מלחמות ה' על הרי"ף/בבא קמא/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מלחמת ה' מסכת בבא קמא דף כו עמוד ב עכשיו חזרתי לדרך אחרת בפי' השמועה ממה שראיתי בירושלמי דגרסי' תמן א"ר אבהו בשם ר' יוחנן מודים חכמים לר' יהודה בכלי גורן שדרכן ליטמן א"ר הושעיא בשאין עדים אבל יש שם עדים כ"ע מודו על הדא דר' יהודה ותני כן על גדיש של חטים מחופה בשל שעורים או גדיש של שעורים מחופה בשל חטים נותן לו של שעורים פי' קסבר ר' הושעיא דכי פליגי רבנן עלה דר' יהודה בכלים שאין דרכן ליטמן משום שאין שם עדים ולא עשו בו תקנת נגזל אבל אם יש שם עדים שהיה שם אותו טמון חייב והא דקאמרי' ותני כן יש לפרש סיועא אדר' אבהו דאמר מודים חכמים בכלי גורן שדרכן להטמין ואינו מחוור דהא אמרי רבנן רואין מקום כלים כאילו מלא תבואה ואפי' בלא עדים משלם של שעורים ול"נ סיוע מסיפא דברייתא דקתני בד"א ובירושלמי לא מסיים לה דמרגלא בפומייהו היא מ"מ למדנו שמחלוקת ר' יהודה וחכמים בתקנת נגזל הוא לפי גמרא דבני מערבא ולגמרא דילן נמי במדליק בתוך של חבירו אית לן למימר דבהכי פליגי דמשום טמון לא מיפטר אלא במדליק בתוך שלו דבהכי כתיב קרא דכי תצא אש מעצמה משמע דאי במדליק בתוך של חבירו נמי משמע ומוקמי' לה נמי כגון שנפל גדר שלא מחמת דליקה דבכה"ג הוא דמיפטר טמון גופיה דכלו להו חציו א"כ אפי' בכלים שדרכן להטמין נמי ליפטר וכל הני פלוגתא דטמון היכא כתיבן אלא ודאי קרא במדליק בתוך שלו דוקא הוא והא דפטרי רבנן בשאין דרכן להטמין לאו מקרא אלא מסברא ואי בשיש שם עדים ודאי ואפי' נפל גדר שלא מחמת דליקה נמי מסתברא דחייב בכל אטו שורו דלא טפח באפיה והלך לגדיש של חטים מחופה בשל שעורים ואכלו מי מצי למימר אילו ידענא דשל חטים הוה הוינא מינטר ליה טפי פשיטא דלא וכ"ש היכא דמשום חציו דודאי חייב וכדמעיינת בגמ' וסברא משכחת דלא איתמר נטירותא דהכי קבילי עלי ודהכי לא קבילי עלי אלא גבי משאיל דאין לו לעכב עצמו מלעשות דליקה בתוך שדהו אלא משום שקיבל עליו להגדיש הלכך אמר ליה נטירותא דהכי קבילי עלי ודהכי לא קבילי עלי אבל במזיק בשל חבירו ודאי חייב בכל אי משום חציו אי משום ממונו דהא לאו משום דקביל עליה נטירותא דהאי מחייבים ליה אלא משום דרמיא עליה נטירותא דגופיה או דממוניה דרחמנא חייביה בהכי ואף על גב דלא ידע במאי דאזיק כלל תדע דהא ר' יהודה מודה בדינא דמשאיל מקום וקא מחייב במדליק בין בתוך שלו בין בתוך של חבירו בכל מה שהיה בתוכו כדקתני בברייתא ולפיכך נ"ל דבתקנת נגזל פליגי כדפרישית וכן נראה דעת רבינו הגדול ז"ל