מלבי"ם על זכריה יב ד
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק י"ב • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אַכֶּ֤ה כׇל־סוּס֙ בַּתִּמָּה֔וֹן וְרֹכְב֖וֹ בַּשִּׁגָּע֑וֹן וְעַל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֶפְקַ֣ח אֶת־עֵינַ֔י וְכֹל֙ ס֣וּס הָעַמִּ֔ים אַכֶּ֖ה בַּעִוָּרֽוֹן׃
"ביום ההוא נאום ה'", מבאר שיהיה הכל מאת ה' שישים ערבוביא בין שני הצדדים, אם נגד הגוים הפחותים שיעלו לכבוש את ירושלים "אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון", שכמו שהמשוגע יעשה דברים ע"י כח הדמיון בלי עצת השכל, כן תהיה אסיפתם בלא שכל ולבלי תכלית מסודר, ובאשר בלכתם לכבוש את ירושלים יהיו בני ישראל שהם בגלת אדום בסכנה, אמר "שעל בית יהודה אפקח את עיני" בל יאבדו בהשערורה הזאת, ונגד העמים שהם בני ישמעאל שירושלים תח"י, אמר "שכל סוס העמים אכה בעורון", עד שלא יראו על מי ילחמו כי יהרגו איש את אחיו:
ביאור המילות
"בתמהון, בעורון". התמהון הוא בלב, והעורון הוא בעינים שאח"כ יוכה בעורון:
<< · מלבי"ם על זכריה · יב ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.