מלבי"ם על תהלים קמא ז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק קמ"א • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ
נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל׃
(ז - ח)" כמו פולח", כי דוד ואנשיו היו בצד ההר על גובה ההר, והיה דעתם שאם יגיעו שאול ואנשיו אליהם, ידלגו מן ההר אל המורד ומשם יברחו אל המדבר, והגם שהיה סכנה בדילוג זה שלא יפזרו עצמותם, היו בוטחים בה' שיצילם גם מסכנה זאת, וע"כ אמרו גם אם יפזרו עצמינו לפי שאול כמו פולח ובוקע בארץ, דהיינו הגם שנפול מהסלע לעומק שאול, ועצמינו יפזרו על ידי הנפילה הזאת כאלו נפלחה ונבקעה האדמה אשר תחתינו, בכ"ז אחר שבך ה' חסיתי אל תער נפשי, בכ"ז נפשי לא תתער ותתרוקן מן הגויה, אחר שחסיתי בה' אנו בטוחים שהגם שיפזרו עצמינו תשאר נפשינו בחיים, כ"ז דברו בעת נשמטו בידי סלע, כמראים גודל בטחונם בה' שישים נפשם בחיים בכל אופן:
<< · מלבי"ם על תהלים · קמא ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.