מלבי"ם על זכריה יב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ביום ההוא נאום ה'", מבאר שיהיה הכל מאת ה' שישים ערבוביא בין שני הצדדים, אם נגד הגוים הפחותים שיעלו לכבוש את ירושלים "אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון", שכמו שהמשוגע יעשה דברים ע"י כח הדמיון בלי עצת השכל, כן תהיה אסיפתם בלא שכל ולבלי תכלית מסודר, ובאשר בלכתם לכבוש את ירושלים יהיו בני ישראל שהם בגלת אדום בסכנה, אמר "שעל בית יהודה אפקח את עיני" בל יאבדו בהשערורה הזאת, ונגד העמים שהם בני ישמעאל שירושלים תח"י, אמר "שכל סוס העמים אכה בעורון", עד שלא יראו על מי ילחמו כי יהרגו איש את אחיו:


ביאור המילות

"בתמהון, בעורון". התמהון הוא בלב, והעורון הוא בעינים שאח"כ יוכה בעורון:

 

<< · מלבי"ם על זכריה · יב ד · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.