מלבי"ם על תהלים עה ה
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ע"ה • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָמַ֣רְתִּי לַ֭הוֹלְﬞלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ
וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃
(ה-ו) "אמרתי", גם זה דברי היושר ומישרים, הנה היושר הוא נטוע בטבע כל אדם ובנפשו, שנפש כל אדם נבראת באופן שנטוע בלבה אהבת היושר והצדק, והרשע הנוטה מן המישרים הוא דבר שהוא נגד טבע נפשו, ונפשו תיסרהו ותאלצהו בכח היושר הנטוע בה להשיבו אל הטוב, וע"כ הרשעים מלאים חרטה, עפ"ז יאמר מישרים במליצתו, "אני מישרים אמרתי להוללים אל תהולו", אני מישרים מיסר את ההוללים מוכיח אותם בל יהולו, ואני האומר "לרשעים אל תרימו קרן ואל תרימו למרום קרנכם ואל תדברו בצואר עתק", אם תראה שהרשעים נותנים אל לבם ומתחרטים על מעשיהם, ונפשם תיסרם בל יהולו, ובל ירימו קרנם נגד המרום ובל ימרו בה', מי הוא המיסר אותם והאומר להם כן? אני מישרים, אני אני הוא האומר כן לרשעים, ר"ל טבע היושר הנטוע בנפשם הוא האומר להם ומיסרם לבל יהולו ובל ירימו קרנם, כי היושר שבטבע האדם ייסרהו וישים בלבו שישוב אל היושר והטוב ולא ירים קרן נגד ה':
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על תהלים · עה ה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.