מלבי"ם על ישעיהו סד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ועתה", פה סוף התלונה שהתחיל במ"ש ויזכור ימי עולם, אם אנו חוטאים ע"י שסלקת שכינתך מקרבנו, הלא "אתה אבינו" וראוי לאב לרחם על בניו, והלא "אנחנו החמר" אנו דומים כחומר ביד היוצר המוכן לקבל כל צורה ע"י היוצר כמ"ש הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל רגע אדבר וכו' ושב הגוי וכו' ונחמתי וכו', ואנו מוכנים לקבל מוסר ותוכחה אם תחזיר אלהותך עלינו וא"כ אתה הגורם, וגם "הלא מעשה ידך כלנו" ולא ירצה הפועל בהשחתת מעשה ידיו, וא"כ אנו מבקשים.  

<< · מלבי"ם על ישעיהו · סד ז · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.