מלבי"ם על חגי א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"פנה", אחר שהודיע להם שמה שחל עליהם קללה עד עתה היה מפני שחסר להם בית ה', הודיעם שמעתה אחר שכבר שמעו מהנביא שה' מצוה אותם לבנות הבית אם יתרשלו עתה בבנין הבית אז תהיה מארה השגחיית, שתחלה היתה המארה רק על ידי הסתרת פנים, ועי"כ פנו אל מעט היינו שגדל מעט תבואה מן הזרע שזרעו, ועתה יהיה מארה השגחיית שהגם "שיפנו אל הרבה" שיקצור הרבה, בכ"ז "והנה למעט", יתקלל ויתהוה ממנו מעט, וגם אחר "שתביאו התבואה אל הבית ונפחתי בו", ר"ל אשרפנו ברוח פי, "יען מה נאם ה' יען ביתי אשר הוא חרב", ר"ל כי עד עתה שלא עורר אותם אל הבנין ולא היתה הקללה לעונש בעבור שאינם בונים, רק היה ממילא על ידי העדר הברכה שהבית המקדש הוא תנאי אל הברכה, אם היו מביאים הרבה אל הבית היה להם הרבה כפי הטבע, אבל עתה יהיה דרך העונש "על שהבית חרב ואתם רצים איש לביתו", ר"ל שאין אתם משתדלים בבנין הבית רק בצרכי ביתכם, לכן אשלח מארה בהתבואה שיהיה בבתיכם:


ביאור המילות

"והנה למעט". והנה פניתם למעט:

"ונפחתי". ענין נפיחה שיהיו כמוץ אשר ידפנו רוח:

 

<< · מלבי"ם על חגי · א ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.