מלבי"ם על ישעיהו טו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"על כן", ע"י שחרב הנהר וחוף האניות ולא יכלו לסחור בו, לכן "יתרה (אשר) עשה", הם דברים שגדלו במדינה יתר על הצריך שהיה דרכם להוליכם על האניות לחוץ.

"ופקדתם", דברים שהיו חסרים במדינה שהיו מוליכים אותם על האניות על מי נמרים לתוך המדינה, מעתה, "על נחל הערבים ישאום", ילך המסחר הזה על נחל מצרים, כי מלך אשור שכבש אותם הוליכם דרך נהר מצרים, שדרך שם הולכים ממדינת מואב אל אשור, (או כיון על נחלי בבל אם מלך בבל היה המחריב), והיא מליצה הלציית, על ששבת המסחר שלהם, וכל רכושם הלך שבי דרך נחל הערבים לארץ אויביהם, כאילו ע"י יבושת הנהר שלהם הוסב המסחר אל נהר אחר:


ביאור המילות

"יתרה עשה". אשר עשה, כמו בעבור זה עשה ה' לי, את הדרך ילכו בה:

"ופקדתם". מענין חסרון, ולא נפקד ממנו איש:

"נחל הערבים". הוא נחל מצרים, מלבוא חמת עד נחל הערבה (עמוס ו' יד), פרש"י נחל מצרים, או נחלי בבל כפרש"י פה, ששם היו ערבים גדלים (תהלות קלז), שדרכם לגדל אצל הנחל, ערבי נחל, (ויקרא כג, איוב מ', לקמן מד):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · טו ז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.