מלבי"ם על מלכים א ד
<< · מלבי"ם · על מלכים א · ד · >>
(א) השאלות (א) למה אמר שלישית שהיה מלך על כל ישראל שכבר הזכיר ב"פ שהממלכה נכונה בידו: "ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל". כבר אמר זה למעלה שני פעמים, וכתב מהרי"א שבא להודיע ששלש סבות התחברו בהמלכתו, א] רצון אביו, שהמליכו בחייו, ועז"א אחרי זכרון המשיחה ושלמה ישב על כסא אביו ותכון מלכותו מאד. ב] מה שהרג את אויביו, ועז"א שם והממלכה נכונה ביד שלמה. ג] מה שנתן לו אלהים חכמה ובינה, שעי"ז רצו כל העם במלכותו, וז"ש פה שהיה מלך על כל ישראל, ר"ל לא כשאול שבתחלת מלכותו בני בליעל בזוהו, ולא כדוד שמלך שבע שנים על יהודה לבד, כי תיכף מלך על כל ישראל ואין פוצה פה ומצפצף:
(ב - ד) "עזריהו בן צדוק". ר"ל בן בנו, כי היה בן אחימעץ בן צדוק. ולא פי' על מה נתמנה, ומהרי"א פי' שמוסב למטה עזריה אליחורף ואחיה סופרים, רש"י פי' כותבים דברי הימים, וכן היו כותבים כל דברי המלך ומשפטיו: "המזכיר". איזה דין בא ראשון, ומהרי"א כ' כותב ספר הזכרונות:
(ד) "וצדוק ואביתר כהנים". פי' הרד"ק שהיה אביתר אחר, והרלב"ג כתב שאף שנתגרש היה משמש בכ"ג בעת שלא היה צדוק ראוי:
(ז - יט) "ולשלמה שנים עשר נצבים". טרם שיספר גודל שולחנו של המלך וכבד משאו כי רבה מאד, יקדים, א] כי ערך הדבר בחכמה באופן שלא יכביד על בני מדינתו, הנה חלק את ארצו לשנים עשר חלקים כנגד י"ב חדש, באופן שכל חלק יפרנס את המלך ויכלכל שולחנו חדש ימים, ומינה נציבים שיתעסקו בזה, באופן שכל אחד היה מכין כל השנה לחם לחדש אחד, ובזה הוקל הדבר מן הכלל באשר נחו ממשאם אחד עשר חדש:
(כ) ב] ועתה יאמר כי היה יכול להגדיל שולחנו ביתר שאת, אם מצד העם המכלכלים אותו "שהיו רבים כחול", והיה להם שופע שובע גדול די והותר, שכולם "אוכלים ושותים ושמחים", ובזה לא הכביד עליהם מצדם, שהגם שלפי החשבון שחשב הרי"א היו אוכלים על שולחן המלך ששים אלף אנשים בכל יום, לא יהיה זה למעמסה אל עם רב כחול, אשר לא חסר להם כל טוב, לכלכל כמספר הזה: