מלבי"ם על רות ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על רותפרק ג' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


רות ג', ט"ז:

וַתָּבוֹא֙ אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה־לָ֖הּ הָאִֽישׁ׃



(טז) "ותבא אל חמותה", ר"ל שבדרך הלך עמה רק כשבא אל העיר אז נפרדו הוא בא אל העיר לבדו והיא באה אל חמותה לבדה, ותאמר מי את, מבואר שגם כשבאה לבית חמותה היה בטרם יכיר איש את רעהו ולכן שאלה מי הוא הבא, ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש, ר"ל שנשבע לה שתגאל בכל אופן אם ע"י טוב אם על ידו: