לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא חַם בְּטִבְעוֹ וּמִתְאַוֶּה לְמִשְׁגָּל - בְּרָחְקוֹ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל צַעַר גָּדוֹל, וְעַל דָּא אָמְרוּ: לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא (אבות סו"פ ה). וְגַם לָזֶה קְרָאוּהוּ יוֹתֵר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וְאָדָם כָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּא לְיָדוֹ בְּהִרְהוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה חֵטְא בְּאֹנֶס טִבְעוֹ וּמִיָּד בְּגֹדֶל שִׂכְלוֹ נִתְחָרֵט וְשָׁב, נִקְרָא גָּדוֹל עַל גְּבוּרָתוֹ, שֶׁהוּא יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ בְּיִרְאַת הַחֵטְא. וְרַבִּי אֲבָהוּ דִּבֵּר עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא בִּדְבָרִים הַתּוֹרָנִיּוֹת, כְּאוֹתָם שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִכְתְּבוּ לֹא הָיוּ מְחֻיָּבוֹת בַּשֵּׂכֶל, כְּגוֹן עֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אֲבָל בִּדְבָרִים הַשִּׂכְלִיּוֹת, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִגְזְרוּ רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת וּלְשָׁמְרָם לְפִי שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב - הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִכְסֹף אֲלֵיהֶם מְעִידָה עָלֶיהָ שֶׁהִיא חֲסֵרָה וּמַרְשַׁעַת, וּמוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָהּ תְּכוּנָה רָעָה, שֶׁמִּתְאַוָּה לִדְבָרִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל, וְעַל נֶפֶשׁ כָּזֹאת נֶאֱמר: " נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע" (משלי כא, י). וְהֶחָסִיד שֶׁאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לָהֶן, עָלָיו נֶאֱמַר: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (שם שם, טו). וְעִם כָּל זֶה אִם נִתְחָרֵט מִיָּד וְעָשָׂה תְשׁוּבָה מוֹחֲלִין מִיָּד. וְזֹאת הִיא הַתְּשׁוּבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הַשֶּׁבַע מַעֲלוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב בַּחֵטְא.

וְהַמַּעֲלָה הַשֵּׁנִית, מִי שֶׁהָטְבַּע בְּחֵטְא יָמִים רַבִּים אוֹ שָׁנִים, אֲבָל שָׁב בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ בְּעוֹדֶנּוּ בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ וְנִתְחָרֵט מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָרָע וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָשָׂה תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עָלָיו נֶאֱמַר: "וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶיךָ בִּמֵי בְּחוּרֹתֶיךָ" וגו' (קהלת יב, א). רוֹצֶה לוֹמַר, בְּעוֹד שֶׁאַתָּה בְּתָקְפְּךָ וְרַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאֵינְךָ עוֹזְבָהּ בְּסִבַּת מוֹנֵעַ אֶלָּא בְּיִרְאַת חֵטְא. וְעַל דָּא אָמְרוּ בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פ, ב): הֵיכֵי דָמֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה? כְּגוֹן שֶׁבָּא דְבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ וּפֵרַשׁ הֵימֶנָּה. מַחֲזֵי רַב יְהוּדָה: בְּאוֹתוֹ פֶרֶק וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהַבַּחֲרוּת וְהָאִשָּׁה עוֹמְדִין וְאֵין דָּבָר מוֹנֵעַ.

הַמַּעֲלָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁעֲדַיִן הוּא בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ אֲבָל אֵינָהּ מְזֻמֶּנֶת לְפָנָיו הָעֲבֵרָה כְּבָרִאשׁוֹנָה, אוֹ הוּא בּוֹשׁ מִבְּנֵי אָדָם לִרְדֹּף אַחַר יִצְרוֹ כְּבַתְּחִלָּה וְסָר מִדֶּרֶךְ זֶה מְעַט מְעַט, גַּם זֶה תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת. אַף־עַל־פִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ מוֹנֵעַ, כֵּיוָן שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר: "וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו" (זכריה ט, ז) וְגַם עָלָיו נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי־ אִישׁ יָרֵא אֶת־ה"' (תהלים קיב, א) וְדָרְשׁוּ עָלָיו בִּפְרִיקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יט, א): "אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־ה"' אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: אַשְׁרֵי שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה כְּשֶׁהוּא אִישׁ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אַשְׁרֵי מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ כְּאִישׁ.

הַמַּעֲלָה הָרְבִיעִית, הַשָּׁב בְּאֵימַת צָרוֹת, אוֹ בְּאֵימַת מוֹכִיחִין, אוֹ בְּאֵימַת גְּזֵירָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עוֹרְרוּ לִבָּם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁהוֹכִיחָם יוֹנָה הַנָּבִיא וְאָמַר לָהֶם: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" (יונה ג, ד) מִיָּד "וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בַּה"' (שם שם, ה); וְגַם אֵלּוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁבוּ מֵאֵימַת הַגְּזֵירָה, נִתְרַצֵּית תְּשׁוּבָתָם, לְפִי שֶׁנִּתְחָרְטוּ וְשָׁבוּ מֵעֲוֹנָם. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם אֱלֹהִים עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת־לָהֶם וְלֹא עָשָׂה" (שם שם, י). וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִּיּוֹת הָאֵלּוּ (תענית טז, א):: אַחֵינוּ, לֹא שַׂק וְלֹא תַעֲנִית גּוֹרְמִין, אֶלָּא תְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים גּוֹרְמִין. וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם" אֶלָּא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה".

הַמַּעֲלָה הַחֲמִּישִׁית, הַמִּתְחָרֵט מֵחֲטֹאתָיו מֵאַחַר שֶׁבָּאוּ צָרוֹת רַבּוֹת עָלָיו וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָהּ מוֹעִילָה בֵּין אִישׁ לַחֲבֵרוֹ תְּשׁוּבָה כָזֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יִפְתָּח: "וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם" (שופטים יא, ז) - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרֹב חַסְדּוֹ עַל בְּרוּאָיו מְקַבְּלָהּ, כְּדִכְתִיב: "בַּצַר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה [בְּאַחֲרִית הַיָּמִים] וְשַׁבְתָּ עַד־ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ד, ל). וְעַל דָּא אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"ד, מי"א): תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.

הַמַּעֲלָה הַשִּׁשִּׁית, הִיא הַשָּׁב בִּימֵי זִקְנוּתוֹ, כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָעֲבֵרוֹת מִפְּנֵי חֲלִישׁוּתוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אִם נִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בְבַחֲרוּתוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל לִבּוֹ - תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּא" וגו' (תהלים צ, ג), רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַד הַזְּמַן שֶׁאָדָם נִדְכָּא וְנֶחֱלָשׁ; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אוֹמֵר: " שׁוּבוּ בְנֵי־אָדָם" (שם), וְעַל דָּא גָרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (מ, ב): רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִילוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּמָרַד בָּאַחֲרוֹנָה אִבֵּד אֶת כָּל הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת הַצַּדִיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ" (יחזקאל לג, יב); וַאֲפִילוּ רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה, אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם רֶשַׁע, שֶׁנֱּמַר: "וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא־יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ" (שם). וְנֶהֶוֵי כְּמֶחֱצָה זְכֻיּוֹת וּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּתוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת.

הַמַּעֲלָה הַשְּׁבִיעִית הִיא הַפְּחוּתָה שֶׁבְּכֻלָּם, מִי שֶׁלֹּא נִתְחָרֵט כָּל יָמָיו וְעָמַד בְּפִשְׁעוֹ אֲשֶׁר בּוֹ עַד בִּרְאוֹתוֹ כִּי קָרוֹב עִתּוֹ לָמוּת. וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּאָבוֹת (פ"ב, מ"י): שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶּרֶק בַּמֶּה מַדְּלִיקִין (שבת לב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֶּה עַל כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק, יְהֵא דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמוֹ שֶׁנִּמְסָר לְסַרְדְּיוֹט. חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ, יְהֵא דוֹמֶה כְּמִי שֶׁנְתָנוּהוּ בְּקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל, יְהֵא דוֹמֶה כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֵשׁ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים - נִצָּל, וְאִם לָאו - אֵינוֹ נִצָּל. וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף וגו' וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר" (איוב לג, כג־כד). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ לְחוֹבָה וְאֶחָד לִזְכוּת - נִצַּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף". וְגַם אָמַר אֱלִיהוּא "וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים [וגו'] יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ" (שם שם, כב־כו). רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאֲפִילוּ יַגִּיעַ לוֹ זְמַנּוֹ לָמוּת, אִם יָשׁוּב וְיֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַ וְיִרְצֵהוּ וְיִמְחֹל עֲווֹנוֹתָיו. לָמַדְנוּ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה מֵאֱלִיעֶזֶר בֶּן דּוּרְדָּיָא, בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יז, א), בַּחֲתִימַת נֵר רִאשׁוֹן (סימן כט).

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבוֹת הָאֵלּוּ הֵם חֲלוּקוֹת, מְקֻבָּלוֹת הֵם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַעֲלָתוֹ בִּקְדִימָה וְאִחוּר. אֲבָל הָעוֹמֵד בְּרִשְׁעָתוֹ אֲפִילוּ בְּיוֹם הַמִּיתָה וְנִפְטָר בְּלֹא תְשׁוּבָה זֶהוּ אַפִּיקוֹרוֹס גָּמוּר, שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּיוֹם הַדִּין וּמַשְׁחִית גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ לְהַכְעִיס וְנִדּוֹן בְּגֵיהִנֹּם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וְעַל כֵּן הִזְהִיר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ וְאָמַר: "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה כִּי־אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה" (קהלת ט, י). רוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה - עֲשֵׂה, כְּלוֹמַר, שֶׁתָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּכָל זְמַן שֶׁתּוּכַל לְהַקְדִּים יוֹתֵר, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם כְּשֶׁתַּעֲמוֹד בְּכֹחֲךָ, כִּי אַחַר שֶׁיִּפָּטֵר אֵין תְּשׁוּבָה וְלֹא תַקָּנָה בַּשְּׁאוֹל שֶׁהוֹלֵךְ, אִם לֹא עֲשָׂאָה בְּחַיָּיו. וְלָזֶה רָמְזוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"ד, מ"ז): הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. כְּלוֹמַר, שֶׁבַּטְּרַקְלִין אֵין שׁוּם תִּקּוּן. עַל כֵּן זָעַק הַנָּבִיא וְאָמַר: "שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל לג, יא) וְאוֹמֵר: "וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל" (שם יח, לא), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְּלֹא תְשׁוּבָה, אֲבָל אִם שָׁבִין, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ שׁוֹבָבִין זְמַן רַב, רְפוּאָה יֵשׁ לְמַכַּתְכֶם, כְּדִכְתִיב: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מִשׁוּבֹתֵיכֶם" (ירמיה ג, כב).

פרק שלישי

כְּדֵי לְהַדְמוֹת בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם דְּבַר מִי שֶׁלֹּא חָטָא כָּל יָמָיו וְהַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים הַנִּבְדָּלִים, יוֹתֵר מֵהַשֶּׁבַע מַעֲלוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה, וּדְבַר מִי שֶׁלֹּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה בְּיָמָיו, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עִנְיָנִים נֶחְלָקִים זֶה מִזֶּה וְדוֹמִים בְּחִלּוּקָם, וְאֵרְעוּ לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לַחֲמֵשׁ כִּתּוֹת הַהוֹלְכִים בִּסְפִינַת הַיָּם, הִמְשִׁילוּם בַּמִּדְרָשׁ וְאָמְרוּ: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים בַּיָּם בִּסְפִינָה וְנִתְעַכְּבוּ בָהּ יָמִים רַבִּים וְלֹא הִגִּיעוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם. יוֹם אֶחָד נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה בַּיָּם וְהוֹלִיךְ הַסְּפִינָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּהּ, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְאִי אֶחָד בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהָיָה הַיָּם סוֹבֵב מִכָּל רוּחַ. וּבְאוֹתוֹ הָאִי הָיוּ אִילָנוֹת גְּבוֹהִים עַד מְאֹד וְהָיוּ נוֹשְׂאִים פֵּירוֹת וּמִינֵי מִגְדָּנוֹת, וְכָל מִין וָמִין נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל. וְהָיוּ בְּאוֹתוֹ הָאִי מַעְיְנוֹת מַיִם מְתוּקִים מִדְּבָשׁ וְהָיוּ מִתְגַּבְּרִים וְהוֹלְכִים וּמַשְׁקִים כָּל אוֹתוֹ הָאִי עַד שֶׁצָּמְחוּ דְּשָׁאָיו וְרָבוּ עִשְׂבוֹתָיו וְהֵנֵצוּ פֵרוֹתָיו וְשׁוֹשַׁנָּיו וְעַנְפֵי הָאִילָנוֹת שָׁלְחוּ יוֹנְקוֹתֵיהֶן וְשָׂרִיגֵיהֶן וְלָבְשׁוּ הֶעָלִין, וַעֲלֵיהֶם כָּל עוֹף כָּנָף פּוֹצֶה וּמְצַפְצֵף. וְהָיָה הַמָּקוֹם נֶחְמָד לָשֶׁבֶת בֵּין מַעְיְנוֹת הַמַּיִם תַּחַת צִלְלֵי הָאִילָנוֹת.

וְהָיוּ בַסְּפִינָה חָמֵשׁ כִּתּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם:

הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה לֹא רָצוּ לָצֵאת מִן הַסְּפִינָה וְלָלֶכֶת אֶל הָאִי, כִּי אָמְרוּ: אִם נֵצֵא מִן הַסְּפִינָה אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא רוּחַ וְתוֹלִיךְ אֶת הַסְּפִינָה וְנִשָּׁאֵר בָּאִי, וּבִשְׁבִיל נַחַת רוּחַ שֶׁל שָׁעָה שֶׁנִּהְיֶה בָאִי, בְּתַאֲוַת פֵּירוֹתָיו, נַפְסִיד עַצְמוּתֵנוּ אִם תֵּלֵךְ לָהּ הַסְּפִינָה וְנִשָּׁאֵר בָּאִי וְנָמוּת.

הַכַּת הַשְּׁנִיָּה יָצְאוּ מִן הַסְּפִינָה וְנִכְנְסוּ לָאִי, אֲבָל לֹא הִתְמַהְמְהוּ אֶלָּא אָכְלוּ מְעַט מֵהַפֵּרוֹת וְטִיְּלוּ מְעַט עַל הָאִי וְחָזְרוּ מִיָּד לַסְּפִינָה וּמָצְאוּ מְקוֹמוֹתָם שֶׁהִנִּיחוּ וְיָשְׁבוּ בָהֶם בְּרֶוַח, וְלֹא הִפְסִידוּ כְלוּם בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאִי.

הַכַּת הַשְּׁלִישִׁית יָצְאוּ מִן הַסְּפִינָה וְנִכְנְסוּ לָאִי וְאָכְלוּ מִפֵּירוֹת הָאִילָנוֹת וְטִיְּלוּ עַל הָאִי וְנִתְעַכְּבוּ לְשָׁם עַד שֶׁבָּאָה הָרוּחַ. וְהָיוּ הַמַּלָּחִים רוֹצִים לִנְהֹג סְפִינָתָם וּלְהַלֵּךְ לְדַרְכָּם, תָּקְעוּ הַמַּלָּחִים בַּחֲצוֹצְרוֹת, כְּמוֹ שֶׁדַּרְכָּם לִתְקֹעַ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת מִיָּד יָרְאוּ עַל נַפְשׁוֹתָם וְנִכְנְסוּ לַסְּפִינָה וּמָצְאוּ מְקוֹמוֹתָם שֶׁיָּשְׁבוּ בְנֵי אָדָם בְּמִקְצָתָם וַאֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לֵישֵׁב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, יָשְׁבוּ בֵינֵיהֶם בְּדֹחַק וְלֹא מָצְאוּ מְקוֹמוֹתָם בְּרֶוַח כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים.

הַכַּת הָרְבִיעִית הָיוּ אוֹכְלִים מִפֵּירוֹת הָאִילָנוֹת וְהָיוּ שָׁטִין בָּאִי וְהוֹלְכִין עַל כָּל עֲבָרָיו וְהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וְאוֹמְרִין: אַף־עַל־פִי שֶׁתָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת לֹא יֵלְכוּ עַד שֶׁיָּקִימוּ אֶת הַתֹּרֶן. הֵקִימוּ אֶת הַתֹּרֶן, אָמְרוּ: עֲדַיִן לֹא יֵלְכוּ עַד שֶׁיִּפְרְשׂוּ אֶת הַנֵּס. פָּרְשׂוּ אֶת הַנֵּס, אָמְרוּ: לֹא יֵלְכוּ עַד שֶׁיֹּאכְלוּ הַמַּלָּחִים. וּבְכָל זֶה יוֹשְׁבִין בָּאִי וְאוֹכְלִים מִפֵּרוֹתָיו וּשְׁכוּרִים בְּיֵין תַּאֲוָתָם, עַד שֶׁאָכְלוּ הַמַּלָּחִים וְנָהֲגוּ סְפִינָתָם וְהִתְחִילָה לָלֶכֶת. כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה הַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת, אָמְרוּ: אִם נַמְתִּין עַתָּה רֶגַע אֶחָד תֵּלֵךְ לָהּ הַסְּפִינָה וַהֲרֵי אָנוּ נִפְסָדִין וְכָלִין. מִיָּד רָצוּ אֶל שְׂפַת הָאִי וְנִכְנְסוּ בַּיָּם וְסִכְּנוּ עַצְמָן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַסְּפִינָה וְנִכְנְסוּ בָהּ וּמָצְאוּ מְקוֹמָן צַר וְיָשְׁבוּ בְדֹחַק, וְלֹא הָיָה לָהֶם רֶוַח כָּאַחֵרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּבוּ כָּל כָּךְ בָּאִי.

הַכַּת הַחֲמִישִׁית יָשְׁבוּ בָאִי, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין. וְלֹא נָתְנוּ אֶל לִבָּם לָשׁוּב אֶל הַסְּפִינָה עַד שֶׁהָלְכָה. וְנִשְׁאֲרוּ בָּאִי נָעִים וְנָדִים. וְעָבְרוּ יְמֵי הַחֹם וּבָאוּ יְמֵי הַקֹּר וְנָשְׁרוּ הַפֵּרוֹת מִן הָאִילָנוֹת וְיָבְשׁוּ הֶעָלִין וְנִשְׁאֲרוּ לְחֹרֶב בַּיּוֹם וּלְקֶרַח בַּלַּיְלָה. וְיָצְאוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּמְשׁוּנוֹת מִן הָאִי וְהָיוּ מַשְׁחִיתִין בָּהֶן וְטוֹרְפִין וְאוֹכְלִין מֵהֶם. וְנִשְׁאֲרוּ בּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים עַל שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ בַּסְּפִינָה וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. וְיָשְׁבוּ בָאִי עַד שֶׁכָּלוּ וְאָבְדוּ וְנִכְרְתוּ מִן הַסְּפִינָה וּמִן הָאִי.

וְכֵן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים דּוֹמִים לִסְפִינָה וְאִם יֵלֵךְ בְּתֹם לֵבָב וְיֵשֵׁב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ וְלֹא יַדִּיחֶנוּ יִצְרוֹ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, הֲרֵי זֶה נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם.

כָּךְ הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא רָצוּ לִכָּנֵס בָּאִי, הֵם הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא מִימֵיהֶם וְכָבְשׁוּ אֶת יִצְרָם וְלֹא הָלְכוּ אַחַר תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא יָשְׁבוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם וְשָׁמְרוּ מְקוֹמָם וְלֹא נִכְנְסוּ לָאִי, הַדּוֹמֶה לָעֲבֵרוֹת שֶׁמְּפַתִּין אֶת הָאָדָם בְּתַעֲנוּגֵיהֶם וְהַנִּמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם יֹאבַד, וְהַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם יִנָּצֵל.

וְהַכַּת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּכְנְסוּ לָאִי וְיָצְאוּ מִיָּד, דּוֹמִין לִבְנֵי אָדָם שֶׁחָטְאוּ וְטָעֲמוּ טַעַם הַחֵטְא וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה מִיָּד בִּימֵי בַּחֲרוּתָם. וְזוֹ הִיא תְשׁוּבָה מְעֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

וְהַכַּת הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִן הָאִי עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת בַּסְּפִינָה, דּוֹמִין לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה עַד עֵת זִקְנָתָם וַיִּרְאוּ שֶׁעִתָּם קָצֵר וְאָז יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ בְרִשְׁעָתָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה אֵין מְקוֹמָם בְּרֶוַח כְּמוֹ שֶׁלִּפְנֵיהֶם.

וְהַכַּת הָרְבִיעִית, שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִן הָאִי עַד שֶׁהִתְחִלָה הַסְּפִינָה לָלֶכֶת וְהָיוּ מַמְתִּינִין מִזְּמַן לִזְמַן עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם פְּנַאי לַעֲלוֹת בַּסְּפִינָה אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, דּוֹמִין לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה עַד שְׁעַת הַמִּיתָה. כִּי יִרְאוּ כִּי אָזְלַת יָדָם וְחַיֵּיהֶם חָלְפוּ וְאֵין לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מִפְּנֵי יִרְאָתָם מִן הַמָּוֶת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁתְּשׁוּבָתָן מוֹעִילָה לָהֶם, אֵין מְקוֹמָם כָּאֲחֵרִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם.

וְהַכַּת הַחֲמִשִּׁית, שֶׁיָּשְׁבוּ בָּאִי עַד שֶׁהָלְכָה הַסְּפִינָה וְנִשְׁאֲרוּ נָעִים וְנָדִים וּבוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים וְלֹא יוֹעִיל לָהֶם, דּוֹמִין לִבְנֵי אָדָם הַטְּבוּעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעֹמֶק תַּאֲוָתָם, הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרַע וְלֹא נָתְנוּ אֶל נַפְשָׁם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁמֵּתוּ בְּרִשְׁעָתָן וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָאֲבַדוֹן וְלַבֶּהָלָה וְנֶהְפַּךְ לָהֶם עֹנֶג הָעוֹלָם הַזֶּה לְתוֹלֵעָה וּלְרִמָּה, אוֹכֶלֶת בְּשָׂרָם וְשׂוֹרֶפֶת נִשְׁמָתָם, עַד שֶׁשָּׁבִין לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם כְּמוֹ שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאִי תַּעֲנוּגֵיהֶם לִשְׁפָטִים רָעִים, חֹרֶב בַּיוֹם וְקֶרַח בַּלַּיְלָה, חַיּוֹת רָעוֹת מְשֻׁנּוֹת, נְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.

וְגַם אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: " לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי", לְמִי שֶׁעוֹזֵב מָמוֹן הַרְבֵּה וְיוֹלִיךְ עִמּוֹ לַקֶּבֶר עֲוֹנוֹת הַרְבֵּה. וּמִי הוּא זֶה? זֶה הַכּוֹנֵס מָמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ" וגו' (ירמיה יז, יא). כִּי בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם לֹא מְלַוִּין אוֹתוֹ לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָבאֶלָּא תְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים, הָאֶחָד אוֹהֲבוֹ עַד מְאֹד, וְהַשֵּׁנִי הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלֹא כָל כָּךְ, וְהַשְּׁלִישִׁי לֹא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלֹא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִמְאוּמָה. פַּעַם אַחַת שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לְאוֹתוֹ אָדָם. וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִבְהִילוּ לַהֲבִיאוֹ לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִצְוַת אֲדוֹנֵיהֶם. וְהָיָה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא מֵאֵימַת הַמֶּלֶךְ וְהָיָה אוֹמֵר: שֶׁמָּא הִלְשִׁינוּנִי עַמּוֹ הַנִּרְגָּנִים וְיַהַרְגֵנִי כְּשֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו, אֵין לִי טוֹב כִּי אִם לִקְרֹא לַחֲבֵרִי אֲהוּבִי, שֶׁבָּטְחָה בוֹ נַפְשִׁי, וְאוֹלִיכֶנּוּ עִמִּי, כְּדֵי שֶׁיָּלִיץ לִי טוֹבָה עִם הַמֶּלֶךְ. הָלַךְ וְקָרָא לַחֲבֵרוֹ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִן הַשְּׁנַיִם, וְסִפֵּר לוֹ הָעִנְיָן, וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת עִמּוֹ וְלֹא נִתְפַּיֵּס. עֲזָבוֹ וּבָא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. אָמַר: אֵלֶךְ אֶל הֶחָבֵר הַשֵּׁנִי וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת עִמִּי. הָלַךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא אֶכָּנֵס, אֲבָל אֵלֶךְ עִמְּךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ אֶעֱזָבְךָ וְאָבוֹא לְדַרְכִּי. הָלַךְ לַשְּׁלִישִׁי, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִמְאוּמָה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת עִמּוֹ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם שְׁנֵי חֲבֵרָיו. אָמַר לוֹ: אַל תִּירָא, אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָלִיץ בַּעַדְךָ טוֹבָה וְאֶעֱשֶׂה כָל יְכָלְתִּי עַד שֶׁתִּנָּצֵל. מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ וְלִמֵּד זְכוּת וְהִצִּילוֹ מִיָּדוֹ.

הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ עַד מְאֹד, הוּא הַמָּמוֹן שֶׁחָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא שֶׁעֲזָבוֹ בְּיוֹם פְטִירָתוֹ וְלֹא יוֹלִיךְ בְּיָדוֹ מְאוּמָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ" (תהלים מט, יח). וְהֶחָבֵר הַשֵּׁנִי, הַבָּנִים וְהַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁמְּלַוִּין לָאָדָם עַד הַקֶּבֶר וּכְשֶׁקּוֹבְרִין אוֹתוֹ יִתְפָּרְדוּ מֵעָלָיו וְיַעַזְבוּהוּ. וְהֶחָבֵר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהֵלִיץ עָלָיו טוֹבָה עִם הַמֶּלֶךְ וְלִמֵּד עָלָיו זְכוּת, הוּא הַתְּשׁוּבָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁהוֹלְכִין עִם הָאָדָם בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ לְהָלִיץ טוֹבָה בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ" וג" (ישעיה נח, ח). וְהַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׁלַח לִקְרֹא לוֹ, הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחד וְלֹא יִנָּצֵל אָדָם מִדִּינוֹ אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

פרק רביעי

הַמִּתְחָרֵט מֵעווֹנוֹתָיו לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם. וְאֵין צֹרֶךְ לְהָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת וּמֵלִיץ אַחֵר בַּעֲדוֹ, אֶלָּא חֲרָטָה בְלִבּוֹ וּוִדּוּי בְּפִיו, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרֵי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ - סָפֵק מִתְפַּיֵּס, סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ; וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ - סָפֵק מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, סָפֵק בְּמָמוֹן; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע יד, ג). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקַח־טוֹב" (שם); וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (שם); וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: פָּרֵי חוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: " אֹהֲבֵם נְדָבָה" (שם שם, ה).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (מג): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים". "קְחוּ עִמָּכֶם כֶּסֶף וְזָהָב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים".

וְגָרְסִינָן בִּפְסִקְתָּא (כה, קסה, ב): "קְחוּ עִמּ ָכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־ה"', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם תִּסְבֹּל, וַעֲווֹנוֹתֵינוּ לֹא תִשָּׂא?! רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: "כָּל תִּשָּׂא" כּוּלָא סַב, וְלָא תִסַּב פַּלְגָּא וְתִשְׁבּוֹק פַּלְגָּא.

וְגַם כֵּן גָּרְסִינָן בְּפִרְקָא דְּסוֹטָה (ז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵירְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" (איוב טו, יח). יְהוּדָה הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ מֶה הָיָה בְסוֹפוֹ, זָכָה וְיָרַשׁ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; רְאוּבֵן הוֹדָה וְלֹא בוֹשׁ, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָטַל חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. מַה שְּׂכָרָן? "וּמַה שְּׂכָרָן", כִּדְקָא אָמְרִינָן? אֶלָּא מַה שְּׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? " לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרָץ" (איוב טו, יט) וגו', בִּשְׁלָמָא יְהוּדָה אוֹדֵי, דִּכְתִיב: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח, כו), אֶלָּא רְאוּבֵן מִנָּא לָן דְּאוֹדֵי? דַּאֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל־ יָמֹת" (דברים לג, ו) "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר" (שם שם, ז)? מְלַמֵּד שֶׁכָּל אוֹתָם שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין בָּאָרוֹן, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה? יְהוּדָה. מִיָּד שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה. עָאל אֵיבְרֵיהּ לְשָׁפָא. לָא הֲוָה קָא מְעַיְלֵי לֵיהּ לִמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, אָמַר: "וְאֶל־עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ" (שם). לָא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקַל וּלְמִטְרָא בִּשְׁמַעְתָּא, אָמַר: " יָדָיו רָב לוֹ" (שם). לָא הֲוָה סָלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתָּא אֲלִבָּא דְּהִלְכָתָא, אָמַר: "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (שם). בִּשְׁלָמָא יְהוּדָה אוֹדֵי, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִשְׂרֹף תָּמָר, אֶלָּא רְאוּבֵן לָמָּה לֵיהּ לְאוֹדוּיֵי, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חָצִיף עָלַי מָאן דִּמְפָרַשׁ חֲטָאֵיהּ? הַיְנוּ טַעְמָא דְּאוֹדֵי, כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִיחְשֵׁדוּהוּ אַחוּהָ.

וַאֲפִילוּ לְמָאן דַּאֲמַר "דְּחָצִיף מָאן דִּמְפַרֵישׁ חַטָאֵיהּ", הַיְנוּ בִּפְנֵי בְנֵי אָדָם, אֲבָל צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב" (שמות לב, לא). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (תהלים לב, א): אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"? כִּדְרַבִּי יַנַּאי, דַּאֲמַר רַבִּי יַנַּאי: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמְרוּ "דַּי", גָּרַם לָהֶם לֵאלֹהֵי זָהָב.

שְׁנֵי פַרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵן: מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר: יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: " יַעַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" (במדבר כ, יב). וְדָוִד אָמַר: אַל יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". מָשָׁל דְּמֹשֶׁה וְדָוִד לְמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית דִּין, אַחַת קִלְקְלָה וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵי שְׁבִיעִית. זוֹ שֶׁאָכְלָה פַגֵּי שְׁבִיעִית אָמְרָה לָהֶן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ עַל מַה הִיא לוֹקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: עַל מַה שֶּׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. מִיָּד הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְתָלוּ עַל צַוָּארָהּ וְהִכְרִיזוּ עָלֶיהָ עַל מַה לּוֹקָה.

וְאִם הַחֵטְא הוּא מְפֻרְסָם לִבְנֵי אָדָם יוֹדֶנּוּ בְּפַרְהֶסְיָא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁשָּׁב מִמֶּנּוּ. וְגַם אִם הִיא עֲבֵירָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בָּרַבִּים, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם: אָמַר רַב יְהוּדָה: רַב רָמֵי: כְּתִיב: "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ" (משלי כח, יג) וּכְתִיב: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע"? כָּאן בְּחֵטְא מְפֻרְסָם כָּאן בְּחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם. רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבְיָא אָמַר רַב: כָּאן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכָאן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם. וּלְפִי שֶׁהַשָּׁב הוּא צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת כָּל הַחֲטָאִים וְגַם לְכַסּוֹת מִבְּנֵי אָדָם הַחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, עַל כֵּן תִּקְּנוּ לַכֹּל הַוִּדּוּי, שֶׁכּוֹלֵל כָּל דִּבְרֵי חֵטְא.

החלק השני: בעזיבת החטא

וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתְחָרֵט הָאָדָם מֵעווֹנוֹתָיו וְיִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּדִבּוּר, אִם לֹא יַעֲזְבֵם דּוֹמֶה לְמִי שֶׁטּוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת לוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַשֶּׁרֶץ מִיָּדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּרֵישׁ פֶּרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד (תענית טז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה עָלֶיהָ וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּהּ לְמַה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס בְּיָדוֹ שֶׁרֶץ, שֶׁאֲפִילוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, זְרָקוֹ מִיָּדוֹ עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" (משלי כח, יג). וְגַם נֶאֱמַר: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" וגו' (ישעיה נה, ז).

עַל כֵּן צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁאִם יֵשׁ אָוֶן בְּיָדוֹ - שֶׁיַּעֲזְבֶנּוּ, וְאִם יֵשׁ בְּלִבּוֹ וּבְמַחְשְׁבוֹתָיו - שֶׁיְּסִירֶנּוּ, וִיקַבֵּל עָלָיו לְבַל יוֹסִיף לַחֲטֹא. וְלָזֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵלּוּ הַתְּנָאִים. בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁיַּגְדִּיל יָגוֹן בִּלְבָבוֹ עַל חֲטָאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא אֲפִילוּ בַּלֵּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַל בְּעֵינָיו מִכָּאן וָאֵילָךְ לַחֲזֹר בּוֹ. וּכְפִי גֹּדֶל הַמְּרִירוּת וְעֹצֶם הַיָּגוֹן הִיא גְּדוּלַת הַתְּשׁוּבָה וּמַעֲלָתָהּ וְהַתְמָדָתָהּ, לְפִי שֶׁמּוֹרָה עַל טֹהַר הַנֶּפֶשׁ וְעַל מְרִירוּת לִבּוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ: "לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט). וְאִם חָטָא בִּרְאִיַּת הָעַיִן יִבְכֶּה בְּדִמְעוֹת עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "פַּלְגֵי־מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא־שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ" (שם קיט, קלו). וּלְפִי שֶׁהַלֵּב וְהָעֵינַיִם הֵם סַרְסוּרֵי הַחֵטְא, הִזְהִירָה תוֹרָה: "וְלֹא־תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט), שֶׁהָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב מִתְאַוֶּה עַד שֶׁבָּא לִידֵי מַעֲשֶׂה. וְאִם חָטָא בְּתַאֲוַת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, מִדְּבָרִים אֲסוּרִים אוֹ מֵרִבּוּי עִנּוּגִים, יַרְבֶּה בְצוֹמוֹת. וְאִם חָטָא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל יַרְבֶּה בְמִסְפֵּד, לְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְעָרְלַת לִבּוֹ.

וּלְכָל אַרְבָּעָה כְלָלִים אֵלּוּ, הַבָּאִים מֵהֶם כָּל יְסוֹדֵי הָעֲבֵרוֹת, כָּלַל הַנָּבִיא רְפוּאָתָם בְּפָסוּק אֶחָד, בְּאָמְרוֹ: "וְגַם־עַתָּה נְאֻם־ה' שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבָבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד" (יואל ב, יב), מַה שֶּׁאָמַר "בְּכָל לְבַבְכֶם", רוֹצֶה לוֹמַר, בְּהוֹסִיף יָגוֹן בְּלִבָּם עַל מַה שֶּׁעָבְרוּ, וּבְהַפִּיל דִּמְעוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁנִּקְרָא בְּכִי, וּבְצוֹם וּבְמִסְפֵּד לְהַכְנִיעַ גּוּפָם וּלְשַׁבֵּר רוּחָם וְחֹזֶק יִצְרָם.

וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה הַבְּכִי, כִּי כְבָר אָמְרוּ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִלָּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לב, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וכו', אַף־עַל־פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִלָּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ וכו'. כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה, בְּפֶרֶק יא מֵחֵלֶק הַתְּפִלּוֹת (סימן קא).

וּכְמוֹ שֶׁאִם יֶחֱלֶה הַגּוּף, יִקַּח רְפוּאָה שֶׁתִּהְיֶה כְּנֶגֶד חֹלִי הַגּוּף, וּכְפִי רִחוּק הַחֹלִי מִקַּו הַמִּישׁוֹר לְצַד אֶחָד יִהְיֶה חֹזֶק הָרְפוּאָה לְצַד אַחֵר, כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ מֵחָלְיָהּ. הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּפְלִיג בְּאַהֲבַת מָמוֹן יַרְגִּיל נַפְשׁוֹ בִּצְדָקוֹת, וּבְהָסִיר הַתַּאֲוָה וְהַבֶּצַע וּבְשָׂמְחוֹ בְחֶלְקוֹ, בְּזָכְרוֹ כִּי הַכֹּל יֹאבַד בְּבוֹא הַמָּוֶת פִּתְאֹם וְאוּלַי אֲפִילוּ בְּחַיָּיו. וְגַם יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּהִתְחַבֵּר לַחוֹלִים וּבְהִתְבּוֹנֵן בַּמֵּתִים בְּלִבּוֹ וְגַם בְּעָמְדוֹ בְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַכִּיר שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּפְלִיג בְּאַהֲבַת נָשִׁים רְפוּאָתָהּ לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה יְתֵירָה, וּכְפִי גֹּדֶל הָאַהֲבָה יְהִי גֹדֶל הַמִּאוּס. וְגַם יִזְכֹּר אֶת מוּמָם וְהֶפְסְדָם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וְכִי הֵם רֶשֶׁת לָאָדָם לְאַבֵּד גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְגַם הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הָיְתָה רְגִילָה בְּגַאֲוָה, רְפוּאָתָה שֶׁתַּחֲזֹר לְהַצְנִיעַ לֶכֶת וַעֲנָוָה.

וּבַעֲשׂוֹת לַנֶּפֶשׁ רְפוּאוֹת כָּאֵלּוּ מֵאֵלּוּ הַמִּדּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, צָרִיךְ לְהַרְגִּיל בָּרְפוּאָה יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁיַּחֲזוֹר לוֹ בְּטֶבַע מֻטְבָּע, כִּי כְּמוֹ שֶׁרְפוּאַת הַגּוּף לֹא תָסִיר הַחֹלִי בְּרֶגַע אֶחָד, גַּם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ לֹא תָסִיר חָלְיָהּ אֶלָּא בְּיָמִים רַבִּים, בְּהַתְמִיד בַּדָּבָר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ לְמִשְׁמֶרֶת וְיִשְׁקֹד עַל הַמִּצְוָה עַד שֶׁתָּשׁוּב לוֹ כְּמִנְהָג. וְכֵן אָמַר הֶחָכָם: מִנְעוּרַי הָיִיתִי עַז פָּנִים וְלֹא נִכְלַמְתִּי מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, עַד אֲשֶׁר קִנֵּאתִי בַּחֲבֵרַי וְהִרְגַּלְתִּי נַפְשִׁי בַּעֲנָוָה וְלֹא הָיְתָה מִלִּבִּי כִּי אִם בְּהֶכְרֵחַ וּבִשְׁבוּעָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עָלֶיהָ יָמִים רַבִּים וְרָאִיתִי נְעִימוֹתֶיהָ, חָשַׁקְתִּי בָּה וְדָבְקָּה נַפְשִׁי אַחֲרֶיהָ.

וְגַם הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּפְלִיג לָבֹא בְּמִשְׁתָּאוֹת וּלְטַיֵּל בְּגַנִּים, רְפוּאָתָהּ הִיא שֶׁתַּחֲלִישׁ תַּאֲוָתָהּ מִן הַתַּעֲנוּגִים. וְיַרְבֶּה בִדְבָרִים הַמַּחְלִישִׁים אֶת הַתַּאֲוָה וְיַמְעִיט מֵחֶבְרַת אַנְשֵׁי רֶשַׁע וְיַרְגִּיל לְהִתְחַבֵּר לָעֲנִיִּים וְלַמְּרוּדִים וּבָזֶה תֶּחֱלַשְׁנָה תַאֲווֹתָיו וְיַתְמִיד בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וִישָׁרָה. וְכֵן כָּל מִי שֶׁחֹלִי נַפְשׁוֹ מִצַּד אֶחָד יַרְגִּיל עַצְמוֹ בַּצַּד הָאַחֵר וְיָשׁוּב אֶל אֱלוֹהַּ וִירַפְּאֵהוּ.

פרק שני

צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לֵבוֹשׁ מֵחֲטֹאתָיו בְּזָכְרָם בְּלִבּוֹ, אוֹ כְשֶׁיִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם, וְיוֹעִיל לוֹ לִשְׁנֵי דְבָרִים: הָרִאשׁוֹן, לִכָּנַע לִבּוֹ מִן הַגַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה בוֹ; וְהַשֵּׁנִי, לְבַל יוֹסִיף חֵשֶׁק הֶעָווֹן עוֹד בְּקִרְבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל־יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם־נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי" וגו' (ירמיה לא, יח). רוֹצֶה לוֹמַר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִסַּרְתַּנִי עַד שֶׁהֻכְרַחְתִּי לָשׁוּב מִדַּרְכִּי - נִחַמְתִּי, וַאֲנִי מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי; וּמֵאַחַר שֶׁאֲנִי זוֹכֵר מַעֲשַׂי הָרִאשׁוֹנִים וּמוֹדִיעָם לְלִבִּי בִּזְכִירָה וּבְוִדּוּי - סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ, בְּצַעֲרִי אֶת כָּל גּוּפִי בִּיגוֹן לִבִּי וּבְשִׁבְרוֹן עַצְמִי, וַאֲנִי מוֹסִיף בְּלִבִּי בּוּשָׁה וּכְלִימָה בְּחֶרְפַּת חַטֹּאת נְעוּרַי. כִּי אִם אָדָם בּוֹשׁ בְּפֶשַׁע חֲבֵרוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, מַה יַּעֲשֶׂה בְּפָשְׁעוֹ לִפְנֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ - אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִימָה. וּבִרְאוֹת אָדָם שֶׁמּוֹחֵל לוֹ חֲבֵרוֹ בְּרַחֲמוֹ עָלָיו, יֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ עַל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ. גַּם בִּרְאוֹת הַחוֹטֵא כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲבִיר עַל עֲווֹנוֹ וְאֵינוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ - יוֹסִיף בּוּשָׁה בִּלְבָבוֹ. וְעַל זֶה אָמַר: "כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי", רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁסָּלַחְתָּ לִי חֶרְפַּת נְעוּרַי, כְּמוֹ "נְשׂוּי־פֶּשַׁע" (תהלים לב, א). וְכֵן כְּתִיב: "לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ [וגו'], בְּכַפְּרִי־לָךְ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂית" (יחזקאל טז, סג).

וְעַל דָּא גָּרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (יב, ב): אָמַר רַב הוּנָא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כָּל הָעוֹשֶׂה דְּבַר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה־לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂיתָ נְאֻם ה' אֱלֹהִים". וְדִילְמָא צִבּוּר שָׁאנֵי? אֶלָּא מֵהָכָא: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־ שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי וַיֹמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא־עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה" (שמואל־א כח, טו), וְאִלּוּ בָּאוּרִים וְתוּמִים לָא קָאָמַר, מִשּׁוּם דְקָטַל נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וּמְנָא לָן דְּאַחִילוּ לֵיהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת־יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד־ פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת־מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שם שם, יט) וַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: " עִמִּי" - בִּמְחִיצָתִי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: מֵהָכָא, "וְהוֹקַעֲנוּם לַה' בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה"' (שמואל־ב כא, ו). "בְּחוּר ה"' לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "בְּחִיר ה"', יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: "שָׁאוּל בְּחִיר ה"'.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי: מַאי "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קְרַב אֶל־ הַמִּזְבֵּחַ" וגו' (ויקרא ט, ז)? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹאֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּתַבְנִית שׁוֹר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא הָיָה נִזְכָּר לוֹ עֲוֹן הָעֵגֶל וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מִלִּקְרָב אֶל הַמִּזְבֵּחַ מִפְּנֵי אוֹתוֹ עָוֹן. וּמִיָּד אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "קְרַב אֶל־ הַמִּזְבֵּחַ" כְּבָר נִמְחַל לְךָ אוֹתוֹ עָוֹן, הוֹאִיל וְנִתְבַּיַּשְׁתָּ מִמֶּנּוּ.

לְפִיכָךְ, הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים אִם הָיָה בָּא לְיָדָם שׁוּם חֵטְא הָיוּ מַעֲלִין עַל לִבָּם אוֹתוֹ תָּמִיד וּמִתְבַּיְּשִׁין מֵה'. וְכֵן אָמַר דָּוִד: "כִּי־פְשָׁעַי אֲנִי אֵדַע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים נא, ה). רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁהָיָה תָמִיד כְּנֶגֶד לִבּוֹ חַטָּאתוֹ וְיוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לַחֲזֹר בּוֹ וּלְכַיּוֹצֵא בוֹ. וְכֵן אָמַר עֶזְרָא: "אֱלֹהַ בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ" וגו' (עזרא ט, ו). לָמַדְנוּ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם מִתְבַּיֵּשׁ מֵחֵטְא אֲשֶׁר עָשָׂה, אַל יַחֲזֹר עוֹד אֵלָיו וִיכֻפַּר לוֹ.

פרק שלישי

הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת נָאֶה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁהַחֵטְא בָּא בְּסִבַּת גַּבְהוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ" וגו' (דברים ח, יד) וְנֶאֱמַר: "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" (משלי כא, ד). עַל כֵּן רְפוּאָה זֹאת בְּהַכְנָעַת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: " קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־ בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב, יג) וְגַם אָמַר דָּוִד בְּהִתְוַדּוֹתוֹ עַל חֶטְאוֹ: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" וגו' (תהלים נא, יט), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲוֹן מֵזִיד קָרְבָּן, אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה. וְגַם נֶאֱמַר בְּאַחְאָב: "וַיָּשֶׂם־שַׂק עָל־ בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט" (מלכים־א כא, כז) וְעַז זֶה אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "הֲרָאִיתָ כִי־נִכְנַע אַחְאָב" (שם שם, כט).

וְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָא כה, קנח, א: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" וגו', זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן פִּנְחָס וְרַבָּנָן, חַד אָמַר: אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מְקַבְּלֵנִי אַתָּה בִתְשׁוּבָה יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁלֹמֹה בְנִי עוֹמֵד וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְרִיב עָלָיו כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִבְחֵי־אֱלֹהִים" וגו', מַה כְּתִיב בַּתְּרֵיהּ: "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק" וגו' (תהלים נא, כ־כא. וְחוֹרָנָא אָמַר: מִנַּיִן לְזֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְרִיב עָלָיו כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן? מִן הָדֵּין קְרָא: "לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" וגו' (שם שם, יט).

וְגַם גָּרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז, א): אָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. נִמְצָא כִּי מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִדּוֹתָיו, שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַכְנָעַת לִבּוֹ, הָאֵל יִתְבָּרַךְ נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹ.

וְגַם צָרִיךְ שֶׁיֵּיטִיב פְּעָלָיו בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה עָלָיו, בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר חָטָא יִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל: הַצַּדִּיקִים, בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁחוֹטְאִים, בּוֹ מִתְרַצִּים. עוֹד אָמְרוּ: אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת עֲשֵׂה חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת.

וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (שמות לד, ט). וְאָמַר דָּנִיֵּאל: "וָאֶתְּנָה [אֶת־פָּנַי אֶל־ה' הָאֱלֹהִים] לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה" וגו' (דניאל ט, ג). וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "חָטָאנוּ עִם־אֲבֹתֵינוּ" וגו' (תהלים קו, ו).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יח, א): תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה וְחָלְיָם שָׁוֶה וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן וְדִינָם שָׁוֶה, זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצּוֹל וְזֶה לֹא נִצּוֹל? זֶה הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה, וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה נַעֲנָה וְזֶה שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה לֹא נַעֲנָה.

וְגַם יִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יַאַסְפֶנּוּ בְּלֹא תְשׁוּבָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (כו, ז) : "אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי" (תהלים כו, ט), הָיָה דָּוִד מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֶאֱסֹף אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה קֹדֶם. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ הַצַּדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ עִם חֲטָאֵיהֶם: דָּנִיֵּאל אָמַר: "וְרַחֲמִי לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל־רָזָא דְּנָה דִי־לָא יְהוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל" (דניאל ב, יח); וְדָוִד אָמַר: "אַל־ תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי". רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יָמוּת בִּבֶהָלָה בְּשֶׁלֹּא יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

רַבִּי חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי אִיבּוּ אוֹמֵר: "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת־נָבָל וַיָּמֹת" (שמואל־א כה, לח), וַהֲלֹא אֵין מַגֵּפָה אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה, כִּדְתַנְיָא: יוֹם אֶחָד מִיתָה שֶׁל זַעַף, לִשְׁנַיִם מִיתָה שֶׁל בֶּהָלָה, לִשְּׁלֹשָׁה מִיתָה שֶׁל מַגֵּפָה, לְאַרְבָּעָה מִיתָה בְהִכָּרֵת, לַחֲמִשָּׁה מִיתָה הֲדוּפָה, לְשִׁשָּׁה מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, לְשִׁבְעָה מִיתָה שֶׁל חִבָּה, יוֹתֵר מִכָּאן מִיתָה שֶׁל יִסּוּרִין? וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּלָה לְנָבָל שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא תִתְעָרֵב אֶבְלוֹ בְּאֶבְלוֹ שֶׁל נָבָל וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּהָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמֵת בַּמַגֵּפָה.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: "בַּעֲשָׂרָה יָמִים" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: " כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים" הַיְּדוּעִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה. וְדִכְוָתֵיהּ: "וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, י), אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְלַמֵּד שֶׁתָּלָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי".

פרק רביעי

כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ הוּא בְחֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֲבָל אִם חָטָא בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְתַקֵּן הַמְעֻוָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־ שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם". אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילוּ גָּזַל מָרֵישׁ אֶחָד וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה - מְקַעֲקֵעַ כָּל הַבִּירָה וּמַחֲזִיר הַמָּרֵישׁ לִבְעָלָיו.

וְאִם חָטָא הוּא בִּדְבָרִים שֶׁבְּגוּפוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ כָּל חִיּוּבוֹ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַחוֹבֵל (צב, א): אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ אֵינוֹ נִמְחָל עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ כִּי־נָבִיא הוּא" וגו' (בראשית כ, ז). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא הַמּוֹחֵל אַכְזָרִי: שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־ הָאֱלֹהִים" (שם שם, יז). וַאֲמַרְנִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנָן: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ - דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, אֲבָל דְּמֵי צַעֲרוֹ אֲפִילוּ נוֹתֵן לוֹ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת" וגו'.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פז, א): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִילוּ בִּדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ וגו' עֲשֵׂה־זֹאת אֵפוֹא" וגו' (משלי ו, א־ג), אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדְךָ הַתֵּר לוֹ פִּסַּת הַיָּד, וְאִם לָאו הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָשֹׁר עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוִיתִי" (איוב לג, כז). וְאִם מֵת, אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵבִיא עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁחָבַלְתִּי בוֹ. רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוָה לֵיהּ מִילְתָא בַּהֲדֵי אִינֵישׁ הֲוָה מַמְצִי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ וְחָלֵיף וְתָאנֵי קַמֵּיהּ, כִּי הֵיכֵי דְנֵיתֵי וְנָפִיק מִדַּעְתֵּיהּ. לָמַדְנוּ שֶׁהַחֵטְא שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְרַצּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ.

וְהַדֶּרֶךְ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תְשׁוּבָתוֹ שְׁלֵמָה, שֶׁיָּשִׁיב רַבִּים מֵעֲוֹן וְיַדְרִיךְ בְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְיַזְהִירֵם וְיוֹכִיחֵם וְיוֹדִיעֵם עֹנֶשׁ וְשָׂכָר וְאֵיךְ מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ פּוֹשְׁעִים מִדַּרְכָּם הָרָעָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד, בְּבַקְּשׁוֹ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְיִמְחֹל לוֹ: " אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ" וגו' (תהלים נא, טו).

פרק חמישי

כַּמָּה גְּדוֹלָה כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו פָּתַח לָאָדָם פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה כִּדְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּא (כא, ו): "וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ" (בראשית ג, כב), אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה", וְאֵין "וְעַתָּה" אֶלָּא לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר: " וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" (דברים י, יב).

וְעוֹד גָּרְסִינָן הָתָם: "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה"' (בראשית ד, טז), מֵהֵיכָן יָצָא? רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר יָצָא שָׂמֵחַ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד, יד). פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לוֹ: מַה נַּעֲשָׂה בְדִינְךָ? אָמַר לוֹ: עָשִׂיתִי תְשׁוּבָה וּפִשַּׁרְתִּי. וְהִתְחִיל אָדָם הָרִאשׁוֹן מְטַפֵּחַ עַל פָּנָיו וְאָמַר: כָּךְ הוּא גָּדוֹל כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ. מִיָּד עָמַד וְאָמַר: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב" וגו' (תהלים, צב).

וְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָּא (כה, קס, ב): "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'" (שם), אָמַר רַבִּי לֵוִי: הַמִּזְמוֹר הַזֶּה אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲמָרוֹ. מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים וְאוֹמֵר: "שׁוּבוּ אֵלַי". תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַחְאָב קִבַּלְתִּי, שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה קָשָׁה, וּתְשׁוּבַתְכֶם אֵינִי מְקַבֵּל? הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר־יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם־ יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת־דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמְךָ גַּם־אָתָּה. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט" (מלכים־א כא, יז־יט, כז). וְכַמָּה הִתְעַנָּה? שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. אִם הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אָכַל בְּשֵׁשׁ, וְאִם בְּשֵׁשׁ אָכַל בְּתֵשַׁע. "וַיְהַלֵּךְ אַט", מָה "אַט"? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ יָחֵף. מַה כְּתִיב תַּמָן: "וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי [לֵאמֹר] הֲרָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִפָּנַי" וגו' (שם שם, כח־כט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חָמִית אַחְאָב דְּעָבִיד תְּשׁוּבָה, יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו" וגו' (שם).

תְּשׁוּבַת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת קִבַּלְתִּי, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה קָשָׁה עֲלֵיהֶם, וּתְשׁוּבַתְכֶם אֵינִי מְקַבֵּל? דִּכְתִיב: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה' [צְבָאוֹת] הִנְנִי עֲלֵיהֶם וגו' וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם" (ירמיה יא, כב־כג) וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ תְשׁוּבָה זָכוּ אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת לְהִתְיַחֵס מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה כְּדִמְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא (ב, כג).

תְּשׁוּבָה שֶׁל אַנְשֵׁי נִינְוֵה קִבַּלְתִּי, שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵירָה קָשָׁה, וּתְשׁוּבַתְכֶם אֵינִי מְקַבֵּל? דִּכְתִיב: "וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר וגו' וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה וגו' וַיִּגַּע הַדָּבָר וגו' וַיַּזְעֵק וגו' מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב" (יונה ג, ד־ט) וּכְתִיב: "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וִיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה" (שם שם, י).

כְּתִיב: "קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־בִּגְדֵיכֶם" וגו' (יואל ב, יג), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִם קְרַעְתֶּם לְבַבְכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִים בִּגְדֵיכֶם עַל בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם. לָמָּה? "כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא" וגו' (שם).

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל יְכָנְיָה קִבַּלְתִּי, שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵירָה קָשָּׁה, וּתְשׁוּבַתְכֶם אֵינִי מְקַבֵּל? דִּכְתִיב: " הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ" וגו' (ירמיה כב, כח).

רַבִּי אַחָא בַּר אָבִין בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי: גְּדוֹלָה כֹּחָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּטְּלָה אֶת הַשְּׁבוּעָה וּבִטְּלָה אֶת הַגְּזֵרָה. בִּטְּלָה אֶת הַשְּׁבוּעָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "חַי־אָנִי נְאֻם־ה' כִּי אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ" (שם שם, כד) וּכְתִיב: "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־ה' אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי" וגו' (חגי ב, כג). וּבִטְּלָה אֶת הַגְּזֵרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: "כֹּה אָמַר ה' כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו [לְבִלְתִּי הֱיוֹת לוֹ בֵּן] יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא" (ירמיה כב, ל) וּכְתִיב: "וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּיר" וגו' (דברי הימים־א ג, יז).

"לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב" וגו' (תהלים קיט, פט), גַּם זֶה הַפָּסוּק נֶאֱמַר עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן. כְּשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִלּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ אֶת זַרְעוֹ אַחֲרָיו שֶׁיִּתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ" וגו' (שם שם, צ).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּפֶרֶק מג; תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, בּוֹא וּרְאֵה מֵאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁגָּזַל וְחָמַד וְרָצַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם־יָרַשְׁתָּ" (מלכים־א כא, יט). שָׁלַח וְקָרָא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וְהָיָה מַלְקֵהוּ מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא חָזַר לְמַעֲשָׂיו הָרָעִים יוֹתֵר וְנִתְרַצֵּית תְּשׁוּבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲרָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב" וגו' (שם שם, כט).

רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, מִדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְהַרְבּוֹת אֶת זַרְעָם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, וּבָא דָוִד לִמְנוֹת מִסְפָּרָם, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דָּוִד, אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לְהַרְבּוֹת אֶת זַרְעָם וְאַתָּה בָּאתָ לְבַטֵּל אֶת דְּבָרִי - בִּשְׁבִילְךָ נִתְּנָה הַצֹּאן לְמַאֲכָל, וּבְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת נָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ" (דברי הימים־א כא, יד). רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא נָפַל מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, שֶׁהָיָה שָׁקוּל בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים כְּשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ; "אֲנָשִׁים" לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא: אִישׁ. וְשָׁמַע דָּוִד וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר וְנָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וְהָיָה מְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבָתוֹ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הוּא שֶׁחָטָאתִי, הַעֲבֵר נָא חָטָאתִי. וְנִתְרַצֵּית תְּשׁוּבָתוֹ וְאָמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית: הֶרֶף יָדֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב לָךְ" (שם שם, טו) וּמַהוּ "רַב לָךְ"? אָמַר לוֹ: אָדָם רָב נָפַל מִיִּשְׂרָאֵל. וּמֶה עָשָׂה הַמַּלְאָךְ? לָקַח חַרְבּוֹ וְקִנְּחָהּ בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְרָאָה דָוִד חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאָךְ וְהָיָה מְרַתֵּת בְּכָל אֵיבָרָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא־יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה"' (שם שם, ל).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, בּוֹא וּרְאֵה מִמְּנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁעָשָׂה כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וַיִּזְבַּח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת־בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן־הִנֹּם [וגו'] הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה"' (דברי הימים־ב לג, ו) וְהָיָה מְזַבֵּחַ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וּבָאוּ עָלָיו גְּדוּדֵי מֶלֶךְ אַשׁוּר וְאָחֲזוּ אוֹתוֹ בְּמָנִיכַת רֹאשׁוֹ וְהוֹרִידוּהוּ בָּבֶלָה וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בְּמַחֲבַת אֵשׁ וְקָרָא שָׁם לְכָל הָאֱלֹהִים שֶׁזָּבַח לָהֶם - וְאֵין עוֹנֶה לְהַצִּילוֹ, אָמַר: אֶקְרָא לֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי בְּכָל לִבִּי, אוּלַי יַעֲשֶׂה לִי כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִי. וְקָרָא לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו בְּכָל לִבּוֹ וְנֶעְתַּר לוֹ וְנִשְׁמְעָה תְפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַםִ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" (שם שם, יג) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מְנַשֶּׁה: אִית דִּין וְאִית דַּיָּן.

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, בּוֹא וּרְאֵה מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, שֶׁהָיָה הוּא וּשְׁנֵי רֵעָיו גּוֹזְלִים לְכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. מֶה עָשָׂה? הִנִּיחַ לִשְׁנֵי רֵעָיו שׁוֹדְדִין בֶּהָרִים וְשָׁב לֵאלֹהָיו בְּכָללִבּוֹ וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה וְהָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְלֹא שָׁב לְמַעֲשָׂיו הָרָעִים עוֹד. וְנִתְרַצֵּת תְּשׁוּבָתוֹ. וּבְיוֹם שֶׁמֵּת מֵתוּ שְׁנֵי רֵעָיו הַשּׁוֹדְדִים בֶּהָרִים וְנָתְנוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹצַר חַיִּים וְלִשְׁנֵי רֵעָיו לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. וְאָמְרוּ שְׁנֵי רֵעָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ מַשּׂוֹא פָנִים לְפָנֶיךָ? אָמַר לָהֶם: זֶה עָשָׂה תְשׁוּבָה בְּחַיָּיו וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה. אָמְרוּ לוֹ: הַנַּח לָנוּ וְנַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה גְדוֹלָה אָמַר לָהֶם: אֵין תְּשׁוּבָה אֶלָּא עַד יוֹם הַמִּיתָה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵילֵךְ לִקְרַאת הַמִּדְבָּר, אִם אֵינוֹ לוֹקֵחַ מִן הַיִּשּׁוּב לֶחֶם וּמַיִם, בַּמִּדְבָּר אֵינוֹ מוֹצֵא מַה שֶּׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה; כָּךְ אִם אֵין אָדָם עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה בְּחַיָּיו, לְאַחַר מוֹתוֹ אֵין תְּשׁוּבָה לוֹ, אֶלָּא, "לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו", שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת" וגו' (ירמיה יז, י).

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, בּוֹא וּרְאֵה מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁמָּרַד בְּרִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְאָמַר: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (שמות ה, ב) וּבְאוֹתוֹ לָשׁוֹן עָשָׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם ה"' (שם טו, יא). וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבֵּין הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ" וגו' (שם ט, טו) וְהֶעֱמִידוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים לְסַפֵּר גְּבוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ וגו'. וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי" וגו' (שם שם, טז). וְהָלַךְ וּמָלַךְ בְּנִינְוֵה וְהָיוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה כּוֹתְבִים מִכְתְּבֵי עָמָל וְגוֹזְלִין אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּבָאִין זֶה עִם זֶה בְּמִשְׁכַּב זָכוּר. וּכְשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹנָה לְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם, שָׁמַע פַּרְעֹה וְעָמַד מִכִּסְאוֹ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וְהִכְרִיז בְּכָל עַמּוֹ: כָּל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וְשֶׁיָּצוּמוּ כָּל הָעָם שְׁלֹשָׁה יָמִים. מֶה עָשָׂה? הֶעֱמִיד אֲנָשִׁים מִצַּד אֶחָד וְנָשִׁים מִצַּד אֶחָד וְכָל בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּצַד אֶחָד וּבְהֵמָה טְמֵאָה בְּצַד אַחֵר, וְהַיְלָדִים מִצַּד אֶחָד רוֹאִין אֶת שְׁדֵי אִמּוֹתָן וְרוֹצִים לִינֹק וְלֹא הִנִּיחוּם - וּבוֹכִים, וְהָאִמָּהוֹת רוֹאוֹת לִבְנֵיהֶן וְרוֹצוֹת לַהֲנִיקָן וְאֵינָן יְכוֹלוֹת - וּבוֹכוֹת. וְהָיוּ בָהּ קכ"ג אֶלֶף, יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲנִי לֹא־אָחוּס עַל־ נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ־בָּהּ הַרְבֵּה" וגו' (יונה ד, יא) וְנֶאֱמַר: "וַיִּנָחֶם ה' עַל־הָרָעָה" וגו' (שם ג, י). אַרְבָּעִים שָׁנָה הֶאֱרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ עִמָּהֶם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁאָמַר לְיוֹנָה. וּלְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה חָזְרוּ לְקִלְקוּלָם וּלְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה וְנִבְלְעוּ כְּמֵתִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ" (איוב כד, יב) "בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ" (שם שם, יא) "וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם" (שם לז, כא).

לְפִיכָךְ שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לְהִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד, ב).

החלק השלישי

בצומות

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים

פרק ראשון

דְּבַר הַתַּעֲנִית הוּא סִיּוּעַ גָּדוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָרִאשׁוֹן, לְהַחְלִישׁ גּוּפוֹ וּלְשַׁבֵּר גְּאוֹן לִבּוֹ אֲשֶׁר חָטָא בּוֹ; וְהַשֵּׁנִי לְסַגֵּף תַּאֲווֹתָיו וּלְמָרֵק חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ כְּפִי גֹּדֶל אֲשָׁמוֹ וְיֵחָשֵׁב לוֹ יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת חֵלֶב וְדַם קָרְבָּנוֹ. וּכְמוֹ שֶׁחוֹלֵי הַגּוּפוֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁחֳלָיִים בָּאִים לָהֶם מִצַּד מִלּוּי כָּרֵס בְּכֹחַ, רְפוּאָתָם הִיא לַעֲצֹר מַאֲכָלָם, כָּךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְחוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֶה, אוֹ הוּא חוֹלֶה מֵחֻלְשַׁת הַגּוּף, אִם יִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַמַּאֲכָל יִגְרְמוּ לוֹ חֹלִי וַחֲלִישׁוּת, כָּךְ יֶאֱרַע לַמְעַנֶּה גוּפוֹ בְּלִי צֹרֶךְ.

וּבִרְאוֹת חֲזַ"ל עִנְיְנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהֵם חֲלוּקִים בְּעִנְיָן זֶה, יֵשׁ מִתְעַנֶּה לְצֹרֶךְ וְיֵשׁ מִתְעַנֶּה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וְקָרְאוּ לַמִּתְעַנֶּה לְצֹרֶךְ קָדוֹשׁ וְחָסִיד וְלַמִּתְעַנֶּה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ קְרָאוּהוּ חוֹטֵא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁחוֹלְקִין - מַר אָמַר הָכֵי וּמַר אָמַר הָכֵי וְלָא פְלִיגֵי, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (יא, א): אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל־הַנָּפֶשׁ' (במדבר ו, יא) וְכִי עַל אֵי זֶה נֶפֶשׁ חָטָא? אֶלָּא עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה זֶּה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָדוֹשׁ יִהְיֶה" וגו' (שם). וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה זֶה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא קָדוֹשׁ, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד" (משלי יא, יז). עַל כֵּן פֵּרְשׁוּ הָעִנְיָן, בְּאָמְרָם, כִּי תַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ עִנּוּי וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא כַּלְבָּא לֵיכוֹל שֵׁרוּתֵיהּ.

וְאִם בְּשׁוּם זְמָן נָהֲגוּ קְצַת מֵהַחֲסִידִים בְּעִנּוּיֵי גּוּפָם בַּצּוֹמוֹת וּבְעָזְבָם מִלֶּאֱכוֹל בָּשָׂר וְשָׁתֹה יַיִן וּבְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים וּבִלְבִישַׁת צֶמֶר וְשֵׂעָר - לֹא הָיָה אֶלָּא בִּרְאוֹת נְטִיַּת לִבָּם בְּשׁוּם זְמַן אַחַר הַמּוֹתָרוֹת הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. כְּמוֹ חֹלִי הַגּוּף כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁיּוֹצֵא הַמֶּזֶג מִשִּׁוְיוֹ אֶל אֵי זֶה צַד, הָרוֹפֵא יַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּהִפֻּכוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַשִּׁוּוּי, כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין אֵלּוּ הַפְּרוּשִׁין. וְאוּלַי שֶׁעֲשָׂאוּהוּ לְקַבֵּל יִסּוּרִין עַל עַצְמָן, כְּדֵי לְמָרֵק שׁוּם הִרְהוּר אוֹ שְׁגִיאָה שֶׁבָּאָה לְיָדָם. וְהָיוּ סְכָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁרָאוּ אֵלּוּ הַפְּעוּלוֹת לַחֲסִידִים, וְלֹא יָדְעוּ כַוָּנָתָם, חָשְׁבוּ שֶׁהֵם מִדּוֹת טוֹבוֹת וְשֶׁאִם יְעַנּוּ כְּמוֹתָם גּוּפוֹתָם בְּכָל מִינֵי עִנּוּי, שֶׁיִּקְנוּ לְעַצְמָם מַעֲלָה וּמִדָּה טוֹבָה וְשֶׁיִּקְרְבוּ בָּזֶה לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף וְרוֹצֶה לְהַאֲבִידוֹ. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּעוּלוֹת הֵן רָעוֹת לְמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם. וְזֶה דּוֹמֶה לְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת וְיִרְאֶה רוֹפֵא בָקִי שֶׁהִשְׁקָה לְחוֹלֶה מַשְׁקֶה אֶחָד מֵהַסַּמִּים הַגְּדוֹלִים וְרִפֵּא אוֹתוֹ בוֹ מֵחָלְיוֹ, וּבְראוֹתוֹ זֶה, הָלַךְ וְהִשְׁקָה מַשְׁקֶה כָזֶה לְאָדָם בָּרִיא וְנָשָׂא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, בְּאָמְרוֹ: אִם רִפֵּא לַחוֹלֶה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּשְׁמֹר לַבָּרִיא בְּרִיאוּתוֹ. וְאֵינוֹ כֵן, שֶׁבְּלִי סָפֵק יֶחֱלֶה בוֹ. כֵּן אֵלּוּ חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת, יֶאֱרַע לָהֶם כָּזֶה בְּלָקְחָם הָרְפוּאָה עַל הַבְּרִיאוּת, מַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה רְצוֹן תּוֹרָתֵנוּ, שֶׁהִיא תְמִימָה, מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וְנֶאֱמָנָה וּמַחְכִּימַת פֶּתִי; אֶלָּא שֶׁיְּהֵא הָאָדָם טִבְעִי הוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ הָאֶמְצָעִית, שֶׁיֹּאכַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לֶאֱכֹל בְּשִׁוּוּי וְיִשְׁתֶּה מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת בְּשִׁוּוּי וְאִם יִרְאֶה בְּטִבְעוֹ שֶׁנּוֹטֶה אֶל הַמּוֹתָרוֹת יִתְעַנֶּה בְּשִׁוּוּי.

וְעַל תַּעֲנִית כָּזֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין (לב, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תַעֲנִית יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁזֶּה בְּגוּפוֹ וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ וכו'.

וּבְתַעֲנִית כָּזֶה יִתְפַּלֵּל אָדָם לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, שֶׁיְּהֵא מֵרוּק חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ לְפָנָיו כְּקָרְבָּן, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא (יז, א): רַב שֵׁשֶׁת כִּי הֲוָה יָתֵיב בְּתַעֲנִיתָא הֲוָה אָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם - אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וְאֵינוֹ מַקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; וְעַכְשָׁו נִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט מִמֶּנִּי כְּמוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִרְצֵנִי.

וְעַל תַּעֲנִית כָּזֶה אָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת (יא, א): אָמַר רַבָּה בַּר מַחַסְיָא, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבוֹ בַיּוֹם וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת. וַאֲמְרִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לא, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית בְּשַׁבָּת קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ וכו'. כִּדְאִיתָא לְמַעְלָה, בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מֵחֵלֶק כְּבוֹד הַשַּׁבָּת (סימן קס).

וּבְכָל זֶה לֹא הָיְתָה כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ עַל הַתַּעֲנִית בִּלְבַד, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְעַנֶּה גּוּפוֹ בְּצוֹם וִיעוֹרֵר לְחַפֵּשׂ בִּדְרָכָיו וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּדֵי לְבַטֵּל הַגְּזֵירָה אִם נִגְזְרָה כְּנֶגְדּוֹ וִירַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם.

פרק שני

דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִגְזְרוּ עַל דְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בִּזְמַנִּים יְדוּעִים. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ שֶׁיִּתְעַנּוּ בָהֶם וְיִדְאֲגוּ וְיֵאָנְחוּ עֲלֵיהֶם. כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יח, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וְאֵין אֲנִי דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֶחָד מֵהֶם: צוֹם הָרְבִיעִי הֲרֵי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָה הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר" (ירמיה נב, ו) וּכְתִיב בַּתְּרֵיהּ: "וַתִּבָּקַע הָעִיר" (שם שם, ז). וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ רְבִיעִי? דַּהֲוָה רְבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַחֲמִשִּׁי זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חֲמִשִּׁי? שֶׁהוּא חֲמִשִּׁי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁבִיעִי? שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֶת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַםִ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית [בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי] בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן־אָדָם כְּתָב־לְךָ אֶת־שֵׁם הַיּוֹם אֶת־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל־יְרוּשָׁלַםִ" (יחזקאל כד, א־ב). וַאֲנִי אֵינִי אוֹמֵר אֶלָּא צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה חֲמִשָּׁה בְּטֵבֵת, שֶׁבּוֹ בָּאת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה שֶׁהֻכְּתָה הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא־אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַםִ לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר" (שם לג, כא). וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְהוּא אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְעַל אַחֲרוֹן רִאשׁוֹן. אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹנֶה לְסֵדֶר פֻּרְעָנִיּוֹת וְהוּא מוֹנֶה לְסֵדֶר חֳדָשִׁים.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת (כו, א); חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבֻטָּל הַתָּמִיד וְהֻבְקְעָה הָעִיר וְשָׂרַף אֲפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בָּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזָר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבָאַחֲרוֹנָה וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר וְנֶחֶרְשָׁה הָעִיר.

וְהֶחָמוּר שֶׁבְּצוֹמוֹת אֵלּוּ - תִּשְׁעָה בְּאָב, לְפִי שֶׁהֻכְפְּלוּ בּוֹ צָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַטָּה, בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, בְּחֵלֶק יִסּוּרֵי רַבִּים (סימן שה), עַל דְּבַר הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ לְמָרֵק עֲוֹנָם, וְעַל כֵּן אֵין יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְבַטְּלוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה. וְהוֹסִיפוּ עָלָיו לְמַעֲטוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם עִנְיָנִים שֶׁל שִׂמְחָה מִשֶּׁנִּכְנָס אָב. וְגַם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְעַל כֻּלָּם בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת, זוּלָתִי אִם חָל בְּשַׁבָּת. וּלְהִתְאַבֵּל בּוֹ בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּאֵבֶל. וְגַם שֶׁלֹּא לִקְרֹא בְּדִבְרֵי שִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה. וְגַם לְעַנּוֹתוֹ בַּחֲמִשָּׁה דִּבְרֵי עִנּוּיִים הָאֲמוּרִים בְּצוֹם כִּפּוּר.

וְגַם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּפְסָחִים, פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ (נד, ב): מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב - עוֹשִׂין, וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת - אֵין עוֹשִׂין. וּבְכָל מָקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּטֵלִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְעוֹלָם יַעֲשׂוּ כָּל אָדָם עַצְמָן כְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּסוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת (ל, ב): רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם וְכָל הָאוֹכֵל בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָה שֶׁל יְרוּשָׁלַםִ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂמְחוּ אֶת־יְרוּשָׁלַםִ וגו' שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ" וגו' (ישעיה סו, י). וְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַםִ זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ" וגו'. וְכָל הָאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל־עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז).

וּבְיַד יִשְׂרָאֵל נִשְׁאַר לָשׁוּב לְקַדְמוּתָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף אֵיכָה רַבָּתִי: " הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" וגו' (איכה ה, כא), אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲשִׁיבֵנוּ. אָמַר: שֶׁלָּכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מלאכי ג, ז). אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלְּךָ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ" (תהלים פה, ה). לְכָךְ נֶאֱמַר: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה וגו' כְּקֶדֶם", כָּאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, דִּכְתִיב: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי־קֶדֶם" (דברים לג, טו). דָּבָר אַחֵר: "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", דִּכְתִיב: "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה" וגו' (מלאכי ג, ד) " כִּימֵי עוֹלָם" (שם) זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּזְכֹּר יְמֵי־עוֹלָם מֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (ישעיה סג, יא); "וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" (שם), כִּימֵי שְׁלֹמֹה. דָּבָר אַחֵר: "כִּימֵי עוֹלָם", כִּימֵי נֹחַ, דִּכְתִיב: "כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי" וגו' (שם נד, ט); "וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת", כִּשְׁנוֹת הֶבֶל, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחָנוּ עַל יְדֵי יִרְמִיָּה נְבִיאוֹ לַהֲפֹךְ אֶבְלֵנוּ לְשָׂשׂוֹן, דִּכְתִיב: "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם" (ירמיה לא, יב).

פרק שלישי

כְּשֵׁם שֶׁגָּזְרוּ צוֹמוֹת אֵלּוּ, עַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לַאֲבוֹתֵינוּ, כָּךְ תִּקְּנוּ כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶרֶץ, אוֹ מְדִינָה, אוֹ עִיר, אוֹ יְחִידִים, שְׁרוּיִים בְּצַעַר אוֹ בְצָרָה, אוֹ יִרְאוּ שֶׁהִגִּיעוּ הַזְּמַנִּים הַצְּרִיכִים בָּהֶם גְּשָׁמִים וְלֹא יָרְדוּ, שֶׁיִּתְעַנּוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיָרִיעוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לִבָּם וִיפַשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לְמַעַן יְרַחֵם עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַצִּילֵם מִכָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עֲלֵיהֶם.

וְהֶחֱמִירוּ בְסֵדֶר הַתַּעֲנִיּוֹת, כְּפִי הַשָּׁעָה וּכְפִי הַדֹּחַק, כְּסֵדֶר הַחוּמְרוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת. עַד שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיא אֶת הַתֵּיבָה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, כְּדֵי לְשַׁבֵּר לֵב הָעָם וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד (טו, א): מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָה שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּיבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. וְהַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם אוֹמֵר לָהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין: אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם", אֶלָּא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־ מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ" וגו' (יונה ג, י); וְהוּא אוֹמֵר בַּקַּבָּלָה: "קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאֶל־בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב, יג).

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא (טו, ב): נָשִׂיא וְאָב בֵּית דִּין נַמֵּי לִישְׁקְלוּ אִינְהוּ וְלֵינְחוּ בְּרֵישַׁיְהוּ, מַאי שְׁנָא דְשָׁקֵיל אִינֵישׁ אַחֲרִינָא וּמַנַּח לְהוּ? אָמַר רַבִּי אַבָּא דְּמִן קֵסָרִי: לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מֵעַצְמוֹ לְמִתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים. הֵיכָא מַנַּח לֵיהּ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בִּמְקוֹם תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן [לָתֵת לָהֶם] פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר" (ישעיה סא, ג). לָמָּה יוֹצְאִין לָרְחוֹב? אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: לוֹמַר, צָעַקְנוּ בְּצִנְעָה וְלֹא נַעֲנֵינוּ - נְבַזֶּה עַצְמֵנוּ בְּפַרְהֶסְיָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לוֹמַר, גָּלוּתֵנוּ מְכַפֶּרֶת עָלֵינוּ. מַאי בֵּינֵיהוּ? דְּגָלוּ מִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵּי כְנִישְׁתָּא.

וְלָמָּה מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לוֹמַר, כְּלִי צָנוּעַ הָיָה לָנוּ וְנִתְבַּזָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. וְלָמָּה מִתְכַּסִּין בְּשַׂקִּים? אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: לוֹמַר, הֲרֵי אָנוּ חֲשׁוּבִין לְפָנֶיךָ כִּבְהֵמָה. וְלָמָּה נוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי: כְּלוֹמַר, "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה", רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוָה חֲזֵינָן דְּנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה הֲוָה מִזְדַּעֲזֵעַ כֻּלֵּי גוּפִי. וְלָמָּה נוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל רֹאשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד? פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: הֲרֵי אָנוּ חֲשׁוּבִים לְפָנֶיךָ כֶּעָפָר; וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר לָנוּ אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ. מַאי בֵּינַיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיהוּ: עָפָר סְתָם.

לָמָּה יוֹצְאִין לְבֵית הַקְּבָרוֹת? פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: הֲרֵי אֲנוּ חֲשׁוּבִין לְפָנֶיךָ כְּמֵתִים; וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ הַמֵּתִים רַחֲמִים עָלֵינוּ. מַאי בֵּינַיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיהוּ: קִבְרֵי גוֹיִים.

וְכָל זֶה הָיוּ עוֹשִׂין כְּדֵי לְהַכְנִיעַ לִבָּם בִּתְשׁוּבָה וּלְכַוֵּן בִּתְשׁוּבָה וּלְכַוֵּן בִּתְפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָם, כִּדְגָרְסִינָן הָתָם, בְּסֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (כד, א): רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִטְרָא. אָמַר: כַּמָּה מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל, אוֹי לוֹ לְדוֹר שֶׁנִּתְקַע בְּכָךְ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְיָמָיו כָּךְ. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִטְרָא.

וַאֲמְרִינָן הָתָם: רַב נַחְמָן גָּזָר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִטְרָא. אָמַר שָׁקְלוּהָ לְנַחְמָן וְטָרְיוּהָ מִגֵּירָא לִבְרָא. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִטְרָא.

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (כד, ב): רָבָא אִקְלַע לְהַגְרוֹנְיָא. גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִטְרָא. אָמַר: בִּיתוּ כֻלֵּי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתֵיכוּ. לְמָחָר אָמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּחָזָא מִידֵי בְּחֶלְמֵיהּ? אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: לְדִידִי אַקְרְיוּן בְּחֶלְמִי: שְׁלָם טָב לְרַב טָב, דְּמִטוּבֵיהּ מֵטִיב לְעַמֵּיהּ. אָמַר: שְׁמַע מִנָּהּ עֵת רָצוֹן הִיא, בָּעָא רַחֲמֵי וַאֲתָא מִטְרָא.

וְכָזֶה אֵרַע לָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא שֶׁקְּצָתָם הָיוּ נִשְׁמָעִין מִיָּד, כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל וַאֲחֵרִים, וּקְצָתָם עַד שֶׁהָיוּ מִתְאוֹנְנִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְלֵוִי דְּאִיטְלַע בֵּיהּ וַאֲחֵרִים.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי הָתָם (כה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר וְלֹא נַעֲנָה וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ לָצֵאת, אָמַר לָהֶם: קְבָרִים תִּקַּנְתֶּם לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ בִבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאָמַר: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת וְלֹא נָעֲנָה וְיָרַד אַחֲרָיו רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ - וְנַעֲנָה. כִּסְבוּרִין הָעָם שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁזֶּה מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וְזֶה אֵינוֹ מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.

וּבִזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שְׁרוּיִין בְּצַעַר, הַיָּחִיד הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם - שְׁנֵי מַלְאַכֵי הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּין לוֹ לָאָדָם מַנִּיחִים יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִין: פְּלוֹנִי זֶה שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַצִּבּוּר אַל יִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת פֶּרֶק קַמָּא (יא, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶן, בָּאִין שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וכו'. תַּנְיָא אִידָךְ: בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שְׁרוּיִין בְּצַעַר, אַל יֹאמַר אָדָם: אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה - וְשָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי; וְאִם עָשָׂה כֵן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן" וגו' (ישעיה כב, יג) - מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: "וְנִגְלָה בְאָזְנֵי ה' צְבָאוֹת אִם־יְכֻפָר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן" (שם שם, יד). זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. מִדַּת רְשָׁעִים מַהוּ? " אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָּזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד" (שם נו, יב). וּמַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: " הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב" (שם נז, א). וְכָל הַמְצַעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַּחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב) וְכִי לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה כַּר וָכֶסֶת לֵישֵׁב עָלֶיהָ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר אַף אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּצַעַר. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אֶבֶן מְקִּיר תִּזְעָק" (חבקוק ב, יא), רַבִּי זֵירָא אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְּלַוִּין לוֹ לָאָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָךְ" וגו' (תהלים צא, יא). רַבִּי חִדְקָא אוֹמֵר: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ" (מיכה ז, ה). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם־ה' וַאֲנִי־אֵל" (ישעיה מג, יב).

וּמוּסַף עַל זֶה, הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה טוֹב לָהֶם לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְעַנּוֹת בְּעַד קְהַל יִשְׂרָאֵל, בְּעִנְיַן שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּדָם בְּסִבַּת הַתַּעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָדוֹת בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת, בְּפֶרֶק בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים (כז, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל קָרְבַּן אַחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. אַנְשֵׁי מַעֲמָד נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְגוֹזְרִין אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת בְּשַׁבָּת: בְּשֵׁנִי, עַל יוֹרְדֵי יַמִּים; בִּשְׁלִישִׁי, עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת; בִּרְבִיעִי עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תַפִּיל בַּתִּינוֹקוֹת; בַּחֲמִשִּׁי, עַל עֻבָּרוֹת וּמְנִיקוֹת, עֻבָּרוֹת שֶׁלֹּא יַפִּילוּ וּמְנִיקוֹת שֶׁיְּגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם. בְּעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא לָא מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לִיצִירָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נְתוּנָה בּוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטְּלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ (שמות לא, יז), כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ.

וְהַצּוֹמוֹת שֶׁחָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם הֵם בְּהַכְנָעָה וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים וְלֹא בְעִנּוּי הַגּוּף וּכְפִיפָתוֹ וּלְבוּשׁ שַׂק וְגַאֲוָה בַלֵּב וְהַחֵטְא עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ (נח, ה): " הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ" וגו'. וּבְצוֹמוֹת שֶׁל רַבִּים צָרִיךְ לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ בְּדִבְרֵי הָרַבִּים עִם הַתְּפִלָּה לְהַחְזִירָם לְמוּטָב, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם, בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (יב, ב): אָמַר אַבַּיֵי: מִצַּפְרָא וְעַד פַּלְגָא דְיוֹמָא לֵיעַיְינוּן בְּמִילֵי דְּמָתָא; מִפַּלְגָא דְּיוֹמָא לְפַנְיָא, רִיבְעָא דְּיוֹמָא קָרֵינָן וּמַפְטְרֵינָן וְרִבְעָא דְּיוֹמָא מַצְלֵינָן וּבְעֵינָן רַחֲמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים וּרְבִעִית הַיּוֹם מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם" (נחמיה ט, ג). וּכְשֶׁיִּתְעַנּוּ וְיָשׁוּבוּ כָּרָאוּי מֻבְטָח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִלָּתָם.

החלק הרביעי

בשכר התשובה

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

לְעוֹלָם יְדַמֶּה אָדָם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא בֵינוֹנִי, שֶׁאִם עָשָׂה מִצְוָה אַחַת - אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְאִם עָבַר עֲבֵרָה אַחַת - אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה. וּכְשֶׁיַּחְשֹׁב זֶה, יְהֵא זָרִיז לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת וְיִזָּהֵר מִלַּעֲבֹר עֲבֵרָה. וְגַם יְדַמֶּה בִּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם בֵּינוֹנִים וְשֶׁהָעוֹלָם תָּלוּי בוֹ, כִּי בִזְכוּתוֹ אוֹ בְחוֹבָתוֹ יַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (מ, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וכו'. כִּדְאִיתָא בַּחֲתִימַת נֵר שֶׁל מִצְווֹת (סימן רלא).

וּלְפִי שֶׁאֵין לָנוּ מִצְוָה גְדוֹלָה יוֹתֵר מִן הַתְּשׁוּבָה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְעוֹד כִּי אֲפִילוּ שֶׁנֶּחְתָּם עַל שׁוּם אָדָם גְּזַר דִּין לְרָעָה - הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה מְקַרַעַת אוֹתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב): אַרְבָּעָה דְּבָרִים קוֹרְעִים גְּזַר דִּין שֶׁל אָדָם. כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ו' מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, שֶׁבִּכְלַל הַצְּדָקָה (סימן קצד). וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ (יז, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקַרַעַת גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: " הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה" וגו' (ישעיה ו, י). אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵּי: וְדִלְמָא קֹדֶם גְּזַר דִּין? אֲמַר לֵיהּ: "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" כְּתִיב (שם) וְאֵי זֶה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ רְפוּאָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה גְּזַר דִּין.

וְדָבָר זֶה הוּא מֵרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, שֶׁחוֹזֵר עַל מַה שֶּׁגּוֹזֵר לְרָעָה לְמַעַן הַתְּשׁוּבָה. וּמַה שֶּׁגּוֹזֵר לְטוֹבָה אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתְחַיְּבוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: כָּל דָּבָר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה אֲפִילוּ עַל תְּנַאי אֵינוֹ חוֹזֵר. וְאִם יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחֵטְא, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל יִתְבָּרַךְ: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ" וגו' (בראשית כח, טו), וְעִם כָּל זֶה - "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד" וגו' (שם לב, ח) וְאָמְרוּ ז"ל, שֶׁנִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא - אוּלַי הָיָה בְּרֹב עִנְוְתָנוּתוֹ, שֶׁהָיָה יָרֵא מְאֹד מִן הַחֵטְא. אֲבָל דָּבָר בָּרוּר הוּא מַה שֶּׁגּוֹזֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ.

וְלַדָּבָר הַזֶּה רָמַז יִרְמְיָּהוּ הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁחָלַק עִם חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, כְּשֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא יִרְמְיָהוּ לְרָעָה וּלְמִיתָה וְשֶׁיְּנַצֵּחַ נְבוּכַדְנֶצַּר לְעָרֵי יִשְׂרָאֵל וְשֶׁיַּחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, וַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר הָיָה מִתְנַבֵּא לְטוֹבָה בְּהֵפֶךְ זֶה. וְעַל זֶה אָמַר יִרְמְיָהוּ, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם נְבוּאָתוֹ שֶׁהָיָה לְרָעָה, שֶׁאֵין בּוֹ הַכְחָשָׁה לִנְבוּאָתוֹ, כִּי אוּלַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, אוֹ יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה; אֲבָל אִם לֹא יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי חֲנַנְיָה, יוֹרֶה שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר. וְכֵן כָּתוּב: "אַךְ שְׁמַע־נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ וּבְאָזְנֵי כָּל־הָעָם. הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן־הָעוֹלָם וַיִּנָּבְאוּ עַל־אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל־מַמְלְכוֹת גְּדֹלוֹת לְמִלְחָמָה לְרָעָב וּלְדָבֶר. הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר־הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר־שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת" (ירמיה כח, ז־ט). רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהַנְּבִיאִים הַמִּתְנַבְּאִים לְרָעָה לֹא יִוָּדַע מִן הַבָּא אַחֲרֵי כֵן אִם נְבוּאָתָם אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר, לְפִי שֶׁבִּתְשׁוּבָה יִתְקָרַע הַגְּזַר דִּין, אֲבָל יִוָּדַע אֲמִתָּתָם בְּהִנָּבְאָם לְשָׁלוֹם וּלְטוֹבָה אִם תִּתְקַיֵּם.

גַּם מָצִינוּ כִּי מִן הָרָעָה הַמּוּכֶנֶת לָבוֹא יוּכַל הַשֵּׂכֶל הַטּוֹב בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְשׁוּבָתוֹ לְמַלֵּט אֶת הַגּוּף מִן הַגְּזֵרוֹת, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק אַרְבָּעָה נְדָרִים (נדרים לב, ב): אָמַר רַמִּי בַּר אַבָּא: מַאי דִּכְתִיב "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא־אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים" (קהלת ט, יד)? "עִיר קְטַנָּה", זֶה הַגּוּף; "וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט", אֵלּוּ הָאֵבָרִים; "וּבָא־אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ", זֶה יֵצֶר הָרַע; "וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים", אֵלּוּ הָאֵבָרִים; "וּבָא־אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ", זֶה יֵצֶר הָרַע; "וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים", אֵלּוּ עֲוֹנוֹת. "וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט־הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת־הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא" (שם שם, טו), זֶה יֵצֶר טוֹב; "וּמִלַּט־הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ", זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; "וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת־הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא", דְּבִשְׁעַת יֵצֶר הָרַע לֵית דְּמִדְכַּר לֵיהּ לְיֵצֶר הַטּוֹב, "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם" (שם ז, יט), זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים; " מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר" (שם), אֵלּוּ שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם וּשְׁתֵּי עֵינַיִם וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה וְהַפֶּה.

וּבָרוּר הוּא, שֶׁהַחָכְמָה הַטּוֹבָה הַמַּצֶּלֶת גּוּף הַחוֹטֵא מֵהַגְּזֵרוֹת וּמֵהַמִּקְרִים הַמּוּכָנִים לָבוֹא הִיא הַתְּשׁוּבָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָיָה קוֹרֵא (יז, א): מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ דְּרָבָא: תַּכְלִית חָכְמָה - תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּבוֹעֵט בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ וּבְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה"' וגו' (תהלים קיא, י) "לוֹמְדֵיהֶם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עוֹשֵׂיהֶם", לָעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ וְלֹא לָעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹשִׂים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נוֹחַ לָהֶם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ.

וְגָרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ תְּהִלִּים (שו"ט, יח): "לַמְנַצֵּחַ [עַל־ שֹׁשַׁנִּים] לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידוֹת" (תהלים מה, א), בּוֹא וּרְאֵה בִּבְנֵי קֹרַח, שֶׁעַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא נִקְרְאוּ יְדִידִים, מִשֶּׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה נִקְרְאוּ יְדִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמְנַצֵּחַ" וגו', אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹרַח, שֶׁנִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנִמְלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי־קרַח לֹא־ מֵתוּ" (במדבר כו, יא). לָמָּה? שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ לַעֲצַת אֲבִיהֶם. וּבַאֲחֵרִים כְּתִיב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" (שם טז, לג), אֲבָל אֵלּוּ שֶׁנִּסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה נִמְלְטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ" וגו' (תהלים לד, ו). וְכֵן דָּוִד כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל לְמַעְלָה נִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע" וגו' זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל".

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הָרְשָׁעִים שֶׁרָצוּ לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה נִמְלְטוּ, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב בֵּיהּ: "אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת" (דניאל ד, לא) וְנִקְרָע מִקְּצַת גְּזַר דִּינוֹ. וּמַה אִם הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם חַיָּבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים לְמַעְלָה מוֹחֵל לָהֶם; לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּנֵי קְדוֹשִׁים, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אִם מִסְתַּכְּלִים לְמַעְלָה וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם? וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה דָוִד מַשְׂכִּיל וּפֵרַשׁ מֵעֲוֹנוֹ וְהִתְוַדָּה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְאָמַר: "לְךָ [לְבַדְּךָ] חָטָאתִי" וגו' (תהלים נא, ו) מָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וּמָצִינוּ שֶׁהוּא הֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן, פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (טז, ב): אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב "נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַּם עָל" (שמואל־ב כג, א)? שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׂכַר תְּשׁוּבָתוֹ נִתְגַּלָּה הַדָּבָר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק א דְּמוֹעֵד קָטָן (ט, א) וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קז, ב) וּבְפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת ל, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה. וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה; אָמַר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם [וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם] וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ט־י) וְלֹא נַעֲנָה; כֵּיוָן שֶׁאָמַר: "ה' אֱלֹהִים אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים־ב ו, מב) מִיָּד נַעֲנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהְפְּכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָּוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה וְיָדְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן. הַיְנוּ דִּכְתִיב: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם וגו' לְדָוִד עַבְדוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (מלכים־א ח, סו). בִּשְׁלָמָא "לְיִשְׂרָאֵל", שֶׁמָּחַל לָהֶם עֲוֹן יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא "לְדָוִד עַבְדּוֹ" מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁיָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן.

וְעוֹד אָמְרוּ, שֶׁבִּשְׂכַר הַתְּשׁוּבָה מַרְבִּים יָמָיו שֶׁל אָדָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּאֲרֶכֶת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָיוֹ יִחְיֶה" (יחזקאל יח, כח). וְהוּא הַדִּין שֶׁמַּרְבֶּה וּמוֹסִיף לַשָּׁב כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

פרק שני

כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרֹב רַחֲמָיו, מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד וְקוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ, כָּךְ קוֹרֵעַ אֲפִילוּ גְּזַר דִּין שֶׁל צִבּוּר כְּשֶׁשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּגְזַר דִּין שֶׁל נִינְוֵה יוֹכִיחַ. וְעוֹד אָמְרוּ, שֶׁאֲפִילוּ בִּזְכוּת תְּשׁוּבַת יָחִיד מוֹחֲלִין לָרַבִּים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוּבִיָּה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁאֲפִילוּ יָחִיד עֲשָׂאָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: " אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ" (הושע יד, ה) "מֵהֶם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "מִמֶּנּוּ".

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמְּבִיאָה [רְפוּאָה לָעוֹלָם, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם (פו, א): אָמַר רַבִּי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּבִיאָה] רְפוּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" וגו' (ירמיה ג, כב).

וּלְפִי שֶׁהֶעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין כָּל הָעֵדָה הוּא חָמוּר, לֹא יַחְשְׁבוּ שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ מִן הַתְּשׁוּבָה, עַל כֵּן נִזְדַּמֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂה חֵטְא הָעֵגֶל, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ קַל וָחֹמֶר וְיֵדְעוּ כִּי מֵאַחַר שֶׁהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ עַל חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁאֵין חֵטְא שֶׁיַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ד, ב): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי" (דברים ה, כו). וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי, דִּכְתִיב: "כִּי־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט, כב): וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים, דִּכְתִיב: "מִי־יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם", וגו'. וְלָמָּה עָשׂוּ? לוֹמַר לְךָ, שֶׁאִם חָטָא יָחִיד אוֹמְרִים לוֹ לֵךְ אֵצֶל יָחִיד וְאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לוֹ לֵךְ אֵצֶל צִבּוּר. וּצְרִיכָא, דְּאִי כָתַב רַחֲמָנָא יָחִיד, מִשּׁוּם דְּלָא מְפַרְסַם חֵטְאֵה, אֲבָל צִבּוּר דִּמְפַרְסַם חֵטְאֵה אֵימָא לָא: וְאִי כָתַב רַחֲמָנָא צִבּוּר מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי רַחֲמֵי, אֲבָל יָחִיד אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב "נְאֻם דָּוִד בֶּן־יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַּם עָל" (שמואל־ב כג, א)? שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה.

וְאַף־עַל־גַּב דִּכְתִיב: " וּבְיוֹם פָּקְדִי" וגו' (שמות לב, לד), הוּא שֶׁחוֹטְאִין בֶּעָוֹן אַחֵר, שֶׁמִּצְטָרֵף עִמָּהֶם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָחַל לָהֶם עַל אוֹתוֹ עָוֹן, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (ברכות לב, ב): " הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ" (ישעיה מט, טו), הַאֶשְׁכַּחעוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמְרָה לְפָנָיו: הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר לָהּ: " גַּם־אֵלֶּה תִּשְׁכַּחְנָה" (שם). אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הַר סִינַי. אָמַר לָהּ: " וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ" (שם). וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָה: "גַּם־אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה", זֶה מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל; "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ", זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי.

וּבִשְׂכַר הַתְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקָרֵב הַגְּאוּלָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: " וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע" (ישעיה נט, כ).