מלבי"ם על דניאל ג כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(כח) "ענה נבוכדנצר ואמר," הודיע להם כי זה כח אלהי עליון, ועז"א "בריך אלההון", ובאר כי השגחת אלהים חלה על העובדים אותו, לז"א "אלההון די שדרך", ר"ל שהשגחתו מיוחדת עליהם, ובאר שלא היה זה ע"י כחות טבעיות, למשל שישלח כח מקרר לקרר האש, רק למעלה מן הטבע, עז"א "די שלח מלאכה ושזיב," ושלא היה זה על ידי סגולות וטלמסאות והשבעות, רק ע"י בטחונם בה', עז"א "לעבדוהי די התרחיצו עלוהי", ובאר שבטחונם היה שלם מכל צד, שלא תאמר שידעו בבירור שלא תשלוט בם האש ולכן לא השתחוו לצלם, כי בהפך "שמלת מלכא שניו ויהבו גשמהון", שמסרו גופם להשרף אף שלא יצילם ה', כמ"ש והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהך לא איתנא פלחין, והוסיף שלא לבד שמסרו נפשם "די לא יפלחון", כי גם "די לא יסגדון", הגם שלא בקש מידם רק השתחויה לאנדרטא של מלך לא לעבוד ע"א, כנ"ל: