מלבי"ם על תהלים מד ד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק מ"ד • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ
וּזְרוֹעָם֮ לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ
כִּֽי־יְמִינְךָ֣ וּ֭זְרוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּנֶ֗יךָ
כִּ֣י רְצִיתָֽם׃
"כי", מבאר שדבר זה לא היה ע"פ הטבע רק אתה ידך גוים הורשת, "כי לא בחרבם ירשו ארץ" שלא כבשו ע"י חרבם וגבורתם, וגם "זרועם לא הושיעה למו", הזרוע הוא הפרק העליון של היד, ומציין תמיד את המניע הראשון, את הכח המניע את היד, ומבואר אצלי תמיד שבכ"מ שנזכר זרוע אצל ה' יציין שגם ראשית התנועה וסבתה בא מאת ה', ר"ל כי כל המעשים שיעשה ה' ע"י זכות ישראל יצוין שנעשה המעשה בידו לא בזרועו, כי הזרוע שהניע את היד הוא הזכות, אבל המעשה שנעשה שלא בהשקף על זכות הדור וצדקתם נקרא זרוע ה', ואמר פה שלא לבד שלא בחרבם ירשו ארץ, כי גם לא היו אז ראוים לזה ע"פ מעשיהם, כמ"ש לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, עד שגם זרועם לא הושיעם למו, שלא היו גם בזכותם, רק "ימינך וזרועך" שהיה ע"י ימין ה' העושה נפלאות, וע"י זרועו שהוא החסד העליון הבלתי מביט על זכות כלל שלא היה בזכות הדור, ולא היו נסים נסתרים רק שהיה "אור פניך" שנתגלה אורך אז בגלוי בנסים גלויים, "כי רציתם", ע"י הרצון העליון שאין טעם לרצון:
ביאור המילות
"ימינך וזרועך". התבאר אצלי בכ"מ שכתוב זרוע שהוא הפרק העליון והוא המניע את היד, ואצל ה' יציין תמיד המעשה שיעשה בלי השקף על זכות המקבלים:
<< · מלבי"ם על תהלים · מד ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.