מלבי"ם על יחזקאל י ד

<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק י' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

יחזקאל י', ד':

וַיָּ֤רׇם כְּבוֹד־יְהֹוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּמָּלֵ֤א הַבַּ֙יִת֙ אֶת־הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃

"וירם", ועתה "נסתלק הכבוד מן הכרוב על המפתן", ר"ל שהענין שיעשה עתה אינו בכח הכרוב רק בכח ה' והשגחתו לבדו, שהוא יעשה זאת לצוות על שריפת ההיכל, וכאילו הוא בעצמו יעשה זאת להחריב את ביתו, ולכלות בו את חמתו למען יוקל העונש מישראל, "וימלא הבית את הענן", שהכבוד נסע אל הבית כנוסע מקה"ק לחוץ, "והנוגה נראה בחצר החיצונה" שלשם יצא הכבוד, כמוכן לעזוב את ביתו ונוסע מחדר הפנימי לחדר החיצון:

ביאור המילות

"נגה כבוד ה'", כבוד ה' שוכן בענן. וציירו הנביא כאור ואש (עמ"ש בפי' מ"א ח' י"א), והנוגה אינו אור עצמי רק אור חוזר, כמ"ש בכ"מ, והאור החוזר התפלש עד החצר מן האור העצמי אשר בבית, ותמיד מצייר הנוגה סביב האור (כמ"ש בסימן א' פסוק ד', י"ג, כ"ז, כ"ח):

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · י ד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.