מלבי"ם על משלי כא כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"א • פסוק כ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, כ"ז:

זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֵבָ֑ה
  אַ֗֝ף כִּֽי־בְזִמָּ֥ה יְבִיאֶֽנּוּ׃



"זבח רשעים תועבה, אך כי בזמה יביאנו" - הקרבן שמביאים רשעים, הגם שיביא הקרבן בלב שלם, בכל זאת, כל זמן שהם רשעים, רוצה לומר שלא שבו בתשובה על רשעתם הקודם, הזבח תועבה, כאויב המלך שיביא לו מנחה, שהיא תועבה בעיניו, אף שמביאה בכל לב, אחר שהוא שנוא לו;

וכל שכן אם "יביאהו בזמה", שגדר הזמה הוא השתקעות המחשבה בעומק הרהורי עבירה, שגם בעת הבאת הקרבן כוונתו לזימה ועצת חטא, שחוץ ממה לא יתקבל מפני המביא, לא יתקבל מפני ההבאה בעצמה, שתכליתה לרע.

ביאור המילות

"זמה" - עיין גדרו בספר התורה והמצוה קדושים סימן קיא.