מלבי"ם על תהלים כז יד
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק כ"ז • פסוק י"ד |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קַוֵּ֗ה אֶל־יְ֫הֹוָ֥ה
חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ
וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהֹוָֽה׃
"קוה", עפמ"ש שבזכות האמונה שהאמין בהבטחת ה' ניצול מאויביו כי קוה אל ה' שישוב לראות בטוב ה', עפ"ז יאמר ויצוה "לקוות אל ה'", ומבאר כי התקוה לה' נבדלת מן התקוה לב"ו בשני דברים,
- א) שהתקוה לזולתו הלא תוחלת ממושכה מחלה לב, אבל ע"י הקווי לה' "חזק ויאמץ לבך" שהיא תתן חוזק ואומץ לב,
- ב) הקווי לזולתו אין התקוה תכלית לעצמה רק תכלית הקווי הוא שימצא מבוקשו, וא"כ תכלית הקווי הוא שלא יקוה עוד, ר"ל שישיג תקותו ולא יצטרך עוד לקוות, אבל הקווי לה' היא תכלית לעצמה, עד שתכלית הקווי הוא שיחזק לבו ויחזור ויקוה, עז"א "קוה חזק וקוה אל ה'":
ביאור המילות
"קוה". ציווי, ויש לפרש לולי האמנתי ואמרתי לנפשי קוה אל ה', "חזק ויאמץ". האימוץ הוא התמדת החוזק ובא ביחוד על אימוץ הלב כמו שפירשתי בכ"מ:
<< · מלבי"ם על תהלים · כז יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.