מלבי"ם על נחמיה ד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

השאלות

(י) השאלות (י - טו) בפסוק י"א אמר שגם העושים במלאכה החזיקו בכלי זין, ובפסוק ט"ו אמר שחצים עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים?, בפסוק י"א אמר שהבונים מחזיקים השלח ביד אחת, ובפסוק י"ב אמר שחרב הבונים אסור על מתניהם?:

"ויהי מן היום ההוא", נראה שתחלה התיראו עדיין פן ישוב האויב עליהם, וע"כ לא נפוצו עדיין איש איש אל מקומו [שכל משפחה היו בונים מקום אחר סביב], רק נשארו כולם במקום הזה ששם הסכנה יותר, אחר שהאויב ראה שהמקום זה נוח ליפול עליהם, וכולם בנו במקום אחד, ואז לא נתחלקו שחצי העם יעשו במלאכה וחצים יחזיקו בכלי זיין, רק כולם החזיקו כלי זיין ביד אחת ועושים מלאכה ביד אחרת [כמ"ש בפסוק י"א י"ב], רק נערי נחמיה ומשרתיו שהיו גבורי חיל הם התחלקו, "שחצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים," ר"ל מחזיקים בשלח, ומפרש למה התיחדו לזה נערי נחמיה לבד שהחצי לא עשו מלאכה, מפני שהיה להם "הרמחים המגנים והקשתות והשריונים," שאלה שעשו מלחמה ברמחים היו להם מגנים, ואלה שלחמו בקשתות היה להם שריונים, ולא היה אפשר לעשות מלאכה, כי החזיקו הרומח ביד אחד והמגן ביד האחרת, וכן בעלי חצים לבשו שריונות וא"א לעשות מלאכה כשהוא לבוש שריון קשקשים, כי הם היו גבורי חיל ומלומדי קרב במגן ושריון כדרך אנשי מלחמה." והשרים אחרי כל בית יהודה", שגם השרים וכל בית יהודה היו שם כולם אחרי, ר"ל כולם מקובצים אצל נחמיה ולא התפזרו לעבודתם, והם שלא היו מלומדי קרב ולא היה להם מגן ושריון, ולא קשתות כי לא היו רובי קשת שזה צריך לימוד, לכן הם נהגו באופן אחר שכולם עשו מלאכה ביד אחת והחזיקו השלח ביד האחרת לדקור את האויב אם יקרב אליו, וז"ש.