התורה והמצוה ויקרא כו יד-טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספרא | מלבי"ם על פרשת בהר-בקחתי | מחבר:מלבי"ם
משנה תורה לרמב"ם | תלמוד בבלי
מפרשים על הספרא:   קרבן אהרן | הראב"ד | הר"ש | רבינו הלל | חפץ חיים | עשירית האיפה | מלבי"ם


סימן יח[עריכה]

ויקרא כו יד-טו:
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה. וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי.


ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ב:

[א] "ואם לא תשמעו לי"-- אם לא תשמעו למדרש חכמים.  יכול למה שכתוב בתורה? כשהוא אומר "ולא תעשו את כל המצות האלה", הרי מה שכתוב בתורה אמור. הא מה אני מקיים "ואם לא תשמעו.."? למדרש חכמים.

[ב] "ואם לא תשמעו לי"-- מה תלמוד לומר "לי"? אין "לי" אלא זה שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו.   וכן הוא אומר "כנמרוד גבור ציד...", שאין תלמוד לומר "לפני ה' "; אלא זה שהוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו.   וכן הוא אומר "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד", שאין תלמוד לומר "לה' "; אלא אלו שיודעים את רבונם ומתכונים למרוד בו.

[ג] "ואם לא תשמעו לי..."-- מה תלמוד לומר 'לא תעשו'? וכי יש לך אדם שאינו למד אבל עושה? תלמוד לומר "ואם לא תשמעו..ולא תעשו"-- הא כל שאינו למד, אינו עושה.

  • או יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה אבל אינו מואס באחרים? תלמוד לומר "ואם בחקתי תמאסו"-- הא כל שאינו למד ואינו עושה, סוף שהוא מואס באחרים.
  • או יש לך שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים אבל אינו שונא את חכמים? תלמוד לומר "ואם את משפטי תגעל נפשכם"-- הא כל שאינו למד ואינו עושה ומואס אחרים, סוף שהוא שונא את החכמים.
  • או יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים אבל מניח לאחרים לעשות? תלמוד לומר "לבלתי עשות"-- הא כל שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים, סוף אינו מניח לאחרים לעשות.
  • או יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא חכמים ואין מניח לאחרים לעשות אבל מודה במצות שנאמרו מסיני? תלמוד לומר "את כל מצותי"-- הא כל שאינו למד ואינו עושה מואס באחרים ושונא חכמים ואינו מניח לאחרים לעשות, סוף שהוא כופר במצות שנאמרו מסיני.
  • או יש לך אדם שיש בו כל המדות הללו אבל אינו כופר בעיקר? תלמוד לומר "להפרכם את בריתי"-- הא כל שיש בו כל המדות הללו, סוף שהוא כופר בעיקר.


ואם לא תשמעו לי ולא תעשו: אחר שאמר 'ולא תעשו את כל המצות' מבואר שלא ישמעו פקודת ה'. ועל כרחך שמה שכתוב 'אם לא תשמע' הוא לשמוע אל החכמים מקבלי ומורישי תורה שבעל פה כי "אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין".

והנה פעל "שמע" יבא לרוב בשימוש מלת "אל". ומה שכתב "לשמוע לי" נמצא מזער בתנ"ך. וחז"ל הבדילו: ש"בלתי שומע אל" היינו שאינו מאמין ומקבל דבריו ו"בלתי שומע לפלוני" מאמין לו, רק בכל זאת מסרב לשמוע. ואמר (שופטים יט, כה) "ולא אבו האנשים לשמוע לו", (שמואל ב יג, יד) ולא אבה לשמוע לה" -- הגם שידעו שהדבר נכון בכל זאת כוונו להקניט. ואל אופן זה אמר כאן מלת "לו" שמורה שיודעים רבונם, וכמ"ש בנמרוד ובסדום.

וכבר בארנו בפר' קדושים (סימן ח וסימן כו) שמצאנו שהכתוב יסדר דבריו מן הסבה אל המסובב כמו שכתוב שם "לא תגנובו" שעל ידי כן "לא תכחשו" ועל ידי כן "לא תשקרו", וכיוצא. וכן סדר הדברים פה ללמד שעל ידי שאינו שומע לתורה על ידי כן נמשך שאינו עושה המצות וזה סבה שימאס החוקים, שהממאס ימאס את האנשים המקיימים אותם, וזה סבה שיגעל את המשפטים, הגם שהמשפטים הם טבועים בשכל אדם וממילא סבה שיגעל גם את החכמים המשכילים אותם. (כי המואס החוקים שאין להם טעם לא יחויב עדיין שימאס החכמים מצד חכמתם בדברים שכליים, לא כן הגועל המשפטים השכליים). וזה סבה "לבלתי עשות", רוצה לומר, שיפריע בידים לבלתי עשות ואינו מניח לעשות. ומוסיף "את כל מצותי" לכלול כולם, גם המצות שנאמרו מסיני, רוצה לומר, עשרת הדברות שיודו בם גם האומות. ובילקוט גריס שאינו מודה במצות שניתנו מהר סיני, וכן הוא בפרש"י, שר"ל שכופר שלא ניתנו המצות מה'; ודייק ממה שכתב "את כל מצותי" בכינוי. וזה גורם להפרת הברית מכל וכל כי יכפור בעיקר. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל וסופכן למבטלא ית קיימי.