מלבי"ם על תהלים פז ב
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק פ"ז • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֹהֵ֣ב יְ֭הֹוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן
מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב׃
(ב-ג) "אוהב ה' את שערי ציון, נכבדות מדובר בך", ר"ל שכבר נוכל להרגיש מעלת איש או אומה או מקום ע"י הגנאי והדופי שישימו בו, שהגנאי שיטילו באיש נכבד ומצויין יהיה לפעמים שבח ומעלה באיש פחות וגרוע, כמו שיאמרו בגנאי הנדיב, שלא נתן לפדיון שבוים רק עשירית מעשרו ולא נתן חמישית עשרו, שאם היה הכלי נותן מתנה כזו היו משבחים אותו, וא"כ מן הגנאי הזה ניכר שהוא נדיב ודרכו תמיד לפזר הרבה, והנה העמים היו מדברים בגנאי של ציון וישראל מה שאסר ה' את הבמות וצוה להקריב רק בירושלים, שמזה אמרו שאהבת ה' את ישראל ושכינתו בתוכם אינה בעבור עצמם שא"כ היה מקבל עבודתם בכל משכנות יעקב, ואחר שה' "אוהב רק שערי ציון", שאותם אהב "מכל משכנות יעקב" מבואר שאינו אוהב ישראל כ"כ, וזה גנאי להם לפי דעתם, ושיעור הכתוב מה "שמדובר בך" לגנאי (כי הדבור שאחריו ב' ומורה דבור של גנאי בכ"מ) לאמר ש"אוהב ה' את שערי ציון מכל משכנות יעקב", שמצד זה ידבר בך גנאי שאין ה' אוהב משכנות יעקב מצד עצמם, הנה "נכבדות מדבר בך", הדבור של גנאי הזה הוא לך נכבדות וכבוד גדול, כי בגנאי הזה יודו שאת "עיר האלהים", שבך בחר ה' לשבתו, וזה כבוד גדול שבך ישב אלהים על הארץ בקביעות, ועל ידך שוכן בתוך ישראל שכינת קבע, "סלה" סיום הענין:
ביאור המילות
"שערי". מציין מושב החכמים והראשים בכ"מ.
<< · מלבי"ם על תהלים · פז ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.