מלבי"ם על עזרא א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עזראפרק א' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא א', ה':

וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֤יר הָאֱלֹהִים֙ אֶת־רוּח֔וֹ לַעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃



(ה - ו) "ויקומו", ספר שהיו שני ענינים, א] שהעם התנשאו מעצמם לדבר זה ובראשם היו "ראשי האבות ליהודה ובנימין" שהם התעוררו לזה תחילה והי' איתערותא דלתתא ויקומו, ומזה בא איתערותא דלעילא, כי "לכל", ר"ל לכל העולים, העיר "האלהים את רוחו" בין "לעלות" בין "לבנות את בית ה'", ובכ"ז גם "כל סביבותיהם" היינו נעמים שסביבותם "חזקו בידיהם" [חיזוק ידים רפות בא תמיד ביחוס הפעול, אבל פה לא היו צריכים חיזוק מצד רפיון ידים, רק שחזקום במתנות להיות חזקים יותר, וע"ז בא בקישור הב'], "לבד" רצה לומר שכ"ז נתנו לצורך העולים לצידה והוצאת הדרך, חוץ מה ששלחו על ידם נדבות לבהמ"ק: