מלבי"ם על דברי הימים א כ

(א) ויהי. ר"ל בשנה הבאה לעת צאת המלכים בימי הקציר, ופסוק זה נעתק משמואל י"א א', ומ"ש ויך יואב הוא סוף הספור שם (יב, כו - לא), שהגם שדוד בא שם לבסוף עקר הכובש היה יואב כמבואר:

(ג) וישר. שרשו נשר, כמו (ישעיה י, טו) אם יתגדל המשור על מניפו, ובא הנח תמורת הדגש: ובמגרות. כלי אחר מורכב מכמה מגרות, ושם ובמגזרות, כמו (תהלים קלו, יג) לגוזר ים סוף:

(ד) ויהי אחרי כן. הועתק מש"ב (כא, יח) ואלה היו מלחמותיו האחרונים כמש"ש, ואז לא היה דוד יוצא למלחמה בעצמו כנזכר שם: בגזר. ושם חושב ג' מלחמות בנוב, מפני שהרפאים היו בנוב והמלחמה היתה בגזר:

(ה) ויך אלחנן. ושם ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגתי, ופירש עזרא ששם הגבור המכה היה אלחנן בן יערי ממשפחות אורגים היינו ממשפחת בצלאל, ושלא היה גלית רק לחמי אחי גלית, ועל שאחי גלית היה גבור כגלית אחיו וההורג אותו היה ג"כ אפרתי כדוד, ממשפחת בצלאל, משלו המושלים שבית הלחמי (ר"ל ממשפחת דוד מבית לחם) הרג את גלית:

(ו) איש מדה. פי' על איש מדון הנאמר שם, ששרשו מדד: