מלבי"ם על תהלים כט א
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק כ"ט • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד
הָב֣וּ לַ֭יהֹוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים
הָב֥וּ לַ֝יהֹוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
"מזמור לדוד", הוסד על חורבן ושטף אשר היה בעת ההיא בגלילות סוריא ע"י סופה וסער מתחולל, ע"י זרם ושטף מים רבים, ע"י אש להבות רעמים וברקים נוראים עוקרי ארזים ומשברי סלעים, ע"י רוגז ורעש אשר סבב מן המדבר זאר"א עד כל גבולות הארץ מדרום לצפון מהמדבר עד הלבנון, אשר התעוררו כל ארבעה האיתנים מוסדי הארץ לבלעה ולהחריבה, אולם בבוא בני אלים אלה הנוראים אל ארץ הקדושה שם שחו ראשם, שם השתחוו ויחרדו מפני מלך הכבוד רם ונשא השוכן בהיכלו בהדרת קדש, שם שקעה האש ותשב סערה לדממה, וה' ברך את עמו בשלום "הבו לה'", הזמינו א"ע לה' להיות מלאכיו ושלוחיו, אתם "בני אלים!" אתם כחות הטבע הנשגבות הזמינו עצמכם לה' השולח אתכם לעשות דברו.
"הבו" והזמינו עצמכם לה' להיות שלוחיו, אתם "כבוד ועז"! אתם בני אלים שעל ידכם מתראה כבוד ה' ועוזו וגבורותיו:
ביאור המילות
"הבו". ענין הזמנה בכ"מ, הבה נתחכמה לו, הבה נא אבא אליך.
"בני אלים". הכחות הנשגבות, כמו ידמה לה' בבני אלים:
<< · מלבי"ם על תהלים · כט א · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.