מלבי"ם על נחמיה ד יד
(יג - יד) "ואמר", זה היה בתחלה, אבל אח"כ כשראו שהאויב שב למקומו ואינו חוזר עליהם סר הפחד הגדול, ואז התחילו ללכת איש אל מקומו שהוא בונה שם בחלקו שקבל על עצמו לבנות בחומה, אז אמר אליהם אחר "שהמלאכה הרבה ורחבה", ועי"כ צריך שכ"א יעשה במקום אחר שאם יהיו כולם במקום אחד לא תגמר המלאכה, ועי"כ "אנחנו נפרדים על החומה", איש איש למקום עבודתו, ונהיה מעתה "רחוקים איש מאחיו", וע"כ אני מצוכם, א] "שבמקום שתשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו", וזאת שנית, שמעתה.
<< · מלבי"ם על נחמיה · ד יד · >>